חיי השתנו בזכות הטלפון המחכים

הסיפור שלי נשמע כמו איזה יום שיגרתי, אבל הוא יום דרמטי לחלוטין.

קמתי לעוד בוקר שיגרתי הושטתי ידי לכיוון האוטמטי – הטלפון הסלולארי. והנה, ידי לא פגעה בשום אובייקט, חזרה ריקה, זאת אומרת, לא בדיוק. היא החזיקה במכשיר עם מקשים. כששמתי לב שאני עוברת שוב ושוב מיישומים להגדרות ומהגדרות ללוח שנה, הנחתי לו לשוב למקומו. זה היה טלפון פשוט כזה, טלפון שהוא ממש טלפון בלבד. במקום המכשיר הרגיל שיש לי, המכשיר החכם המלא וגדוש באפליקציות, באתרים וכ"ו. מה קורה פה? מי העז לעשות לי את העוול הזה? בהתחלה ממש נבהלתי מהפלאפון ה"טיפש" שבידי, אך משום מה דווקא החיסרון של הטלפון החכם גרם לי להיות חכמה יותר, ואת זה תשמעו בהמשך.

בהתחלה חשבתי "איזה מעצבן", אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי קמה. ככה התחיל לי היום עם חצי שעה בונוס. למה בונוס? כי הרי הדבר הזה שאליו אני מושיטה את ידי בכל בוקר בעודי במיטה תופס לי פחות או יותר חצי שעה (ככה גיליתי למפרע). פתאום גם שמתי לב שאני מבחינה בכל מיני דברים ופרטים. הסתכלתי מהחלון ולא היתה לי איזו הודעה, או חדשות שיפריעו לי את השלווה. פשוט התחלתי לדבר עם הטבע (טבע =אלוקים). היתה לי תחושה מרוממת ממש.

הייתי בטוחה שיהיה לי ממש משעמם במשך היום. אז זהו, שלא. התפללתי תפילת שחרית ברוגע, ללא שום הפרעה שצייצה ברקע. הכנתי לי את האוכל וישבתי לאכול. כל לעיסה היתה לעיסה. בזווית עיני קלטתי מארון הספרים ספר "מסילת ישרים". בדרך כלל אין לי זמן לספרים, רק לעדכוני חדשות, מי נגד מי, מה בקואליציה ומה באופוזיציה. נו, אמרתי לכם, הכל בשביל להפוך אותי לחכמה יותר. אבל עכשיו אין לי הטלפון שלי, אז מה כבר אפשר להפסיד? בואי ננסה. הספר הזה ריתק אותי בצורה לא רגילה, ובסוף, כשהפסקתי, הרגשתי הרבה יותר חכמה לחיים. היו לי מחשבות חיוביות, הייתי מלאה אנרגיה ושמחה והרגשתי שיש לי צידה לדרך כדי להתחיל במסע החיים. שאלתי את עצמי למה לא עשיתי את זה קודם. איפה הייתי עד עכשיו? התשובה היתה לי ברורה. הכל בגלל הטלפון החכם שלי. בדיוק כמו פרעה, שרצה שתכבד העבודה ואנשים לא ישימו לב להתבונן ולהביט במעשיהם, וישימו עצה נגדו, כי ודאי שאם יהיה להם זמן פנוי - יהיו עושים זאת. אז הוא העמיס והעמיס עליהם עבודה, כדי שהם לא יספיקו לחשוב. עכשיו אתם מבינים כמה הטלפון הזה חכם? הוא רוצה להפוך את כולנו לטיפשים, שנתעסק איתו כל היום ולא יישאר לנו רווח לשים עצה נגדו.

עד היום אני חובקת באהבה טלפון חמוד כזה, מה שנקרא בפי כל "טלפון כשר", ויורשה לי להוסיף לו את התואר שמגיע לו באמת: "הטלפון המחכים". בזכותו נהפכתי לחכמה יותר. אני לוקחת אותו כמעט לכל מקום, אבל הוא לא שולט לי על החיים. אני חכמה יותר ממנו. הטלפון החכם מנותק מהחיים שלי לחלוטין, ברוך השם. החיים שלי נהפכו מאז לשמחים הרבה יותר.

אני יודעת שיש כאלו שקורה להם שהטלפון הולך לאיבוד, או שנשבר. אז תדעו, יש לכם הבחירה איך לראות את זה: האם להגיד "יו, כמה זה חסר לי", או לשאול את עצמכם "אולי זו הזדמנות לעשות לי את החיים הרבה יותר אמיתיים ונכונים", וסוף סוף יהיה לי זמן לעשות את מה שאני באמת רוצה כל כך. להיות חופשייה ומאושרת. כי חיים רק פעם אחת, והטלפון הפשוט והרגיל יכול לעשות את העבודה מצוין, תאמינו לי.

נ.ב. למי שזה קשה, אפשר פשוט לנסות ולראות. תנסו שבועיים-שלושה בלי הטלפון החכם לגמרי (לא להחביא בארון). אם הוא יחסר לכם כל כך - תקנו חדש. אתם תראו שהוא פשוט לא יחסר לכם.