שם שמתחיל באות י', כ' או ל' – מה המשמעות לפי היהדות?

כל אות מעשרים ושתיים אותיות לשון-הקודש, אינה אלא בבחינת מעטפת לכוח רוחני מסויים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות. כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות. אותה 'הארה רוחנית' (אשר המונח 'אנרגיה' המקובל כיום, כאין וכאפס לעומתה) הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על-פי שלשה מסלולים:

1. אופן הגיית האות
2. צורת כתיבת האות
3. ערכה המספרי של האות.

ומכיון שבכל אות טמון כח רוחני מסויים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על-פי הטמון באותן אותיות וכמו שכתב בספר "עוד יוסף חי" בהמשך דבריו המובאים לעיל: "והענין הוא, כי 'נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ!' – שכל אדם, חיותו [מה שמחיה ומפעיל אותו] תלויה באותיות שמו, שהם צינורות השפע שלו.

השפעת האות י' – המסמלת שלימות רוחנית, בשמו של האדם

כאשר האות י' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה יכולת רוחנית גבוהה ועדינות נפש מיוחדת המתבטאת גם במראה פניו. אמנם משום הכלי הרוחני הגבוה שבו, אדם זה עלול להיות 'כבד' במעשיו, ונראה כמתעצל בענייני העולם החומרי על אף חשיבותם, ואפילו באותם המוגדרים חיוניים. הוא מלא שאיפות גבוהות שלעיתים אינן מעשיות עבורו משום שאינו שייך לרמות גבוהות כאלה. אך יחד עם זאת הוא עניו וצנוע, נקי, ומודה על האמת. מתוך שאיפותיו הגבוהות לשלימות, עלול הוא להיות ביקורתי מאד כלפי האחרים מבלי להרגיש כי בכך הוא מקשה עליהם לתפקד ולבצע את מה שחשוב וטוב גם עבורו.
משום כך עליו לנתב את יכולותיו הרוחניות הגבוהות ואת שאיפתו לשלימות, לעבודה פנימית בעיצוב האישיות ובתיקון המידות, ולרכישת יידע תורני רחב-היקף בכל חלקי התורה. תחילה יעסוק בפשטי התורה בלימוד תנ"ך, משנה, תלמוד והלכה. וכשימלא כרסו בש"ס ופוסקים, יעמיק חקר ברבדים הפנימיים שבתורה. ויבין תמיד באיזו דרגה הוא עומד, מבלי לנסות לקפוץ לדרגות שאינו שייך אליהן, הן ברוחניות והן בגשמיות. כמאמר חז"ל: "איזהו חכם? המכיר את מקומו". ימעט בדברי ביקורת על אחרים, ידון לכף זכות, וישנה את מבטו השלילי והביקורתי עליהם למבט אוהד ואוהב. יחמיא לסובביו וישבחם על כל השתדלות ומאמץ, ויראה את הטוב והחיובי שבהם. יחד עם זאת יתקן את מידותיו ללא ליאות וישפרם באמצעות לימוד מוסר ותיקון המידות, וישאף להגיע לשלימות בשמירת כל מצוות התורה, ואפילו את אותן המצוות הנדירות. או אז יתמלא שמחת חיים וטוב לבב, יהיה שליו ומאושר, ומלא תוכן וסיפוק.
שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות. באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה. כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.
 

השפעת האות כ' – המסמלת מלכות וכיפוף, בשמו של האדם

כאשר האות כ' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלושת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) תכונת אצילות מלכותית, ויכולת נפלאה לעצב ולתת צורה נאה ונעלית הן בחומר והן ברוח, הן באישיות עצמו והן באישיות בני ביתו וסובביו, מתוך נועם שיח. אדם זה השולט בגבורה בנטיותיו השליליות ומרסנן ומכוונן אל המעשים הטובים והתועלתיים, מטה את כף מאזני העושר לטובתו, והשפע הגשמי יורד אליו בסוד האות ך'. וזוכה ליחס מכבד ומעריץ מכל מכיריו; בבחינת מלכות. וכן מבואר בפירוש הראב"ד על ספר יצירה: "ולו החן והכבוד והמלוכה, ומורה על אורות נעלמות ועל עושר, וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. ולו הכוח מצד הגבורה, ורוב עוזרים מצד היחוד. ומצד שהוא מקבל מגבורה, יגיד על היזק ויגיעה בעסקים, ואיבה מן השרים [כלומר שקושי הגבורה גורם לו לקשיים וטרחה בעסקים וניסיונות של מריבות וסכסוכים עם אנשים עשירים ומן הרשויות]. ולפי שהוא משלים בין האש ובין המים, לפיכך מגיד על שלום ושלוה ובריאות. והוא מכניע אויביו בכוח הגבורה. וימצא חן בעיני אלהים ואדם. ויעיד על הגאווה [מלשון גאון ורוממות] והנדיבות, ובו יתרפאו החולים".
אמנם מאידך עליו להיזהר מאד מנטיה מופרזת אחר תאוות הממון ואחר שאיפות בלתי סבירות לשנות את מצבו הכלכלי לעושר מופלג. כמו כן עליו להיזהר מלכפות עצמו על סביבתו בחוזק יד כדי שיעשו רצונו וישתנו כפי דעתו. שכן הרדיפה אחר הממון ושאר תאוות העולם, והשאיפה שהכל יצייתו לדבריו, וחיפוש אחר כבוד ושלטון ושררה, סופם שיוציאוהו מהעולם ויאבד גם את אשר כבר יש לו וגם את בריאותו וחייו. שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה.
משום כך עליו להרבות בלימוד מוסר בספרים ובשיעורים תורניים. לימוד המחנך את האדם ומלמדו כיצד יתקן את מידותיו ויעצב את אישיותו הרוחנית כראוי לבן מלך. ויחזק עצמו בשמירת המצוות בשלימות. שכן כל מצוות התורה מרוממות את היהודי להתנהג בגינוני מלכות כראוי לאחד מבני ממלכת כהנים ועם סגולה. וכן ישקוד על לימוד התורה הקדושה; הלכה משנה ותלמוד, מפי תלמיד חכם ירא שמים. בכוחו של לימוד ועמל רוחני זה לנתב את יכולת הכיפוף ונתינת הצורה אשר בו, ואת תכונת אצילותו המלכותית - לאפיקים חיוביים, עד הגיעו לשלימות הראויה.
שהרי ביכולת כל שורש רוחני להצמיח פעולות חיוביות ולהצמיח פעולות שליליות. כוח הבחירה נתון ביד האדם, כמבואר בהרחבה בפרק העוסק בשם האדם.
 

השפעת האות ל' – המסמלת שאפתנות ולימוד, בשמו של האדם

כאשר האות ל' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה שאיפה גדולה ללמוד ולדעת, אהבה לדברי חכמה, ופתיחות לקבל דברים הגיוניים. רום גובהה ואופיה המלכותי של האות ל' מעניקה לו חן מיוחד, נטיה ליופי חיצוני ולמראה מושלם, ולעיתים הוא אפילו מסתכל מגבוה על האחרים. אמנם יודע הוא להשתלב ולחיות בנועם ובדרך-ארץ עם הבריות. הוא כשרוני בניהול בהיותו בראש כמלך, ומקבל החלטות לבדו גם אם התייעץ רבות קודם לכן כמסופק ונבוך. אופי מלכותי זה עלול לגרום לו להיות עקשן העומד על דעתו ומתקשה לקבל דעה אחרת. מאידך, שאיפתו למראה מושלם ולשלימות בכל תחום, באה לידי ביטוי גם בשאיפותיו לשלום, ובכישרונו המיוחד להשכין שלום בין שנים מסוכסכים.
מתוך תכונת הסקרנות שבו, עלול אדם זה להשקיע זמן רב ויקר מחייו בלימודים שאין בהם כל תועלת, ומתוך אופיו המלכותי עלול הוא להימשך אחר היופי החומרי והתאווני. לעומת זאת, הוא מסוגל להגיע לגדלות בחכמת התורה ובכל חכמה נכונה. מצד אחד הוא יהיה נעים הליכות, אוהב ורודף שלום מתוך הקרבה עצמית גדולה, ומצד שני ימצא עצמו מתעקש - עד כדי סלידת אחרים ממנו - על אף אצילותו ועדינותו בתחומים רבים.
לפיכך עליו להשקיע את מרצו בלימודים תורניים שיועילו לו לחיים בעולם-הזה ובעולם-הבא, וגם יעזרוהו להתבונן ולהפנים כי כל ענייני החומריות היצרית של העולם-הזה אך הבל הם, וכל הברק החיצוני העוטף אותם אינו אלא מכזבי היצר הרע המפתה ומדיח.
את שאיפתו למראה מושלם עליו לנתב לשאיפה לשלימות הרוחנית, באמצעות תיקון המידות, שמירת העיניים והמחשבה, ולימוד תורה בעיון ובבקיאות עד היותו תלמיד-חכם אמיתי. (ובאשה, עד היותה מבינה ובקיאה בכל ההלכות ודברי התורה והמוסר אשר עליה לדעת). ללא זאת לא יגיע אף פעם למילוי רוחני ולשמחת חיים, אלא יחיה כל ימיו בתחושת השתוקקות ושאיפה פנימית נכספת, ואינו יודע למה הוא שואף וכוסף. מתוך כך עלול הוא להיכשל בעברות חמורות מתוך רצון להרגיע את בעירתו הפנימית, אך לאחריהם יהיה עצוב וכאוב עוד יותר, בהיותו מאמין בדרך אחת, וחי בדרך אחרת. אולם עבודת המידות ולימוד התורה יביאוהו לענוה אצילית ולאיזון הנכון בין התנהלות מלכותית מבורכת לבין גמישות עם סביבתו. או אז יחוש מילוי וסיפוק עצמי, אושר ושמחה, בהיותו מכיר את רמאות יצרי חומר ותאוות העולם, ויודע כי חי הוא על-פי האמת.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.