שם שמתחיל באות ק', ר', ש' או ת' – מה המשמעות לפי היהדות?

כל אות מעשרים ושתיים אותיות לשון-הקודש, אינה אלא בבחינת מעטפת לכוח רוחני מסויים הטמון בה ומיוחד לה, ובו היא נבדלת במהותה מהאותיות האחרות. כל פרטי הבריאה עשויים בעצם מצורות שונות של צירופי אותיות. אותה 'הארה רוחנית' (אשר המונח 'אנרגיה' המקובל כיום, כאין וכאפס לעומתה) הטמונה בכל אות, זורמת ופועלת בה על-פי שלשה מסלולים:

1. אופן הגיית האות
2. צורת כתיבת האות
3. ערכה המספרי של האות.

ומכיון שבכל אות טמון כח רוחני מסויים, אותיות שמו של האדם משמשות כצינורות שפע רוחניים לאותו אדם, על-פי הטמון באותן אותיות וכמו שכתב בספר "עוד יוסף חי" בהמשך דבריו המובאים לעיל: "והענין הוא, כי 'נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ!' – שכל אדם, חיותו [מה שמחיה ומפעיל אותו] תלויה באותיות שמו, שהם צינורות השפע שלו.
 

השפעת האות ק' – המסמלת היקפיות ואת דרגת הקדושה, בשמו של האדם

כאשר האות ק' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה), יכולת מיוחדת להעפיל לגבהים רוחניים של חיי קדושה. תכונת העקשנות שבו יכולה להיות חיובית ביותר על ידי שישתמש בה להתמיד בעקביות סבלנית, ולהתקדם צעד אחר צעד במעלה המסילה המובילה אל השלימות הרוחנית, עד שיסיים את המסלול הדומה למעגל מפותל סביב הר, כאשר כל סיום מעגל מהווה תחילת מעגל גבוה יותר עד אשר יגיע לפסגת העבודה הרוחנית, ויזכה להיקרא קדוש. לדרגה רוחנית גבוהה זו יכול הוא להגיע על ידי שיחנך עצמו להתבונן בכל מעשה ודיבור ואפילו מחשבה, ולשאול את עצמו בכל נושא: 'מה רצון ה' ממני שאעשה כעת?' וזה הקו המנחה אותו תמיד, לעשות את הנכון ואת הרצוי בעיני ה' יתברך על פי המבואר בתורתו. אדם זה נמנע מכל דבר חומרי שאין בו צורך אמיתי אלא רק תאווני, ונזהר תמיד להיות נקי מכל נגיעה ושוחד עצמי, לבל יטעהו היצר הבא במסווה של אמת וטוב, כקוף המחקה אדם, וכל מטרתו להפילו ברשתו.
אם יבחר האדם בדרך זו, וישתמש בתכונת העקשנות וההתמדה שבו באופן חיובי בעבודתו הרוחנית, בעוד שכלפי משפחתו ומכריו ינהג בדרך של נעימות ומתינות וותרנות, יהיה אותו אדם שמח וטוב לב תמיד; הוא ישמח גם את האחרים, וחיוכו האצילי המשולב באישיותו הגדולה, יעשהו אהוב על כל סובביו – בעולם-הזה, ולדבקות מענגת על ה' – בחיי העולם-הבא.
אולם מאידך, עלול הוא להגרר אחר צחוק מופרז וקלות ראש, לשמש כליצן וחקיין באופן שלילי, ולהתעקש במקום שצריך להתפשר. ומכאן קצרה הדרך להתדרדר אחר פיתויי היצר מתוך מחשבה מוטעית כי הנה כך יהיה לי טוב. רק לאחר זמן הוא מגלה כי אך פיתוי שקרי היה כאן, המביא לנזק ולא לתועלת.
אמנם כדי שלא יטעה בדרכו, עליו לעסוק בתורה בקביעות מידי יום - ללמוד מוסר והלכה ומשנה וגמרא מפי תלמיד-חכם ירא שמים. ומה טוב שיקבע לו זמן ללמוד בעיון מהספר "מסילת ישרים" להרמח"ל ז"ל, אשר ידריכו לעלות בעקביות צעד אחר צעד במסילת עבודת האדם, עד הגיעו לשער הקדושה. ויקיים בעצמו מאמר חז"ל: "עשה לך רב, והסתלק מן הספק". רב שידריכהו שלא יקפוץ לדרגות שעדיין אינו שייך אליהן, ומאידך שלא ימנע עצמו מלהתעלות במה שכבר מסוגל. שכן האור שבתורה וחכמת דבריה יכוונוהו בעקביות ללכת בדרך הנכונה מבלי לסטות ימין ושמאל, עד הגיעו לשלימות הראויה.
 

השפעת האות ר' – המסמלת ראשוניות ומנהיגות, בשמו של האדם

כאשר האות ר' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה) מתנת שמים להיות ראש ומנהיג, ובלבד שיתקן עצמו במידות הראויות כרצון בוראו. שהרי קיבל חכמה המסוגלת ליצירתיות מיוחדת בכל תחום. החל מניהול נכון וכשרון אמנותי, ועד הבנת עומקה של תורה. מחד, מסוגל הוא להיות שקול בדיבורו, לפעול רבות בכוח תפילתו, ולהעביר רטט של יראת כבוד בעיני כל רואיו אשר יתפעלו מאישיותו של האדם אשר זכה לתקן את מידותיו ולשבר את יצריו עד עלותו לפסגת הקדושה הראויה. ומאידך עלול הוא, אדם זה אשר היה מסוגל להגיע לראשות ומנהיגות, לרדת פלאים משום מידת הכעס שבו, אם אינו עמל לתקנה – דיבור קשה, ומריבות ומחלוקות שהוא עלול לעורר. אם בוחר הוא בדרך זו, אף כאן תפעל האות הרוטטת, האות ר', להעביר רטט בעיני אנשי סביבתו, אך יהיה זה רטט של פחד ודחיה, העלול לגרום לקרוביו להתרחק ממנו, ולחבריו במסחר להעדיף אחרים ממנו, עד כדי שנעשה רש. שכן כלל גדול יש לדעת בעסקי ממון: עיקר הצלחתו הכלכלית של האדם אינה תלויה בכישרונותיו אלא במידותיו. אדם שדיבורו אינו בנחת עם הבריות והוא דחוי בעיניהם, לא יצליח בעסקיו גם אם חכם וכישרוני הוא מאד.

אמנם כדי להשתמש בכוחותיו כראוי, ולנתבם לדרך טובה, מוטל עליו לעסוק בתורה מידי יום ביומו, אשר היא הדרכת הבורא לאדם כיצד יחיה נכון, בבחינת הוראותיו של היצרן היודע טוב יותר מכל אדם אחר מהי הדרך הטובה והנכונה לשימוש ביצירתו להשגת מירב התועלת. וילמד מפי תלמיד-חכם ירא שמים. ויתאמץ ללומדה לשמה על ידי שיתבונן בתכלית ביאתו לעולם לעשות רצון מלכו של העולם אשר קידש אותנו באמצעות מצוותיו. וככל שמתרומם האדם יותר ומגיע לראשות ולמנהיגות, כן יתאמץ יותר לעמול בתורה וללומדה לשמה, ויכוף לבו לפני בוראו ויתנהג בענוה עם אותם שתחת חסותו. הן עם בני ביתו והן עם אחרים שהוא מופקד עליהם. שהרי מלך ישראל המורם מכל העם נדרש יותר מכל אדם שיהיה עימו תמיד ספר תורה. וכמו שכתב הרמב"ם: "בעת שיישב המלך על כיסא מלכותו, כותב לו ספר תורה לשמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו. ומגיהו מספר העזרה, על-פי בית דין של שבעים ואחד וכו'. יוצא למלחמה, והוא עימו. נכנס, והוא עימו. יושב בדין, והוא עימו. מסב, והוא כנגדו. שנאמר: "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו". ועל המלך לכוף ליבו לפני בוראו יותר מפשוטי עם. לפיכך כיון שכורע בתפילתו, שוב אינו זוקף עד סוף התפילה. ומזה ילמד כל ראש ומנהיג בישראל לעצמו, שככל שרם ונישא הוא, כן עליו לחבר ולהצמיד עצמו יותר ויותר ללימוד התורה הקדושה, ולנהוג בדרכי הענוה הראויה. ורק כשצריך להטיל מורא על הציבור או על בני ביתו לתועלת, יעשה כן לשם-שמים ובמידה הראויה, מבלי לחוש תחושת התנשאות ומבלי להפריז. וכל המחנך עצמו שלימודו יהיה לימוד תורה לשמה, זוכה למעלות הרבות המנויות בפרק קנין תורה שבסוף פרקי אבות, וביניהן שזוכה למלכות ולממשלה.
 

השפעת האות ש' – המסמלת חום, שינוי ושליטה, בשמו של האדם

כאשר האות ש' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעותה גמישות ויכולת שינוי מהיר תוך כדי עליה רוחנית נפלאה. החום הטמון באות ש' שבו מביאו להתלהבות, לאומץ לב, למעשיות, ולפעילות נמרצת. משום כך גם הרגש והאהדה תופסים אצלו מקום נכבד. אך דווקא משום כך עליו להיזהר מאד מיצרים שונים ומפיתויים, המלהיבים אותו ומראים לו כאילו שעל-ידי השגתם יהיו חייו טובים ומעונגים – בעוד שאדרבה, הרדיפה אחריהם רק תאכזב אותו, לפי שאינם אלא שקר.
אדם זה יכול בקלות להיות אדם אהוב, שמושך תשומת לב רבה; מלא שמחת חיים, כנה ואמיתי. אך עליו להיזהר מעקשנות יתירה, מדיבורי רכילות, ומפגיעה בזולת.
תכונת השיוך והשליטה שבאות ש' עלולה למשוך אותו לרכושנות יתירה, אך מאידך מסוגל הוא באמצעות תכונה זו ליצור אווירה נפלאה סביבו, אשר תגרום לכל מכריו לאהוב לגרום לו נחת רוח על ידי מילוי רצונו, ולשמוח בשמחתו.

אם אך ישכיל אדם זה לנתב לטובה את הכוחות והתכונות המיוחדות שקיבל, יעפיל במהירות לגבהים גם בגשמיות, ובעיקר ברוחניות, בבחינת שלהבות אש המזנקות כלפי מעלה ושולטות בחומר.
אולם כדי להיות מודרך כראוי, עליו להיצמד ללימוד התורה הקדושה, אשר היא ספר הוראותיו של הבורא, ובכוח לימודה להאיר את נשמת האדם ולרוממו, ועל ידה יוכל לחנך עצמו לדקדק במצוות כראוי. בכך יפעיל את תכונותיו המיוחדות – את החום והרגש, את מידת האמת הישרה, ואת יכולת השינוי שבו, להיות מנוף אדיר לרוממו לפסגה אשר הוא מסוגל להגיע אליה.
 

השפעת האות ת' – המסמלת את התכלית ואת התורה, בשמו של האדם

כאשר האות ת' נמצאת בשמו של אדם, ובפרט אם היא בתחילת שמו, מקבל הוא באמצעות שלשת צינורות השפע הרוחניים הזורמים בה (בצורתה, במספרה, ובאופן הגייתה); חיפוש תמידי אחר תוצאה ותכלית בכל דבר. לכן מאד מצוי שיחוש חוסר מנוחה ומצבי רוח מתחלפים, כאשר לא תמיד הוא יודע שהדבר נובע מתוך נפשו המחפשת תכלית ומשמעות בחיים. לכן הוא גם מחפש חכמה, ואוהב לשאול ולחקור בנושאים גבוהים, ואינו מוצא מנוח. הוא עלול לפרש את מצב רוחו הסוער כבא בגלל שחסרים לו ענייני העולם-הזה וכי צריך הוא תכלית חומרית, בעוד שלאמיתו של דבר הוא זקוק למילוי רוחני ולהבנה כי תכלית החיים היא להיצמד להוראותיו של הבורא יתברך. עליו לדעת ולזכור כי באות ת' נוצרה הלבנה כמבואר בספר יצירה, ולכן הלבנה נתונה לתנודות: נכסית ונראית, מתמעטת וגדילה ואינה יציבה, ומצבה תלוי בהארת השמש עליה. אולם בעוד שהיא נבראה ללא כוח בחירה ועליה להמתין עד אמצע החודש כדי להיראות במלואה, הרי הוא, נזר הבריאה האדם שנברא בצלם אלוקים עם כוח בחירה, בידו להאיר את חייו בהתמדה על ידי שיכוון את עצמו להיות מכוון באופן קבוע אל עבר אורה של תורת הבורא, וכך תגיע נפשו למנוחה, לשמחת החיים ולשלוות הנפש אשר הוא כה כוסף אליהן. או אז הוא יחוש יציב באופיו ושליט בעצמו, ויזכה לאהדה רבה סביבו ולשאיפת כולם להשביע את רצונו כאילו היה מושל רב חסד. חיים כאלה יביאוהו למילוי ולסיפוק עצמי, ביודעו שהשיג את תכלית חייו. וזוהי מהות התכלית הטמונה באות ת' אשר בה נברא יום המנוחה, השבת, כמבואר בספר יצירה שם.
אך אם חלילה לא יעשה כן, וילך אחר תאוות לבו, לא רק שלא יגיע למנוחה, עוד עלול הוא מאד להיות חסום ותקוע (ת') באשר הוא, ולאבד את בטחונו העצמי. שהרי האות ת' היא האות האחרונה, המורכבת מהאות ר' שבצידה השמאלי עומדת כיתד חוסמת - אות ו' הפוכה, המבטאת את מידת הדין והגבורה, אשר בהיותה קיצונית בצידה הקשה, פועלת היא באדם סערת נפש כאש בוערת המובילה לכעס ולהתפרצויות, לזלזול עצמי מתמשך ולשעבוד לאחרים, לצרות ולמחלות שונות.

אשר על כן יקבל על עצמו לעסוק בתורת ה' מידי יום ביומו, על ידי שילמד מפי תלמיד חכם ירא שמים, וידקדק בשמירת המצוות כראוי. ובלומדו מוסר, יבדוק את עצמו מה עליו לתקן במידותיו ובהתנהגותו, וכיצד יחסו הפנימי למצבים שונים בחייו. ועל אף שהדבר דורש טרחה ומאמץ, יזכור תמיד שרק על ידי כך יזכה לשמחה פנימית אמיתית ולהארה נפשית. כאמור: "פקודי ה' ישרים, משמחי לב. מצוות ה' ברה, מאירת עיניים!". הלימוד, משמח את הלב. וההתגברות על היצרים המעכבים את שמירת המצוות, מאירה את עיני האדם לטוב לו בעולם-הזה ובעולם-הבא.

לרכישת הספר "הצופן" של הרב זמיר כהן, כנסו להידברות שופס.