שם שמתחיל באות מ', נ' או ס' – מה המשמעות לפי היהדות?

כל אות מעשרים ושתיים אותיות לשון-הקודש, אינה אלא בבחינת מעטפת לכוח רוחני מסויים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות. כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות. אותה 'הארה רוחנית' (אשר המונח 'אנרגיה' המקובל כיום, כאין וכאפס לעומתה) הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על-פי שלשה מסלולים:

1. אופן הגיית האות
2. צורת כתיבת האות
3. ערכה המספרי של האות.

ומכיון שבכל אות טמון כח רוחני מסויים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על-פי הטמון באותן אותיות וכמו שכתב בספר "עוד יוסף חי" בהמשך דבריו המובאים לעיל: "והענין הוא, כי 'נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ!' – שכל אדם, חיותו [מה שמחיה ומפעיל אותו] תלויה באותיות שמו, שהם צינורות השפע שלו.

השפעת האות מ' – המסמלת מעבר ותנועה, בשמו של האדם

כאשר האות מ' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה יכולת לשנות את מקומו ומעמדו, ולצאת לרמות אחרות. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשאיפתו וביכולתו להתרומם מבחינה רוחנית בעצמו, ובנכונותו ליזום יציאה ממקומו כדי לסייע לאחרים בכל תחום, גם כאשר הדבר בא על חשבונו. הוא ניחן ביכולת פנימית בעלת עוצמה לצאת ממצבים שליליים, כמו להימלט מדבר עבירה ולהיחלץ מקושי כלכלי. אולם עליו להיזהר שהנטיה שבו לשינוי המקום והמצב, לא תובילהו לצאת ממקום שהוא טוב עבורו, ושלא יזיק לעצמו מרוב נתינה לאחרים. אדם זה שואף מאד לחיי רוגע ושלוה, בבחינת מים שקטים, ומוכן להקריב הרבה לשם השגת מטרה זו.
במימד הרוחני, חכמת התורה הנרמזת באות מ', גורמת לו לאהבת חיים רוחניים. אלא שעליו להיזהר לבל יטעה להיגרר אחר ריחוף בדמיונות המתיימרים להיקרא רוחניים. אלא ינתב אהבה זו להשקעה נמרצת בלימוד התורה ובעמל להבנת עומק דבריה. בכך יגיע להשגות גבוהות וחכמתו תרקיע שחקים. מעלה רוחנית זו שבו מעניקה לו יכולת להרגיש את הזולת, ותחושות פנימיות עמוקות שפעמים רבות מאד קולעות אל האמת.
מאידך, עליו להיזהר מפזיזות ופחזות במעשיו, שלא יהיה בבחינת "פחז כמים". וזאת על ידי שירגיל עצמו להיות מתון במעשיו, ויחשב וישקול תמיד את פעולותיו ואת התוצאות העתידות לצאת מהן, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". וכן יזהר מאי סדר וממהומה מחשבתית כגלי הים, על ידי שירגיל את מחשבתו לערוך סדר בכל עניין שדן בו, וישקול בדעתו היטב כל מסקנה, עד שיתברר ויתאמת אצלו כי היא טובה ונכונה. שכן הפזיזות והמהומה בחשיבה עלולות להביאו לעבירה, להפסד ממון, לקלקול המידות, ולבסוף יוציאוהו מהעולם.
לפיכך כאמור, עליו להשקיע את הכישרון ואת אהבת החכמה שקיבל, בלימוד התורה אשר דבריה מיישרים את המחשבה ומשמחי לב, מחכימים ומחנכים את האדם להיות שקול ומחושב. ובפרט טוב לו שיעמיק בים התלמוד ובמפרשיו, ואחר-כך יעמול לברר וללבן סוגיות הלכתיות בספרי שאלות ותשובות. וכשיבחין שקיים פגם כל שהוא במידותיו, ילמד בספרי מוסר את חסרונות אותו עניין, ואת דרכי ההתמודדות עימו, עד שיתקן כל מעשיו ודרכיו, ויגיע לשלימות הראויה לו, בתורה במצוות ובמעשים טובים.

השפעת האות נ' – המסמלת נאמנות, ענווה ונצח, בשמו של האדם

כאשר האות נ' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה עדינות נפש ורגישות רוחנית גבוהה, היכולה לרוממו לענוות חן ולנאמנות מוחלטת לבוראו, למשפחתו ולכל סובביו. בידו להגיע לקדושה נשגבת ולבינה יתירה מעל חברת בני האדם הרגילים, לידיעת סתרים וסודות רבים מחידות הבריאה והחיים, ולישרות מובהקת. שהרי האות נ' מייצגת את הנשמה הרוחנית הגבוהה. אולם מאידך, באמצעות כוח הבחירה שבידי האדם עלול הוא להשתמש בעוצמות הרוחניות שבידו לצד השלילי. או אז עלול הוא להגיע לנפילות חזקות וכואבות, לחוסר נאמנות קיצונית, לירידה במעשים עד כדי פשיעה, לסבל ולייסורים, וניסיונו הגדול יהיה בפגם הברית, אשר הוא סוד היחוד שבאות נו"ן.
ואם כך באות נו"ן הכפופה שבבחינת נקבה, קל וחומר באות נו"ן סופית הזקופה שבבחינת זכר. שכאשר מופיעה היא בשם האדם, מביאה אותו לעוצמות שיש בהן יכולת התרוממות רוחנית בעוצמה גבוהה, של ענוה ודבקות בהשם יתברך, ומנהיגות חברתית מרשימה, או חלילה ירידה רוחנית תלולה וחזקה, ומנהיגות שלילית. יכול הוא להיות אהוב וחביב מאד על מכריו או חלילה שנוא ודחוי לחלוטין.
לפיכך, על האדם שהאות נו"ן מופיעה בשמו, לפעול בכל כוחו לנתב את עוצמתה למעשים טובים ולחיי קדושה על-פי הדרכת בוראו בספר החוקים שנתן לנו. ויזהר מאד מהיצר הרע, הלא הוא הנחש הקדמוני הנרמז באות נ', הצופה לו ומבקש להפילו, בפרט בענייני קדושת הברית.
ואף כאן, כמו לכל תחלואי וסכנות הנפש, התרופה היא: קביעת עיתים לתורה. שירבה ויתמיד באופן קבוע בלימוד התורה יום יום. לימוד זה יעניק לו גם הדרכה מעשית בכל ניסיון, וגם הארה פנימית גבוהה אשר יחזקוהו ויסייעוהו לעמוד בכל פיתוי יצרי, בפרט בענייני קדושה. שהרי אהבת התורה שתמלא את לבו היא האהבה היחידה שבכוחה לבטל כל רגש יצרי פסול. וכמו שכתב הרמב"ם על הדרך להימנע מהרהורי עבירה: "יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה. שאין מחשבת עריות מתגברת, אלא בלב פנוי מן החכמה [חכמת התורה]. ובחכמה הוא אומר: 'אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן. דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת, בְאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד'." ובאמצעות לימוד התורה ועבודת המידות, יזכה להיות מתוקן כראוי בענוה ובנאמנות, ולחיות חיי נצח של דבקות בהשם יתברך.

השפעת האות ס' – המסמלת סגירות והגנה, בשמו של האדם

כאשר האות ס' מופיעה בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה נטיה להתכנסות והסתגרות פנימית שהשלכותיה רבות.
מחד, מסוגל הוא להתבונן אל תוך עצמו פנימה מתוך חשבון נפש נוקב, לצלול בדברי חכמה ועבודת המידות, ולהעמיק חקר בתורה. ואם בוחר הוא לחיות על-פי דרך זו נעשה מתוקן בנפשו, ומוגן ושמור בשמירה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא, על-ידי שהאות ס' פועלת בו לשמירה והגנה מכל צער ונזק, ונעשה שמח וטוב לב תמיד.
אך מאידך, אם אינו מתקן ומנתב עצמו לדרכים נכונות, מתקשה הוא לקבל ביקורת מאחרים, בהיותו סבור כי כמעט תמיד הצדק עימו. (משום כך על קרוביו ומכריו לדעת כיצד לדבר עימו, בעדינות ובכבוד, עד אשר יצליחו להיכנס לליבו ולשכנעו במה שראוי להיעשות). מחד, אמיץ הוא. ומאידך, עקשן. הוא טוב לב, מעוניין מאד לסייע לאחרים ואוהב לעוזרם, אך ברגע שיפנו אליו בביקורת עלול הוא להפנות גבו ולהתרחק. אינו אוהב שמנסים לפרוץ את מעטפת ליבו ללא רשותו. אולם כשמשתכנע שהצדק עם המייעצים והמוכיחים, מקבל הוא את דבריהם ללא ערעור נוסף, ופועל במרץ ליישם את האמת ואת הדבר הראוי. קל לו יותר להוציא מלבו, מלהכניס לליבו. לכן קל לו יותר לדבר ולהוציא את מחשבותיו, מאשר לשמוע את דעת האחרים ומחשבותיהם. אולם סגירותו עלולה להופכו לחסר רגישות במידת מה ולחסר גישה וטקט, עד כדי שמעורר תמיהה ואי נוחות מהסובבים אותו, והוא עדיין אינו חש בכך. הוא מתקשה להביע את רגשותיו, על אף נאמנותו העמוקה ומסירותו הגדולה למשפחתו. קושי זה עלול להתבטא הן בהבעת רגשות קירבה, והן בלבטא את המטריד והמפריע לו. מתוך כך מסוגל הוא להתפרצויות פתאומיות של כעסים שהצטברו בתוכו, כהר געש מתפרץ. אמנם יושרו גורם לו לעיתים לומר מה שלא מקובל לומר, על אף המבוכה שאמירתו יוצרת. רק חש הוא מרירות ועצבות ואינו יודע מה לעשות. ובחפשו דרך מילוט, עלול הוא ליפול נפילה אחר נפילה, בפרט במה שנוגע לשמירת הברית.
לפיכך, החכם עיניו בראשו, ויבחר להשתמש בכוח הסגירה והשמירה שבו, לסגור ולשמור את עיניו מלראות מראה שאינו צנוע וללכלך בכך את נשמתו; ואת פיו מלדבר דיבורים אסורים כגון לשון הרע ורכילות, וניבול פה; ומלהכניס לפיו מאכלים אסורים המטמאים את נפשו. שהרי כנגד ניסיונותיו הגדולים, קיבל כוחות חזקים המאפשרים לו לעמוד בכל הניסיונות ולהתעלות באמצעותם. וכאמור, בעיקר עליו להיזהר מעצבות, ומנפילה ברשת היצר, בפרט במה שנוגע לשמירת קדושת הברית.
ואם רק יבחר ללכת בדרך טובה וישרה זו, יזכה לקבל על-פי הנהגת מידה כנגד מידה, שמירה מיוחדת מכל צרה, והגנה מכל אויב. הוא שומר עצמו מליפול ברשת היצר, ו-ה' יתברך שומרו מכל צער, צרה ופגע. אדם זה גם זוכה להיקרא צדיק, בסוד הכתוב: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". כנרמז בסדר האותיות: ס' ע' פ' צ'. שאם שומר וסוגר (ס') עיניו (ע') ופיו (פ'), הרי זה צדיק (צ').
אמנם כדי להצליח בכך, יקח לעצמו את התרופה הטובה לכל עניין רוחני, הלא היא קביעות יום יומית ללימוד תורה בשיעור, מפי תלמיד-חכם אמיתי וירא שמים. ויקיים מאמר חז"ל: "עשה לך רב", עימו יתייעץ בכל עניין נכבד. וכך יהיה שמח תמיד בהיותו צועד בדרך אמת.
שהרי באמצעות כוח הבחירה שניתן לאדם, בידו להשתמש בהארת האות לחיוב או לשלילה.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.