הרכב תראפיה מארח את שלמה רג’ה בשיר חדש: "שמיים"

מילות השיר:

"תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע

והרקיע דומה לכסא הכבוד"

בתוך מירוץ חיפושים, אין סוף במרדפים

הם רגש ודחפים לדברים שרק נראים ש...

כמו פלא' בלי ה-Sim (כן) חיים גוף בלי לשים לב

ההוא שלא רואים זה שקובע מה נראה!

ל-Batman אין כוחות על אבל רק מכמה לעיסות

של איש העטלף - עולם עמד כמו גולם בתחפושות

מסכות מכסות - לפחות מרמזות:

ת'פה לרפאות / ת'חטא לחטאות

"נהי בכי תמרורים", מרים ת'מעצור (אם)

האור של הרמזור (עם) אדום, מי לא כביכול לפעמים-

מרגיש על הברכיים? כבר מגלגל עיניים

מתי בפעם האחרונה היבטתי לשמיים?!

במירוץ היום, כבר אין אוויר לנשום

עוצם את העיניים

אולי אקום פתאום ואגלה שזה חלום

אבל בינתיים

במירוץ היום, כבר עולה החום

צמא ולא למים

מחפש מקום להביט אל המרום

רק אני והשמיים

"תכלת דומה לים וכו'"

עולם של מרדפים תחושת ה-GTA

והימים חולפים מהר בלי BPM

ואם תמצמץ - תתפספס, תתאמץ רק תטפס

תיתפס ותתאפס - הכל חוזר בלופ

קריירות, כל השוני - אתה נמדד לפי ה-Money

סך הכל אלמוני - תבין הכל מכתוב

לכל אחד יש שביל והדרך היא סלולה

אל תעשה "בִּשְׁבִיל" ואולי זאת הגדולה

שלך - להאמין, לסמוך עליו ולפעמים

אתה ניצב מול מחסומים תרים עיניים למרומים

באותו מדבר פנימי יש דרך להמשיך

להיות קרוב לכתר - העניין הוא להמליך!

פזמון...

לאן כולם נוסעים? במסלולים עגולים, כבישים עמוסים

איזה משא "נושאים"? כשלא שוקלים מילים, תכנים נמסים

עולם במרדף - Enough, לעומק נסחף - לא צף

פתאום נהדף - עד סף, אפרוש כנף - לכתוב על דף

עושה לי "חושבים" במהות החיים, לומד לקחים לזמנים רגועים

שטחים אפורים ממלא בצבעים, פסקה אותה תקופת נדודים

עושים לנו קצת סדר - המון דוהר לחדר

והמלך רוע(א)ה לו בסתר ומחכה לכתר

האם כמו בספרי ילדים אחלום ובסוף אגשים יעדים?

האם בחדר בריחה אפתור רמזים כמו בסרטים?

התסריט מתוכנן, לשחקן קוראים שי

והבמאי... מאחורי, מצדדי ומעלי

שמיים...

"תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע"

שמיים...

"והרקיע דומה לכסא הכבוד".