שרה אמנו – קווים לדמותה של הראשונה מאימהות האומה היהודית

1. שמותיה של שרה אמנו
שרה אמנו נקראת בתורה פעם אחת בשם "יסכה", כפי שנאמר: "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה" (בראשית, י"א, כ"ט).
הגמרא מסבירה את משמעות שם זה כמציין את רוח הקודש לה זכתה שרה אמנו.
הסבר הגמרא לשם זה הוא משום ששרה אמנו סכתה [=צפתה] ברוח הקודש, ולכן אמר הקב"ה לאברהם אבינו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (בראשית, כ"א, י"ב).
מקום נוסף בגמרא המבאר זאת אומר ששרה אמנו נקראת בשם זה היא משום שהכול סוכים [=צופים] ביופיה (מסכת מגילה יד, א' ומסכת סנהדרין סט, ב').
"יופי" הוא כינוי לרוח הקודש, כפי שנאמר בתקופת בית המקדש לאחר סיום ההושענות "יופי לך מזבח", כשהכוונה היא לרוח הקודש שנשאבה במהלך ההקפות ושמחת בית השואבה.
לכן, בהקשר של שרה אמנו – היא נקראת "יסכה" משום שהיא הייתה משפיעה ברוח קודשה על העולם ולכן נאמר שכולם היו סוכים ביופייה, כלומר מקבלים מרוח קודשה.
רש"י מוסיף ואומר כי נקראה "יסכה" מלשון נסיכות, כפי שהשם "שרה" הוא מלשון שררה.

שמה המקורי של שרה הינו "שרי".
שרה אמנו נולדה כעקרה ללא רחם, כפי שנאמר: "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד" (בראשית, י"א, ל'). הקב"ה משנה את שמה ל'שרה' ומברך אותה בבן כפי שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (בראשית, י"ז, ט"ו-ט"ז), ואכן שרה נפקדת כפי שמובא: "וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" (בראשית, כ"א, א').

במדרש מובא כי האות י' שניטלה משמה הקודם של שרה אמנו באה בטרוניה על כך שהוציאו אותה משמה של הצדקת. פייס אותה הקב"ה ואמר לה כי היא תזכה להינתן בתחילת שמו של יהושע בן נון, ששמו המקורי נקרא "הושע" (בראשית רבה, מ"ז, א').

2. דרגת הנבואה של שרה אמנו
שרה אמנו הייתה הגדולה ברוח נבואתה מבין הנביאות בעם ישראל, כפי שנאמר בגמרא: "רבי יוחנן בשם ר' לעזר בי ר' שמעון לא מצינו שדיבר המקום עם אשה אלא עם שרה בלבד" (מסכת סוטה כט, פרק ז', הלכה א').
רשי מפרש את הפס': "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי" (בראשית ט"ז, ב'), ומבאר על "לקול שרי" כי הכוונה לרוח הקודש שבה.
עצת שרה לאברהם לקחת את הגר היא דברי רוח הקודש שיצאה מפי שרה (בראשית רבה, מ"ה, ב').
רש"י מצביע על רוח נביאותה של שרה אמנו גם מהפס': "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית, כ"א, י"ב) ומבאר על "שמע קולה" כי היה אברהם אבינו טפל לשרה בנביאות.

3. שרה מגיירת את הנשים
נדרש מהפס': "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן." (בראשית, י"ב, ה') כי אברהם אבינו ושרה אמנו עסקו בהפצת האמונה בא-ל אחד ובגיור, כפי שמובא במדרש: "אמר רב הונא: אברהם היה מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים" (בראשית רבה, ל"ט, י"ד).
נדרש בספר הזוהר על "ואת הנפש אשר עשו בחרן" כי הכוונה לנפש ממש, כי היו אברהם ושרה מולידים רוחות לגרים (בראשית עט. בסתרי תורה). ענין "מולידים רוחות" פירושו שהצדיקים שהם במדרגה גבוהה משפיעים השפעה רוחנית על סביבתם ומעוררים את הניצוץ הקדוש גם באותם שהם רחוקים מתורה.

4. שלושה ניסים באוהלה של שרה אמנו
האימהות הקדושות זכו לשלושה ניסים באוהלן:
א. ענן הקשור לאוהל שמסמל את השראת השכינה
ב. נר דולק מערב שבת לערב שבת
ג. ברכה בעיסה
כשנפטרה שרה אמנו פסקו שלושת הניסים ורק כשנשא יצחק אבינו לרבקה אמנו והביאה לאוהל שבו שלושת הניסים.

5. המסע לכנען
שרה אמנו היא בתו של הרן - אחיו של אברהם אבינו.
אברהם אבינו נושא אותה לאישה כשהיא בת 15 עוד בהיותם באור כשדים, כשבהמשך הם מגיעים לחרן.
היא מצטרפת למסעו של אברהם אבינו לארץ כנען בעקבות ציווי של הקב"ה לאברהם אבינו: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית, י"ב, א'). בהגיעם לארץ כנען הם חונים בשכם, משם ממשיכים לבית-אל, ומשם מגיעים לנגב.

6. הניסיון בבית פרעה
רעב גדול שורר בארץ כנען ואברהם אבינו נאלץ לרדת מצרימה כשהוא חושש שיהרגו אותו מפני שירצו את שרה שהייתה יפת מראה, ולכן אברהם אבינו אומר לשרה אמנו לומר כי היא אחותו ולא אשתו.
אברהם אבינו מסתיר את שרה אמנו בתיבה, אך במכס במצרים מגלים את שרה אמנו והיא נלקחת לבית פרעה.
כל אותו לילה שהייתה שרה בבית פרעה הייתה שרה שטוחה על פניה ואומרת: "ריבון העולמים, אברהם יצא בהבטחה ['ואעשך לגוי גדול' וגו'] – ואני יצאתי באמונה [בלבד]; אברהם יצא חוץ לסירה [מחוץ לבית פרעה] – ואני בתוך הסירה [בבית פרעה וחוששת מפרעה שיתעלל בי]... כל אותו הלילה עומד מלאך ושוט בידו, והיה מכה בפרעה לפי הוראות שרה" (בראשית רבה, מ"א, ב').
בטרם קרב פרעה אל שרה אמנו הגיעו עליו ועל אנשי ביתו נגעים גדולים והלה הבין שנגעים אלה באו עליו בעקבות לקיחת שרה, ולכן שיחרר את שרה אמנו ובא בטענה לאברהם אבינו שהסתיר ממנו שהיא נשואה לו.

7. זלזולה של הגר המצרית בשרה אמנו
שרה אמנו מייעצת לאברהם אבינו לקחת את הגר המצרית, שפחתה, בכדי שיזכה לילדים ואולי בזכות מעשה זה גם היא תזכה לילדים.
המדרש מספר כי לאחר שהגר הרתה היא החלה לזלזל בשרה אמנו והייתה אומרת: "שרי גברתי, אין סתרה כגילויה: נראת צדקת ואינה צדקת. אילו הייתה צדקת, ראו כמה שנים שלא נתעברה – ואני בלילה אחד נתעברתי".
שרה אמנו הכניסה עין הרע בזמן הריונה הראשון של הגר, וזו הפילה עוברה (בראשית רבה, מ"ה, ד'-ה').

8. צניעותה של שרה אמנו
מלאכי השרת מגיעים לבשר לאברהם אבינו שהוא יזכה לבן משרה אמנו ושואלים: "איה שרה אשתך?", וזאת על מנת לחבב את שרה אמנו על בעלה שהייתה צנועה באוהל.

9. הניסיון בבית אבימלך, מלך גדר
אברהם אבינו נודד דרומה ומתיישב בגדר - שם הוא אומר לשרה אמנו להציג את עצמה כאחותו ולא כאשתו שמא יהרגו אותו. יופייה של שרה אמנו מתגלה והיא נלקחת לבית המלך, אבימלך.
המדרש שנאמר על הניסיון בבית פרעה נאמר גם כן על מה שאירע בבית אבימלך (בראשית רבה, נ"ב, י"ג).
ה' אומר לאלימלך בחלומו כי הוא יתחייב מיתה באם יגע בשרה כי אשת איש היא.
אבימלך משחרר את שרה אמנו ובא בטענה לאברהם אבינו, בדומה לפרעה, על שהסתיר את העובדה שאשת איש היא.

10. הישועה של שרה אמנו
המדרש מביא כי הקב"ה החזיר לשרה אמנו את כוח הנעורים על מנת שתתעבר, ובראש השנה נפקדה שרה אמנו (מסכת ברכות, כט, א').
שרה אמנו זוכה ללדת את יצחק אבינו כשהיא בת 90.
בכוח ישועתה הגדולה של שרה אמנו זכו רבים אחרים לישועות: הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חרשים החלו לשמוע ולדבר, עיוורים החלו לראות, ושוטים התפקחו (בראשית רבה, נ"ג, ח').

11. גירוש הגר וישמעאל
שרה אמנו רואה כי ישמעאל, בנו של אברהם אבינו מהגר המצרית, בונה במות לעבודה זרה וחוששת שהלה ישפיע על בנה, יצחק אבינו. היא מבקשת מאברהם אבינו שיגרש את האמה ואת בנה. הקב"ה מפיג את חששות אברהם אבינו ומורה לו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית, כ"א, י"ב).

12. פטירתה של שרה אמנו
במדרש מובא כי השטן אמר לשרה אמנו כי אברהם אבינו שחט את בנה, יצחק אבינו, ומרוב צער היא נפטרה.
שרה אמנו נפטרה כשהיא בת 127 ומקום קבורתה הוא במערכת המכפלה שבחברון.
המדרש אומר על הפס': "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית, כ"ג, א') כי "בת עשרים כבת שבע לנוי, בת מאה כבת עשרים לחטא" (בראשית רבה, נ"ח, א').
כלומר, שרה אמנו הייתה כבת שבע במראה יופיה מכיוון שאילונית [מי שנולדה ללא רחם] מגלה סימני כיעור בגיל 8, ולכן בשרה אמנו לא נראו סימני הכיעור כפי בהיותה בת 7.
וכן, שרה אמנו לא חטאה כבת 20 שעדיין אינה בת עונשין שהרי עיקר ההלכה היא שאין מענישים בדיני שמים עד גיל 20.

13. שרה אמנו – אשת חיל
במדרש נאמר כי כל פסוקי "אשת חיל מי ימצא" נדרשו על שרה אמנו.
אשת חיל מי ימצא - זה אברהם שהיה מקונן על שרה, שנאמר "ותמת שרה" )בראשית כ"ג, ב') - התחיל אברהם לבכות עליה ולומר: "אשת חיל מי ימצא".
בטח בה לב בעלה - אימתי? בשעה שאמר לה: "אמרי נא אחותי את" (בראשית, י"ב, י"ג). 

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, דרשה צמר ופשתים - בין יצחק לישמעאל שאמרה "גרש האמה הזאת ואת בנה" (בראשית, כ"א, י').

היתה כאניות סוחר" - ותוקח האשה בית פרעה" (בראשית, י"ב, ט"ו) ועוד "וישלח אבימלך" (בראשית, כ', ב').

ותקם בעוד לילה" - אימתי? "וישכם אברהם בבקר" (בראשית, כ"ב, ג').

זממה שדה ותקחהו" - זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר: "ואחרי כן קבר אברהם את שרה" (בראשית, כ"ג, י"ט).

חגרה בעוז מתניה" - אימתי? כשבאו המלאכים שנאמר: "וימהר אברהם האהלה אל שרה" (בראשית, י"ח, ו').

טעמה כי טוב סחרה" - כשבאו עליהם המלכים. דכתיב: "ויחלק עליהם לילה" (בראשית, י"ד, ט"ו).

ידיה שלחה בכשור - שהיתה נותנת מאכל לעוברים ושבים.

כפה פרשה לעני - שהיתה נותנת צדקות ומלבשת ערומים.

לא תירא לביתה משלג - מגיהינום. למה? "כי כל ביתה לבוש שנים" שנים - שבת ומילה. 

מרבדים עשתה לה - אלו בגדי כהונה.

מפרי כפיה נטעה כרם - זה ישראל שנאמר: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל" (ישעיה ה', ז').

נודע בשערים בעלה - כשבקש מבני חת תנו לי אחוזת קבר.  

סדין עשתה - זו המילה שנאמר: "סוד ה' ליראיו"  (תהלים, כ"ה).

עוז והדר לבושה - אלו ענני כבוד שהיו מקיפין את האהל שלה.

פיה פתחה בחכמה - אימתי? בשעה שאמרה לו "בא נא אל שפחתי" (בראשית, ט"ז, ב').

צופיה הליכות ביתה - שבכל יום היתה מצפה אימתי יחזרו המלאכים שבשרוה "שוב אשוב אליך" (בראשית, י"ח, י')

קמו בניה ויאשרוה" - "ותאמר מי מלל לאברהם" (בראשית, כ"א, ז') 

רבות בנות עשו חיל -אלו העכו"ם.

ואת עלית על כלנה - שנאמר: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" (ישעיה, נ"א.(

תנו לה מפרי ידיה -שנאמר: "ויהיו חיי שרה" )בראשית, כ"ג, א') וכיוון שמתה קפצה זקנה על אברהם.

(מדרש תנחומא, חיי שרה, סימן ד')