מנוחה פוקס
10 כללים שיגרמו לילדים שלכם לקנא פחות
קבלי את זה שזה טבעי, הרבי בדיבורים חיוביים ואל תתני לכולם שווה בשווה. 10 כללים חשובים שיעזרו לילדים שלכם לקנא פחות
- מנוחה פוקס
- פורסם י"ז אלול התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. ילדים שחיים יחד בקרבה - סביר שיקנאו זה בזה, עם סיבה ובלי סיבה.
הקנאה היא מידה מובנת. בני אדם מקנאים - עד שהם לומדים איך להיפטר מזה.
לא כל אחד יודע להחניק את קנאתו. יש שמראים אותה קבל עם ועדה, ללא מעצור, ללא בושה.
בואו נקבל זאת, שילדים גם מקנאים. הם עדיין צעירים, ולא למדו איך להתגבר על כך. ברגע שנקבל זאת – יהיה לנו קל יותר לטפל בה, בקנאה.
2. אל תצחקו על הילד המקנא – אל תתנו לו להבין שזה מהנה.
הורים, לפעמים, צוחקים על הילד המקנא. מתגלגלים מצחוק, כשבן השלש מוכן לטעום מהגרבר של הקטן, או שמבקש ללבוש טיטול כמו הקטן.
אם תצחקו על הילד - הוא ימשיך לבקש להיות כמו ה"תינוקי". דברו אתו ברצינות. כך יבין מה מקומו, ומה מקום אחיו התינוק.
3. זכרו שיש קנאת סופרים שמרבה חכמה, ויש אחרת שמביאה איבה.
ישנה קנאה שבה הילדים מנסים לחקות את האחים שלהם, וכך הם צומחים: ילד שרואה את אחיו מתענג על בנייה בלגו ולומד ממנו לשחק בהנאה, ילדה שאוהבת לראות את אחותה הגדולה שוקדת על לימודיה ומחליטה לעשות בדיוק כך.
וישנה קנאה הגורמת לכך שהילד פשוט ירצה להיות הפוך מאחיו. הוא יקנא, הוא יחליט שללמוד בהצטיינות רק האח יודע, ולכן לא ינסה אפילו ללמוד.
כדי לגרום לילד ללמוד מהאח ולא להפך, עלינו, ההורים, להיזהר, שלא לומר לילד בשום פנים: "מתי תהיה כמו אחיך?", "ראה, כמה יפה אחיך לומד!", או: "למה רק אחותך מסדרת את החדר כל כך יפה, ואת לא עושה זאת אף פעם?".
4. השתדלו שלא לתת לילד אחד על חשבון השני - לא פלא שהשני לא יאהב לראות זאת באור חיובי.
חשבו איך אתם הייתם מתייחסים לשכן שהיה מחמיא לשכן אחר, ולכם אף פעם לא.
חשבי איך היית מרגישה, כמבוגרת, אם אמך הייתה נותנת מתנות באופן קבוע לילדי אחותך, ואף פעם לא לך.
ברור שלא צריך למדוד את כל הניתן לילד אחד ולתת לשני בדיוק כך, אבל כן לשים לב ששום ילד לא מקופח.
5. שימי לב שאינך נותנת לילד כל מה שרוצה - זה לא יועיל ולא יירפא.
ילד שמקבל כל מה שמתחשק לו לקבל וכל הזמן, לא יודע להעריך מה שהוא מקבל. זהו ילד שילמד להיות מפונק.
הוא ילמד שהכול מגיע לו, ולכן ירבה לבדוק כל העת מה מקבל אחיו, שמא קיבל יותר ממנו.
הוא רגיל להיות מפונק, ומפונק לא אוהב שאחרים מקבלים.
6. אל תרחמי על הילד שאין לו הכל - הוא ילמד שגם כך הוא יכול.
אם תרחמי על ילדך כשהוא לא מקבל כמו חבריו, הוא ילמד לקנא כשאחר מקבל.
ילדך לא זקוק לרחמים, להפך, כך ילמד שלא הכול בשבילו.
ייתכן שמישהו אחר מקבל והוא לא, וזה בסדר. אינך צריכה להתנצל.
כך זה בחיים.
7. הסבירי לילדך שלא הכול ניתן שווה בשווה - כך גם הוא לא ישווה.
הסבירי לילדך שלא הכול ניתן שווה בשווה בחיים. כל אחד מקבל מה שהוא צריך.
יתכן מאוד שתקני לילד אחד מכנסיים, ולשני לא. מה לעשות שאחד צריך והאחר לא צריך כרגע?
אם תנסי לתת לכולם שווה בשווה - כך, בדיוק, תגרמי לילד שיקנא.
8. שתפי את הילד בשיקוליכם – לא רק שלא יקנא, אלא אפילו יוסיף על דבריכם.
שתפי את הילד האחד בלבטים שלך לגבי אחיו: "מה אתה אומר? ליוסי נקרעו המכנסיים. יש לו עוד זוג אחד, אבל אם הוא יהיה בכביסה, לא יהיה לו מה ללבוש. כדאי לדעתך ללכת לקנות לו היום? או עדיף מחר, כשאני חוזרת מהעבודה?".
תתפלאי לשמוע, אבל הילד שירגיש שהוא שותף, לא רק שלא יקנא באחיו, אלא גם יתכנן אתך את הלו"ז לקניית המכנסים לאחיו.
"בשבוע הבא יש יום הולדת לשירה, מה לדעתך כדאי להכין לה?". האחות תירתם להכנת המסיבה, וכשנרתמים - לא מקנאים.
9. שתפי מעט את הילד במצב הכלכלי - הוא יהיה מרוצה גם בלי.
ברגע שהילד ידע שאין אפשרות לעשות דברים, הוא יצטרף לחיסכון, ולא ינסה להוציא יותר ויותר מההורים. כך תתגבש בביתך עבודת צוות סביב החיסכון, ובמקום לקנא זה בזה ולבקש יותר ויותר, כל הילדים פשוט יתחילו לחסוך ולהדק חגורות.
10. אמור לי מה אמר עלי האח? – ואני אפרגן לו כל כך!
רוצים שילדים לא יקנאו אחד בשני? שתפו אותם במה שאחיהם אמר עליהם.
"הוא אמר שהוא הכי אוהב ללכת לבית הספר יחד אתך".
"הוא אוהב אותך, לכן ויתר לך על המשחק הזה".
"הוא רוצה דווקא אותך, תראי איך הוא רץ אליך!".
שימו לב כמה עושה לשני טוב, כשהוא יודע שאחיו אוהב אותו, סומך עליו, רוצה רק את קרבתו, לא יכול בלעדיו.
חשבי כמה היה עושה לך טוב, אילו היית שומעת שחברה מסוימת לא מוכנה לצאת לקניית בגדים בלעדיך, או סומכת על הטעם שלך בבישולים ולכן מתייעצת תמיד אתך.
כולנו אוהבים שמעריכים אותנו, כשאנחנו מוערכים אנחנו מקנאים פחות באחרים.
סוף דבר:
ילדים ימשיכו לקנא זה בזה, אבל אנחנו, ההורים, בדרך החיוב, ההבנה והשיתוף, יכולים למנוע חלק גדול מהקנאה.
מתוך הספר "אמא, מגיע לך 10 בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס