שם שמתחיל באות ז', ח' או ט' – מה המשמעות לפי היהדות?

כל אות מעשרים ושתיים אותיות לשון-הקודש, אינה אלא בבחינת מעטפת לכוח רוחני מסויים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות. כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות. אותה 'הארה רוחנית' (אשר המונח 'אנרגיה' המקובל כיום, כאין וכאפס לעומתה) הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על-פי שלשה מסלולים:

1. אופן הגיית האות
2. צורת כתיבת האות
3. ערכה המספרי של האות.

ומכיון שבכל אות טמון כח רוחני מסויים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על-פי הטמון באותן אותיות וכמו שכתב בספר "עוד יוסף חי" בהמשך דבריו המובאים לעיל: "והענין הוא, כי 'נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ!' – שכל אדם, חיותו [מה שמחיה ומפעיל אותו] תלויה באותיות שמו, שהם צינורות השפע שלו.

השפעת האות ז' – המסמלת תנועה ויוזמה, בשמו של האדם

כאשר האות ז' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלושת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) תכונת תנועה מהירה ויכולת תקשורת הבעתית מעוררת התפעלות, המפעילה ומניעה אחרים. אדם זה מתקשה להישאר במצב קבוע והוא מחפש שינויים וחידושים אשר יעניקו לו את חדוות התנועה והיצירה החדשה. לפיכך הוא אוהב לנוע במחשבתו ולהתפרס על פני תחומים רבים אשר יחכימו אותו ויעניקו לו מרחבי חשיבה. בדרך-כלל גם תנועתו הפיזית מהירה וזריזה. אדם זה יתענג מעיסוק לפרנסתו בתחום שיש בו תנועה, חשיבה, ושיחה סבירה. גם במלחמת היצר בכל תחום, מסוגל אדם זה לנצח בקלות יחסית בכוח הארת אות המאבק והנצחון שבשמו, אם רק יבחר בכך.
אמנם משום תכונת התנועה שבאות ז', נוטה הוא לשנות דעתו בקלות על-פי חוות דעת האחרים, אף על-פי שבמקרים רבים תחושתו נכונה יותר מדעתם. אך בעיקר עליו להיזהר מאי יציבות, בעיקר רגשית, העלולה לבא לידי ביטוי באי רגישות וחוסר ניכר ביחס מתחשב והבעת קרבה ורגשות כלפי אוהביו ונאמניו. ובמקרים קיצוניים, אפילו לאי נאמנות כלפיהם. גם אמונתו המושתתת בעיקר על הבנה שכלית, צריכה לשלב בתוכה רגש ואהבה כמצוות התורה:[1] "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ". או אז, האהבה שבלב וההבנה שבמוח יובילוהו לפסגה רוחנית גבוהה, אשר תעניק מימד אחר לכל עבודתו את ה', ותשרה עליו חדוות חיים מאושרת ורעננה. שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה. משום כך עליו לחזק עצמו בשיעורי ובספרי מוסר מחכימים העוסקים בתיקון המידות ובעיצוב ההשקפה הנכונה על-פי התורה, ולהשקיע הרבה בלימוד הלכה רחב-היקף מתוך הבנה מעמיקה, מלבד לימודי משנה ותלמוד מפי תלמיד חכם ירא שמים. ובמקביל יתאמץ להביע הוקרתו ואהבתו לאוהביו, מתוך עבודה פנימית על פיתוח רגשות הערכה, אהבה וחיבה כלפיהם. שהרי ביכולת כל שורש רוחני של כל אות בשמו של האדם להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות, בהתאם לבחירתו, כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.
 

השפעת האות ח' – המסמלת רוחניות וחיים, בשמו של האדם

כאשר האות ח' המבטאת את נשמת החיים, את החן, ואת כוח הבחירה, מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות צינורות השפע שבה חן מיוחד הנסוך על פניו, ותכונות המאפיינות חיים אשר פועלות בו בעוצמה, כגון חום ואהבה, חריצות, חסד, חכמה ואפילו פקחות (גם אם מבחינה חיצונית אינו נראה כזה), ובליבו הוא חש קשר משפחתי עז לבני ביתו. הוא בעל יכולת בחירה בעוצמה קיצונית בטוב או ברע, מתענג על מתן עצות ותמיכה באחרים, ותחושותיו הפנימיות (אינטואיציה) מתבררות כנכונות בדרך כלל. מאידך עלול הוא לחוש חולשה, ליאות וחולי, אשר סיבתם קשורה מאד למצב הרוח שלו ולשלימותו עם עצמו.
בתוכו, אדם זה שרוי מצד טבעו לעיתים מזומנות במאבקים פנימיים קיצוניים ולעיתים אף בסערות נפש, בכל הנוגע לבחירה בין טוב לרע. הוא עלול לחוש דחף עצום לרוחניות קיצונית עד כדי סלידה מהחומר ותאוות העולם, ולפתע תפנית ושינוי לקצה האחר – שאיפה לרכושנות וחומריות. יש לו זמנים בהם הוא מדבר הרבה – גם דיבורים מיותרים – ולעיתים נתפס לפתע לשתיקה.
תרופתו היא להשקיע הרבה בלימוד משנה, תלמוד והלכה, אשר על ידם יעסוק בעומק חכמתה וביופיה של התורה, ויגיע לאיזון הנכון על ידי הבנה שכלית. וזאת מלבד המאור שבתורה אשר יאיר את פנימיות נשמתו על ידי עצם הלימוד. כך יוכל להגיע לרוגע נפשי, לשלוות אמת, ולחוש שלם עם המעשים הטובים שיעשה ועם בחירתו בדרך הנכונה. וככל שיעמיק יותר בתורה, כך יאירו יותר פניו, והחן הנסוך עליו ילך ויגבר.
לפיכך עליו להיזהר ביותר, בכל התמודדות ומאבק רוחני, שלא להיכנע ליצר הרע המנסה להפילו בחטא ולהוציאו מן העולם מבלי שיעשה תשובה. ככתוב על היצר הרע: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו". וכמו שהתבאר לעיל באות ה' המבטאת את העולם-הזה, שכל זמן שהאדם חי בעולם ומתמודד, גם אם חטא ונפל לתהום שבתחתית האות ה', יכול הוא לעלות ולהיכנס דרך החלון הפתוח בצידה של האות. אולם אם עזב את גופו ומת בחטאו מבלי שיעשה תשובה, הרי באות ח' המבטאת את הנשמה לכשעצמה (כמצב האדם לאחר הפטירה), ומצידה השלילי – גם את החטא, החלון סגור.
שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה. משום כך עליו לחזק עצמו כאמור בשיעורי משנה, תלמוד והלכה בעיון, ובלימוד מוסר, אמונה והשקפה, אשר יסייעו לו בתיקון מידותיו ויעניקו לו כוח והבנה להיות שלם עם האמת המוחלטת שבדרך התורה, ויתחזק בקיום מצוות התורה. דרך זו תוביל אותו להיות מאושר, מלא שמחת חיים ומוצלח בכל ענייניו. שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות או להצמיח פעולות שליליות. כוח הבחירה נתון ביד האדם, ומאפשר לו לפעול בנתונים השורשיים שקיבל לחיוב או לשלילה, כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.
 

השפעת האות ט' – המסמלת הטבה ונצחיות, בשמו של האדם

כאשר האות ט' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה עוצמה רבה להיות טוב באופן מיוחד ומעורר השתאות, או להיות קיצוני ברוע ובשחיתות המוסרית. אפשרות זו לכאן או לכאן, קיימת בו הן במצוות שבינו לבין בוראו, הן ביחסי אנוש בחברה הכללית ובמשפחה, והן בעבודת תיקון המידות ועיצוב אישיות עצמו. בפרט עלול הוא מאד להיכשל באופן קיצוני במידת הגאוה, מתוך תחושת גבהות מעל כולם, עקב התבלטותו הטבעית והמעלות שמוצא שישנם בו ואין בהם. שכן האות ט' התשיעית גבוהה היא מעל כולם, ולאחריה חוזרים לנקודת ההתחלה. אולם אם לא ינתב את מעלותיו להעניק מטובו לאחרים ולא יבין שכל מעלותיו אינן שלו, אלא מתנה מבוראו, ועליו להודות לו על כך, במקום להתנשא מעל האחרים - הרי חס ושלום עלולה גאוותו לחזור אליו בעוצמה ולהתנקם בו ככתוב: "לפני שבר, גאון". שלפי שלא בחר בהארת ה'טוב' שבאות ט', פועלת בו בחינת ה'טאט' שבאות ט' כמבואר לעיל. ואפילו בני ביתו יחושו בליבם ריחוק ממנו, כמאמר חז"ל בתלמוד "מאן דיהיר, אפילו אאנשי ביתיה לא מיקבל [מי שמתגאה, אפילו על אנשי ביתו אינו מקובל]". או אז יכיר בחסרונותיו הרוחניים, ויתחרט על מעשיו. ובשובו מחטאיו כראוי, יחזור לטהרתו קודם החטא. ואם שיבתו לאלוקיו תהיה מאהבה, הרי עליו אמרו חכמים "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים אינם עומדין".
אולם אם מראש בוחר הוא בטוב, על ידי שמעניק בענוה לאחרים מהטוב אשר נתן לו ה' יתברך, נותן לעני בסתר באופן שלא יתבייש, מתקן מידותיו, מקיים מצוות ה' כראוי, ומשתמש בתכונת הגדלות שבאות ט' להכיר את יכולותיו מבלי שיתנשא - הרי אצל אדם זה הארת הטוב שבאות ט' תשוב אליו בכפל כפליים, לרוממו ולגדלו בכל התחומים, ויזכה לבחינת מלכות, ככתר שעל ראש ה-ט'. על ידי שנעשה אהוב על בני ביתו וכל מכיריו, השמחים לעשות רצונו בלב שלם ובנפש חפצה. בדרך זו הוא גם זוכה לשלוות נפש, לשמחת חיים, ולבטחון עצמי חיובי. הוא אוהב את הזולת, מרגיש אותו וחם לצרכיו, ותחושותיו בדרך כלל נכונות יותר מתחושותיהם של האחרים. גם בני ביתו מקבלים ממנו תכונות חיוביות אלה, וקל להם להיות שלווים ובעלי אמונה ובטחון (אמנם עליהם ללמוד לכבד את רצונו שלא לשתפם במידה רבה בבעיותיו ובענייניו האישיים. שהרי זוהי תכונתו, 'לשמור מרחק' מסויים מכולם). בדרכו הטובה להיטיב לאחרים מבלי לביישם, הוא גם מבטל גזרות קשות ומסלק את מלאך המוות מעליו, כמבואר במדרש "אותיות דרבי עקיבא" המובא לעיל.
שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה. לפיכך עליו לעסוק הרבה בספרי מוסר ולהשתתף בקביעות בשיעורי תורה, אשר אין כלימודה לעדן את הנפש ולרומם את האדם ולהדריכו כיצד לנתב את כל כוחותיו אל הטוב, באיזון הנכון. שהרי כל שורש רוחני יכול לגרום לפעולות חיוביות ויכול לגרום לפעולות שליליות. כוח הבחירה נמצא בידי האדם, כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.