הרב שסירב להינשא עד שגרושתו תמצא את זיווגה

זיווגו הראשון של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, לא עלה יפה. הוא התגרש מאשתו הראשונה, וכיוון שכבר אז יצא שמו לתהילה בכל רחבי תבל, הגיעו אליו הצעות לשידוך ללא ספור. רבי שמואל סירב לשמוע אף אחת מן ההצעות. ומדוע? - '"עד שגרושתי לא תמצא את זיווגה היא, אינני מוכן להינשא בשנית", אמר.

ואם לא די בזאת, הרי גם לאחר שחלפו שנים רבות, ובעלה השני של גרושתו נפטר, והיא חזרה לארץ ישראל - שלח רבה של ירושלים את בנו כדי לקבל את פניה, ואף תמך בה מדי חודש בסכום כספי. כששאלוהו הכיצד הוא עושה זאת, הביא ראיה מהמדרש-רבה (בראשית, פרשה ל"ג, פסקה ג'), וכך נאמר שם: "טוב ה' לכל, ומרחמיו הוא נותן לבריותיו... למחר שנת בצורת באה והבריות מרחמין אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליהן רחמים".

מספר המדרש שבימיו של רבי תנחומא הייתה עצירת גשמים וגזרו כמה פעמים תענית, ועדיין לא ירדו גשמים. דרש לציבור רבי תנחומא: "בני, התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה יתמלא עליכם רחמים". החלו הציבור לחלק צדקה לענייהם, וראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.

באו ואמרו לרבי תנחומא: "אנחנו מחלקים צדקה, והאדם ההוא נותן כסף לגרושתו, ואם כן לא תועיל לנו חלוקת הצדקה!".

ביקש רבי תנחומא שיקראו לאיש ההוא אליו, וכשהגיע שאלו רבי תנחומא: "מה הקשר של אישה זו אליך?". אמר לו: "גרושתי היא".

שאלו רבי תנחומא: "ומדוע נתת לה מעות?", והלה השיב: "רבי, ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים".

באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר: "ריבון כל העולמים, אם אדם זה, שאינו מחויב לשלם לגרושתו מזונות, וראה אותה בצרה - נתמלא עליה רחמים, אז אתה, שכתוב בך 'חנון ורחום', ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב - על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים".

מיד ירדו גשמים והגיעה לרוויה האדמה.

סיפור זה בא ללמדנו את החובה המוטלת עלינו להתמלא ברחמים איש על רעהו. חובה זו מתבטאת בצורות שונות, ואף כאשר אין ביכולתנו לסייע לחברינו בצורה מעשית - יש להתמלא עליהם ברחמים, להשתתף בצרותיהם ובמועקותיהם, ולהתפלל עליהם לפני ה' שיגאלם ויפדם במהרה.

מתוך ביטאון "קול ברמה" של רמת אלחנן