הבחור מתל-אביב נדהם לראות את מרן הרב שך זצ"ל בפתח ביתו

סיפר הגאון הרב גבריאל טולידנו שליט"א: מעשה שהיה בבחור מצפון תל-אביב בשם עמוס, שהיה חילוני לחלוטין והתחיל להתקרב קצת ליהדות. יום אחד הוא שומע מחבירו, שיש רב גדול וחשוב בבני ברק שקוראים לו הרב שך, ואותו עמוס החליט שהוא הולך לשאול את הרב שך שאלות שמטרידות אותו בקשר לאמונה והשקפה.

ואכן עמוס הגיע לבני ברק ביום פורים, והוא רואה שלהיכנס ביום זה לביתו של הרב שך זה לא כך כך קל. ישנו תור ארוך שמשתרך, והרבה אנשים מחכים וגם הם רוצים לשאול ולהתברך מהרב. בסופו של דבר, לאחר המתנה ארוכה ומייגעת, הגיע תורו של עמוס. כאשר הוא נכנס, ראה את מרן זצ"ל, שכבר היה זקן בא בימים, והרב אמר לו בחיוך לבבי, 'במה אני אוכל לעזור לך?'.

'אני רוצה להתחזק, לחזור בתשובה, אבל יש לי כמה שאלות שעדיין מפריעות לי ומעכבות בעדי מלחזור בתשובה, אני רוצה כבוד הרב שתענה לי עליהן בבקשה'. הרב הסתכל עליו ואמר לו, 'תראה היום פורים, ויש עדיין אנשים רבים הממתינים בחוץ, וקצת קשה לענות ביום כזה על השאלות מפאת קוצר הזמן. תבוא אלי בבקשה בעוד חודש, בחול המועד פסח, ואז אוכל בע"ה לענות לך על השאלות בנחת'. הרב שך זצ"ל דאג לקחת את מספר הטלפון של הבחור, והלה חזר לביתו בצפון תל אביב.

הרב שך

עבר חודש, הגיע חול המועד פסח, ועמוס אומר לעצמו, איך אני אטריד את הרב עם השאלות שלי, הרי מדובר בגדול הדור שכל עם ישראל זקוק לו. והוא החליט שלא ללכת לרב.

וכך עובר יום ועוד יום, עד שהגיע היום האחרון של חול המועד. באותו היום, שומע עמוס דפיקות בדלת ביתו, פותח את הדלת, ולפניו ניצב לא פחות ולא יותר - מרן הרב שך זצ"ל, בכבודו ובעצמו. (לאחר שביקש מבני ביתו שיבררו ע"י מספר הטלפון את כתובת ביתו של הבחור).

הבחור התחיל לרעוד מרוב התרגשות. הרב שך אמר לו: 'קבענו לדבר בחול המועד פסח, ומאחר שראיתי שאתה לא באת, וכבר הגיע היום האחרון של חול המועד, אז החלטתי שאני יגיע אליך... ובכן, איזה שאלות רצית לשאול?'

'כבוד הרב', ענה הבחור, 'נגמרו לי השאלות... אם התורה מייצרת אנשים כמוך, שלמרות שכל ענייני עם ישראל מוטלים על כתפיך, עדיין יש לך מקום וזמן בשביל בחור שגר בצפון תל אביב, אין לי כבר שאלות, הכל מובן, הכל ברור, גיליתי את האמת!'

וכך אותו בחור התחזק יותר ויותר, עד שהפך לבעל תשובה גמור. ('אשמח בציון').

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.