האם חשוב בכלל שיהיה סדר יום בחופש?

משהו קורה לממד הזמן בחודשים האחרונים. אולי זה חלק מההכנה לגאולה השלמה, שבה נהיה ונחיה מעל הזמן...

במובנים מסויימים, העצירה הזאת עשתה הרבה טוב, ולרבים מאיתנו קל לראות איך אף על פי שנכפה עלינו "הר כגיגית", היא עצרה סוג של מירוץ מסחרר שנקלענו אליו במציאות החיים המודרנית. מירוץ שמצד אחד העלה מאוד את ההספקים שלנו, אבל מצד שני מחיריו היו גבוהים ויקרים.

לא היתה לנו שהות מספקת לפגוש את עצמנו, את ילדינו, את משפחותינו, את חברינו, גם לא את גופנו ואפילו לעיתים לא את נשמתנו – עד שהכל עצר מלכת! לאחר ההתגברות על ההלם, התחלנו לראות את היתרונות...

מצאנו יותר זמן לדברים הפשוטים והקטנים, אבל החשובים באמת. לנשימות שבין לבין, לראות ולדבר עם ילדינו, עצמנו, וכל מי שסביבנו קצת יותר מקרוב ובנחת, וכתוצאה מכך התאפשרו בהרבה משפחות המון דברים טובים...

אבל מאז נראה שהדברים חזרו לשגרה, באופן חלקי מאוד...

עדיין לא הספקנו לחזור חזרה ללימודים, וכבר הם הסתיימו. בתי הספר והקייטנות נתנו מענה חלקי, איומי סגר מרחפים על ראשנו והחופש הגדול נראה ארוך מתמיד... רבים נכנסים ויוצאים מבידוד, ובעיקר - הכל התערבב. יום רודף יום, והכל נראה כמו בליל של אירועים חסרי משמעות...  

האם בכלל חשוב שיהיה סדר יום, או שאפשר לתת לילדים "לזרום" עם עצמם?

מה עושים עם כל זה, ואיך מנהלים סדר יום אישי ומשפחתי?

איך עוזרים לילדים לצלוח את כל השינויים והמעברים הלא ברורים האלו?

אז נתחיל מההתחלה.

כן, סדר יום הוא חשוב לילדים (וגם למבוגרים...)! וגם כשנמצאים מחוץ לסדר - זה צריך להיות מוגדר וחלק מממסגרת. למה? מכמה סיבות.

קודם כל, סדר במציאות בכלל, וסדר יום בפרט – מקנה לילדים תחושת ביטחון אישי קיומי בסיסי, וממילא מפחית חרדות ודברים נוספים לא רצויים שילדים עלולים לחוות בתקופה כזאת. התחושה הבסיסית של הילד צריכה להיות שגם בתקופה כזאת – יש מי ש"מנהל את העסק", וזה בדיוק התפקיד שלנו כהורים. כשלילד יש שקט נפשי, התפקוד שלו טוב בכל זמן, וכל הסביבה, כולל אנחנו, נהנים מזה. וכשלא - לא תמיד יודעים את זה, כי לא תמיד הוא משתף באופן ישיר, אבל יכולים להופיע המון קשיים בתיפקוד היומיומי, שדרכם הילד מביע את החרדה או הקושי.

בנוסף, סדר יום גורם לילדים להיות במצב פעיל ויציב מבחינה נפשית, ובתפקוד מיטבי. באופן כזה, ההתמודדות שלהם עם כל סיטואציה משתנה במציאות החיים – תהיה טובה יותר באופן משמעותי, וכמובן האווירה הכללית בבית תהיה טובה יותר.

ככה שקיומו של מבנה כלשהו של סדר-יום, חשוב לילדולכל המשפחה!

סדר היום צריך להיות מותאם גם לזמן שאנחנו נמצאים בו, וחשוב להדגיש בתקופה הזאת לילדים באיזה מצב אנחנו נמצאים: קייטנה, חופש, בידוד, הכנה לשנת הלימודים, שבת, חג. בהתאם לכך גם נבנית התוכנית היומית. בחסידות זה נקרא: אורות בכלים. אם רוצים לגלות אור – ברכה כל שהיא בעולם – הוא חייב לקבל כלי, כדי להיכנס לתוכו. הכלי במקרה הזה הוא הגדרה של זמן ומקום לסדר יום מלא, חווייתי ומהנה לכולם, המונע גם ממילא מצבים לא רצויים שעלולים להביא השעמום וחוסר הבהירות, כמו מריבות, עיסוקים לא רצויים, התמכרויות למסכים ועוד.

בתוך התכנון יש טווח גדול מאוד של גמישות והתאמה, אך כדאי לשמור על כמה מאפיינים בסיסיים חשובים.

ראשית, השכמה בשעה שעדיין נקראת בוקר, ותיפקודים בסיסיים: מקלחת, לבוש, ארוחה, תפילה.

זמן ללימוד תורה ולעיסוק פעיל ומובנה (יצירה, למידה של נושאים שונים בדרכים שונות, עזרה בבית וכו'), וזמן חופשי.

נקודה נוספת חשובה - הסברה. ילדי הדור הזה צריכים הסברה על הדברים.

מצד אחד, צריך להיות ברור שאנחנו קובעים, אבל מצד שני הילד/ה חייבים להבין את ההיגיון. למשל: אם עכשיו חופש גדול, אז יש הרבה יותר גמישות עם החלק של הפעיל של הלמידה והיצירה, ולעשות את זה בצורה חווייתית, כיפית ולפי העדפותיו של הילד, אבל עדיין צריך להיות חלק פעיל, כי אנחנו נמנעים עקרונית מבטלה. זה לא תואם את הערכים שלנו, והילד צריך להבין את זה. על ידי כך קל לו יותרליישם את הדברים, והוא גם מפנים את הערכים המשפחתיים שאנו רוצים להקנות לו.

הטוב ביותר הוא שככל שהילדים גדולים ועומדים על דעתם – סדר היום ייבנה ביחד איתם, ואז גם החוויה עצמה מלמדת ונעימה, וגם כמעט תמיד הילד ירצה לקיים את סדר היום בשמחה ובהיענות רבה יותר.

ונקודה אחרונה, המחשה – לבנות ולצייר את סדר היום בצורה מוחשית ומאירת עיניים, ובעניין הזה לא להתפתות לקיצורי דרך... לילדים שקשה לקיים את סדר היום (וגם להורים...) זה עוזר ומסייע מאוד! ככל שהגיל צעיר יותר, ההמחשה צריכה להיות מותאמת יותר ובליווי תמונות, וכך גם ההסברה על המעבר משלב לשלב (מקייטנה לטיול, לתחילת שנת הלימודים וכו').

טיפ: אפשר לעשות את התוכנית ביחד עם הילדים, ולתת להם להיות שותפים פעילים לא רק בתכנון אלא גם בקישוט ובהמחשה, ואז זאת הופכת להיות עוד חוויה נעימה בסדר היום...

שיהיה המון בהצלחה ובהנאה לכולם, מעברים מוצלחים בין הזמנים השונים שהקב"ה מזמן לנו, ושיהיו רק זמנים טובים וב"ה רק בשורות טובות!

הכותבת היא מרצה במסלול לתרפיה בשילוב אמנויות בשלוחת המכללה האקדמית "וינגייט" במכללת "בית המורה" בני ברק, מדריכת הורים ומטפלת ריגשית מוסמכת לנשים וילדים 770GALIA@GMAIL.COM