השאלה שמסעירה את המחלימים: האם אפשר להידבק בקורונה בפעם השנייה?

אחד מן הקשיים הבולטים שמציבה בפנינו מגפת הקורונה, היא העובדה שמדובר בנגיף חדש ולא מוכר. הוא שייך, אמנם, לזן של נגיפים שכבר מוכר בעולם המדע והרפואה (SARS), אך הנגיף הספציפי הזה חדש ושונה מן האחרים. עובדת היותו חדש מקשה עלינו להתמודד איתו, מפני שרב הנסתר על הנגלה. עד לאחרונה לא היה ברור אפילו מהם התסמינים הנגרמים כתוצאה מהידבקות בנגיף, וככל שהזמן חולף, עולות שאלות נוספות.

אחת מן השאלות המטרידות אנשים רבים, בעיקר כאלה שכבר חלו בקורונה, היא השאלה האם אפשר להידבק בנגיף יותר מפעם אחת. השאלה הזו החלה להכות גלים בשבועות האחרונים, לאחר שבתקשורת צצו מספר דיווחים על חולי קורונה שהחלימו – ונדבקו מחדש. השאלה הזו מטרידה גם את אנשי הרפואה, משום שאם אכן ניתן להידבק בקורונה יותר מפעם אחת, הרי שלא תהיה אפשרות להשיג את מה שרבים מקווים לו – חיסון העדר, שנוצר כאשר אחוזים גבוהים מספיק מהאוכלוסייה כבר נדבקו. בנוסף, אם ניתן להידבק פעמיים, הרי שמציאת חיסון מתאים לקורונה עלולה להתגלות כמשימה קשה יותר ממה שצפינו.

אז האם אפשר להידבק בקורונה פעמיים? האם הידבקות שנייה מסוכנת כמו הפעם הראשונה? מה קורה לנוגדנים שנוצרים בגוף בעקבות ההידבקות, ולכמה זמן הם יעילים?

אספנו עבורכם מידע מאנשי רפואה וממחקרים שונים ברחבי העולם, אבל כדי שלא תהיו מוטרדים מדי, נגלה לכם שהשורה התחתונה היא שככל הנראה, אין צורך להיות מוטרדים מדי מהנושא.

האם אפשר להידבק יותר מפעם אחת?

איך מפתחים עמידות למחלה, ואיך נדבקים יותר מפעם אחת? במרבית המחלות, כאשר הגוף נדבק במחלה, הוא מפתח נוגדנים ייחודיים המותאמים לחיידק או לנגיף שתקף את הגוף, וכך נלחם במחלה. כאשר המחלה מנוצחת ונעלמת מהגוף – הנוגדנים נשארים, כך שבמקרה של "היתקלות" נוספת עם החיידק או הנגיף – הנוגדנים החדשים שקיימים בגוף לא מאפשרים הידבקות חוזרת במחלה. עם זאת, קיימים זנים שונים של נגיפים, כמו נגיף השפעת למשל, ונגיפים דומים אחרים, שבהם יש אפשרות להידבק יותר מפעם אחת. איך זה קורה? נגיפים מסוימים עוברים מוטציות שונות, כך שכאשר אדם שחלה בנגיף בצורתו האחת, נחשף אליו שוב לאחר שעבר מוטציה, הוא עלול להידבק בו בשנית – בצורה שונה מעט. השינויים, לרוב, מינוריים ואינם מורגשים. עם זאת, במרבית הנגיפים, הידבקות בנגיף אחד מייצרת נוגדנים לכל הנגיפים מאותה משפחה.

אז מה קורה עם הקורונה? המומחים חלוקים בדעותיהם. חלק מהמומחים טוענים שכמו במרבית הנגיפים, ברגע שאדם נחשף לנגיף ממשפחת הקורונה, הוא יהיה מחוסן כנגד כל המוטציות השונות של אותו הנגיף. אחרים טוענים כי מוקדם מדי להסיק מסקנה שכזו, וכי יתכן שניתן להידבק בשנית באותו הנגיף.

(צילום: shutterstock)

מחקר הקופים

מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בדק קבוצה של קופי מקאק שנדבקו בקורונה. כחמישה שבועות לאחר ההדבקה הראשונית, ולאחר שהקופים גם החלימו מהקורונה, הם נחשפו שוב לנגיף. התוצאות הראו שהקופים לא הראו כלל תסמיני מחלה, או הראו תסמינים קלים בלבד. קופי מקאק מהווים מודל דומה לבני אדם בכל הנוגע להדבקה, כך שהנתונים הללו שימושיים, וכמובן חיוביים. אך השאלה העיקרית שנותרה היא האם החיסון הזה נותר יעיל גם כעבור תקופה ארוכה של חודשים או שנים.

מחקרים עדכניים שנערכו בארה"ב ובדקו כמעט 20,000 משתתפים לאורך התקופה האחרונה, נראה שהנוגדנים שנוצרים כתוצאה מהידבקות בקורונה נחלשים עם הזמן, אך לאחר זמן מה – מתייצבים. הנתונים על הירידה בנוגדנים פורסמו לפני תקופה, ועוררו בהלה קלה בציבור: האם חודשים ספורים לאחר ההידבקות אכן ניתן להידבק שוב? אולם ד"ר מייקל מינה, אימונולוג מהרווארד, מרגיע כי מדובר בתופעה רגילה שמתרחשת בגוף לאחר כל סוג של זיהום – הנוגדנים רבים וחזקים בתחילה, ולאחר מכן נחלשים. אך ההיחלשות אינה מראה על אי-חסינות לנגיף, אלא על תהליך טבעי שלאחריו נותרת חסינות.

לדברי המומחים, החסינות נותרת, בין השאר, משום שהנוגדנים אינם מנגנון ההגנה היחיד של הגוף כנגד מחלות. ההידבקות בקורונה מעוררת גם תגובה של תאים מסוג לימפוציטים-T במערכת החיסון, ויתכן שאלה נשארים בגוף ומסייעים למנוע הידבקות חוזרת.

אז איך בכל זאת נדבקים שוב?

בשבועות האחרונים פורסם כי תועדו מקרים של הידבקות שנייה אצל אנשים שכבר החלימו מקורונה. אחד מן המקרים היה זה של מייגן קנט מארה"ב, אישה בת 37 שאובחנה כחיובית לקורונה כבר בסוף מרץ. היא עברה את המחלה בצורה קלה מאד ושבה לעבודתה לאחר תקופת הבידוד, אך כעבור כחודש החלה להרגיש רע מאד, נבדקה שוב – ונמצאה חיובית. הפעם, מחלתה נמשכה כחודש, ועם תסמינים ברורים, ורק לאחר אותו החודש התגלו נוגדנים בבדיקות הדם שלה. מקרים דומים נוספים הצטרפו למקרה זה בשבועות האחרונים. אז האם הם נדבקו מחדש? המומחים בכל זאת טוענים שלא.

(צילום: shutterstock)

מארק ליפשיץ, אפידמיולוג מאוניברסיטת הרווארד, אמר כי לא שמע אפילו על מקרה אחד שבו הוכח בוודאות שאדם נדבק בפעם השנייה. לדברי המומחים, הסיבה למקרים שפורסמו היא ככל הנראה העובדה שנגיף הקורונה "מתנהג" בצורה שעדיין אינה מוכרת לנו מספיק, ושיתכן שבדומה לנגיפים אחרים, הוא גורם אצל אנשים מסוימים למחלה ממושכת, במהלכה הוא מתפתח בהדרגה ובאיטיות. על פי דעת המומחים, הסיכוי שנגיף יתקוף אותו אדם פעמיים, ועוד יותר מכך – שיגרום בפעם השנייה למחלה קשה יותר מאשר בפעם הראשונה – קלוש מאד.

מחקר שנערך בדרום קוריאה בדק 285 חולים שטענו כי נדבקו בפעם השנייה – אך באף אחד מן המקרים הללו לא ניתן היה לגדל נגיפים חיים מהדגימות שניטלו מהנבדקים – או במילים אחרות, הם לא הדביקו אף אחד אחר.

אנג'לה רסמוסן, וירולוגית מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, נחרצת אף יותר בדעתה, ולדבריה, ישנן ראיות אפידמיולוגיות ווירולוגיות ברורות לכך שבאף אחד מן המקרים שנבדקו בדרום קוריאה לא התרחשה הדבקה שנייה.

האם אנחנו מפתחים חסינות?

בעוד הנושא של הידבקות בפעם השנייה ממשיך להיבדק ולהיחקר, ישנם כעת שלושה מחקרים שכבר התפרסמו – אף שעדיין לא קבלו תוקף רשמי – אשר מראים כי בניגוד לחששות, הנוגדנים הנוצרים לאחר הידבקות בנגיף הקורונה מגנים על החולה באופן מלא מפני הידבקות שנייה לאורך זמן – גם אם חלה במחלה בצורה קלה. מחקר קנדי מצא כי דגימות רוק ודם של אנשים שהחלימו מקורונה הכילו נוגדנים לנגיף גם למעלה מ-3 חודשים לאחר ההדבקה הראשונית. מחקר שנערך בוושינגטון גילה כי אנשים שחלו בצורה קלה והחלימו, פיתחו נוגדנים שיכולים להילחם בקורונה, ובנוסף גם תאי B ו-T ספציפיים לקורונה, שמספרם לא רק שלא ירד – אלא עלה במהלך שלושת החודשים שלאחר ההדבקה הראשונית.

מאחר שעדיין לא עברה שנה מאז הפציע נגיף הקורונה בחיינו, עדיין אין אפשרות לדעת אם הנוגדנים הללו מספקים הגנה גם לאורך שנים. זהו נושא שימשיך להיבדק במחקרים בחודשים הקרובים – אך בינתיים, ב"ה, הממצאים מעודדים.