רבקה מור פרידמן: "היהלומים שנשארו ברכב הצילו את חיי"

"צעקתי לשוטר "היהלומים, היהלומים". הוא לא הבין איך אני סוחבת יהלומים בכזה רכב ישן? אבל הסברתי לו שיש יהלומים שלא שווים כסף, אלא הרבה יותר מזה, היו שם את עלוני הידברות"

רבקה מור פרידמן (42), אם ל-3 מהיישוב עלי זהב שבשומרון, קיבלה על עצמה לחלק בכל שבוע את עלוני הידברות. "אני מרגישה בזה שליחות", היא מספרת בהתרגשות, אבל לדבריה התברר שהעלונים הצילו את חייה בתאונה דרכים קשה, שבה היא נפצעה באופן קל בלבד.

מתי התחלת לחלק את עלוני הידברות?

"במקום העבודה שלי ראיתי שמגיעים מדי פעם עלוני הידברות. הצצתי ונפגעתי. נפשי חשקה בהם, ורציתי גם אני לחלק את העלונים ולהיות שותפה במפעל הגדול של הידברות".

"המסע האישי שלי החל לפני שתים עשרה שנה", מספרת רבקה. "הייתי חילונית שמתחזקת תקופה, ואז שוב מתבלבלת וחוזרת אחורה, לא ידעתי רוגע ושלווה, מאורעות החיים רדפו אותי, עד שלפני שתים עשרה שנה אחי נפטר ממחלת הסרטן, ואז השאלות צפו בי חזק, החלטתי שאני חוזרת בתשובה, אבל, שוב, לא ידעתי איך בדיוק עושים את זה".

עלוני הידברות

ומה היה עד אז?

"אני בעצם גדלתי כמסורתית בבני ברק, לאחר מכן עברנו לאריאל, שם החילוניות התפשטה בי חזק מאוד. משם עברתי לתל אביב, ותתפלא לשמוע שדווקא בתל אביב התחלתי להתקרב ליהדות".

בדיוק בתל אביב החילונית התחזקתי

איך זה קורה בדיוק בתל אביב החילונית?

"זה התחיל מעמית לעבודה, שהתעקש למסור שיעור תורני לכל הצוות לאחר העבודה בבית שלו, וכך הדברים חלחלו פנימה. היו הרבה משברים בדרך, הגדול שבהם היה לאחר פטירתה של דודתי ממחלת הסרטן. אז נשברתי לגמרי ועזבתי הכל. היו לי כעסים על בורא עולם, השאלות רדפו אותי ולא נתנו לי מנוח, אבל לצערי בפטירה של אחי התחלתי לקבל תשובות. התפללתי שמונה שנים לקדוש ברוך הוא שייתן לי רב שידריך אותי, וברוך השם זכיתי להכיר את הרב ברוך צוקר מקרית ספר, שמלמד אותי בוקר וערב איך להיות שלמה בכל יום מול בורא עולם".

איך התמודדת בכל התקופה לפני שגילית את הרב צוקר?

"בעיקרון הייתי עצמאית בחזרת התשובה שלי. נעזרתי הרבה בערוץ הידברות, אבל היה לי קשה. הקדוש ברוך הוביל אותי צעד אחר צעד. לפני שבע שנים עברתי דירה לעלי זהב, וביום שישי בבין השמשות אני שומעת את מנגינת 'לכה דודי'. יצאתי לראות מאיפה הגיעה השירה הקסומה, והתרגשתי לגלות שהבית החדש שלי ממוקם בדיוק מול בית כנסת. יצאתי לבית הכנסת והצטרפתי לתפילה, ושם פגשתי את העלון "חוט של חסד" של הרב ארוש, שעזר לי מאוד להתחזק. התחברתי לשיעורי תורה שהתקיימו במקום, ואני מחוברת לבורא עולם, בכל רגע ובכל שנייה בחיי, זה עניין של החלטה ללכת בדרכיו. יש לי בחצר הבית גם גינה שמאפשרת לי להתבודד עם בורא עולם ולדבר אתו".

רבקה מוסיפה כי להבנתה חלק מההתקרבות לבורא עולם זה גם לקרב את בניו האבודים "לפני שנה התחלתי לחלק עלונים של הידברות, אני כל כך אוהבת את כל העלון והתוכן המחזק שיש שם, ומחכה כל השבוע לחבילת העלונים שיגיעו, ואוכל לחלק אותם" מספרת רבקה, ומוסיפה כי חבילה אחת לא מספיקה לה "בהתחלה הזמנתי חבילה אחת של עלונים, אבל זה נחטף כל כך מהר, אז הזמנתי שתי חבילות, כשבכל חבילה יש חמישים עלונים".

איפה את מחלקת אותם?

"כמובן שאני קודם מחלקת אותם בישוב בו אני מתגוררת 'עלי זהב', ולאחר מכן אני מחלקת בשבעה בתי כנסת באריאל, וגם בישוב עופרים. בנוסף שולחת חבילה אחת לקרית ספר לרב שלי, וגם למאפיית 'הודיה' של גיא חנניה שעובד באזור שלי וגר שם. אגב גם הוא מחלק עלונים במאפיה שלו, כל מי שקונה חלה - מקבל עלון".

"עכשיו בתקופת הקורונה כשהיה סגר לא ויתרתי, יצאתי לרחובות וקראתי לאנשים 'הידברות, הידברות. בואו תיקחו לכבוד עונג שבת', ואנשים באו ולקחו".

הרכב - טוטלוס ואני ניצלתי בזכות הידברות

עכשיו רבקה מתחילה להתרגש כשהיא נזכרת במה שעבר עליה בשבוע שעבר: "ביום שני בשבוע שעבר הייתי בדרך למשמרת שניה במקום העובדה שלי, בדרך לא דרך אני מוצאת את עצמי בתאונת דרכים קשה, בה רכב מסחרי פגע ברכב שלי", מספרת רבקה ודמעות בעיניה. "בדקתי את עצמי והרגשתי שאני חיה", היא רועדת וממשיכה לספר בהתרגשות רבה. "לא האמנתי, אמרתי טוב אז אנסה לזוז, ואני רואה שהצלחתי לזוז, החלטתי שאני מנסה לצאת מהרכב, והצלחתי לצאת מהרכב, שהלך לגמרי, הוא במצב טוטלוס. יצאתי ממנו והתחלתי לרקוד משמחה, צעקתי לקדוש ברוך הוא 'תודה רבה לך ששמרת עלי".

הרכב טוטלוס ואת לא נפצעת?

"לא נפצעתי פצעים ישירים, אבל נפגעתי מעוצמת החגורה, כל החלק הקדמי שלי הפך לסגול בגלל הבלימה. עוד נס בתוך כל הסיפור, שממש מאחוריי היה אמבולנס שמיד טיפל בי והרגיע אותי. אבל אני לא הייתי רגועה, הגיע אלי שוטר ושאל אותי: 'מה קרה?', התחלתי לצעוק לו: 'היהלומים, היהלומים'. הוא לא הבין על איזה יהלומים אני מדברת, אמרתי לו שילך לקדמת הרכב ויביא לי את כל עלוני הידברות, שאני מחלקת כל שבוע. עליתי לאמבולנס ובדרך נזכרתי שבדיוק היום הוא ההילולא של הצדיק נחום איש גמזו, שהיה אומר על כל דבר שקרה לו: 'גם זו לטובה', אז גם אני אמרתי, אם זה שהקדוש ברוך רוצה - אז גם זו לטובה, אסור להתלונן. כרגע אני שוכבת בבית, אבל הקדוש ברוך הוא שלח לי את החברות שלי שיעזרו לי בבית, ועם הילדים שקיבלו את אימא שלהם במתנה בזכות היהלומים, עלוני הידברות".