לא עוד ויכוחים עם הילדים: 10 כללים להביא ילד לשיתוף פעולה מלא

כמה את מתווכחת עם הילדה שתעשה מה שאת אומרת לה? כמה את מתלוננת שהוא לא אוסף את המשחקים מהרצפה? עד כמה הילדים שלך משתפים אתך פעולה?

1. ילד שמתווכח זה ילד שיודע מה שהוא רוצה בדיוק - להתווכח אתו זה לא פשוט.

את צריכה להבין שילד מושך לפעמים לוויכוח - אבל חבל להתווכח אתו. חבל על המאמץ. הוא לא ישתכנע מדבריך. לכל היותר יעשה כי הכרחת אותו. ברגע שלא תהיי בשטח - הוא יעשה מה שהוא רוצה.

את מכריחה אותו להישאר בבית ולא לצאת לחצר, ברגע שתצאי מהבית - הוא יצא.

ויכוח רק גורם לשני להתבצר בעמדתו.

2. בחירה – זה שם המשחק – וזה טעים כמו ממתק.

ילד שיודע מה שהוא רוצה, רוצה דבר ראשון להחליט לבדו, בעצמו. לכן, אם תחליטי בעבורו - הוא ירגיש מופסד. אדם שמרגיש מופסד - חש מושפל.

את יכולה ברגע קט להפוך אותו למאושר! אם ייהפך למאושר הוא ישתף פעולה אתך.

איך תהפכי אותו למאושר? אם תתני לו לבחור!

כמעט תמיד ניתן לאפשר לילד לבחור בין שני דברים: הילד לא רוצה להיכנס להתרחץ? "תחליט אתה אם להתרחץ לפני האוכל או אחרי". "תחליט בעצמך אם להתרחץ בסבון הזה או בזה".

3. עידוד – זה מה שיביא אותו לשתף פעולה עוד ועוד.

ילד שאוהב להחליט בעצמו, הוא ילד שאוהב לדעת שמה שהוא החליט זה נכון וטוב.

עודדי את הילד לאחר שהחליט, כדי שיבין שאת סומכת עליו ועל החלטותיו. כדי שיבין, שמה שהחליט - זה מה שהיה צריך לעשות.

אמרי לו: "נהניתי לראות שהחלטת להיכנס להתרחץ אחרי הארוחה, והנה, רק הסתיימה הארוחה וכבר היית באמבטיה".

4. אל תסבירי הסברים לרוב - עשי זאת בגבול הטעם הטוב.

כשמסבירים לילד את תכלית הדבר, הילד מבין ועושה מתוך הבנתו.

הסבירי לילדך מדוע ביקשת ממנו לשבת לאכול רק ליד השולחן: "הפירורים נופלים על הרצפה, ואחר כך קשה לאסוף אותם".

אל תרבי להסביר, כי כשמדברים יותר מדי, הילדים כבר לא שומעים. אבל אם הילד יבין מדוע הוא מתבקש לעשות דבר - הוא יעשה אותו ברצון רב יותר.

5. פקודה - לא. נקודה - כן.

פקודות מקבלים בצבא. משפחה אמורה להתנהל בצורה אחרת.

נכון, לא אמורים להתייחס לילד תמיד בכפפות של משי, ודאי שלא להתחנן ולהתחנף, אבל הפקודה מביאה את האדם לכך שיסרב.

החליפי את הפקודה בנקודה. אפילו בסימן קריאה.

דאגי לומר לילד דבר באופן חד משמעי, אבל לא בצורה קשה, קשוחה ודוחה.

6. אמא לא משרתת.

נכון, את לא משרתת של הילד שלך, אבל כשאת אומרת את זה יותר מדי פעמים, זה עושה רושם שאת לא בטוחה בזה.

"אמא לא משרתת" זה לא דבר שאומרים. זה דבר שעושים. או יותר נכון - שלא עושים.

אם את לא משרתת של הילד, אז אל תעשי בשבילו את הדברים שיכול לעשות לעצמו: את שיעורי הבית שלו, את סידור החפצים שלו, את הכנת המערכת שלו, את קיפול הבגדים שלו.

רק כך הוא יבין שאת לא משרתת שלו.

7. בקשי ממנו לשתף פעולה גם עם אחיו או אחותו, במיוחד כשאת לא נמצאת אתו.

מכירה את המשפט: "את לא אמא שלי, אל תאמרי לי מה לעשות!"?

אחים קטנים אומרים את המשפט הזה לאחיהם הגדולים,  כשאלו אומרים להם מה לעשות ומה לא לעשות.

למדי את הגדולים שכשיש אמא בסביבה, תפקידה לחנך את הקטנים.

למדי את הקטנים, שעליהם לשמוע בקול אחיהם הגדולים, אם אינך נמצאת במקום.

החלוקה בין אמא לבין אח צריכה להיות ברורה ועניינית.

אם יהיה ערבוב בין תפקיד ההורה לתפקיד האח – הילדים ימשיכו לומר את המשפט הזה: "אתה לא אבא שלי, אז אל תתערב"!

8. מצאי זמן לחגוג יחד.

רוצה שילדך ישתף פעולה אתך? מצאי זמן פנוי לחגוג יחד אתו, ולהפוך את החיים לקלילים וחווייתיים.

ילדים שפונים אליהם רק כשצריכים את עזרתם - לא יאהבו להושיט יד.

לעומת זאת, ילדים שמגישים להם את היד כדי לעשות יחדיו גם דברים חווייתיים – יושיטו את ידם לעזרה.

9

דברי בלשון "אנחנו".

ילדך לא ירבה לשתף אתך פעולה, אם את תשבי על הספה ותאמרי לו: "סדר את השולחן!", "אסוף את המשחקים!".

במקום לומר לו כך, אמרי: "בוא נאסוף קודם כל את כל המשחקים, ואחר כך נוכל לצאת לגינה!".

נכון שאת מתכוונת שהוא יאסוף, הלא את עסוקה כעת במשהו אחר, אבל לשון ה"אנחנו" גורמת לילד להרגיש שהוא לא לבדו במערכה. אתם יחד, בסירה אחת. כך קל יותר לקבל ולעשות.

10.

שירי שיר לשיתוף.

כשילדינו צעירים וקטנים, אנחנו, ההורים, מבינים שאם נשיר להם: "בואו ראו כמה נעים - לאסוף את הצעצועים!", הם יאספו ביתר שמחה ועונג.

כשהם גדלים, אנחנו לא שרים להם שירים. ברור שלא.

אבל אפשר להפוך את הבית לבית של שירה גם כשלא שרים ממש.

איך נעשה זאת? אם נדבר על מה שצריך לעשות במנגינה אחרת ממה שאנחנו רגילים, הילד יסדר הרבה יותר מהר את חדרו, הוא ישמור על אחיו, כשאת מבקשת, או ידיח את הכלים, כשהוא יודע שזה מה שאת רוצה.

דאגי שהבית יהיה זורם ורוקד. כשהאווירה בבית שמחה וצוהלת, הרגליים רוקדות מאליהן לכיוון שאליו כיוונת. ילד ישתף פעולה עם בית חגיגי ועליז. לעומת זאת, הוא לא ירבה לשתף פעולה בבית שבו שולט הרוגז.

סוף דבר:

קל לשתף פעולה כשאמא, אבא, וכל המשפחה הם קבוצה אחת גדולה, השואפת לאותו מקום בדיוק.

בואו נשתדל ליצור מביתנו יצירת מופת: כולנו בעד כולנו. כולנו משתפים פעולה למען ביתנו המקסים.

מתוך הספר "אמא, מגיע לך 10 בחינוך ילדים!", מאת מנוחה פוקס