למה לא תוקעים בשופר בשבת? אנחנו לא מפסידים מזה?

ערב שבת, ראש השנה תשפ"א – את מברכת להדליק נר של שבת ויום הזיכרון... את מכסה את עיניך ומקבלת שבת ושנה חדשה!

השנה, ראש השנה יחול בשבת. זה מדהים, זה נפלא, אבל אין שופר, אסור שופר בשבת. אין שופר שיפתח את הלב, שיבלבל את השטן, שישפר אותנו ויעביר את ה' מכיסא דין לרחמים...

ובאמת, האם ראש השנה בלי שופר זה לא טוב? האם יחסר לנו משהו משמעותי השנה? לא! כי בשבת אין צורך בשופר!

ראשית – השופר מושך המשכות רוחניות מלמעלה, ובשבת אין צורך בכך, מפני שהשבת עצמה מושכת המשכות גדולות מלמעלה. בכל שבוע, כשאת מדליקה נרות, זה קורה, ויורד אור רוחני גדול שאת לא יכולה להביט בו, לכן את מכסה את פניך בשתי ידיך. האור הזה נמשך ומאיר כל השבת ומשפיע לכל השבוע, והשבת הזו הוא ישפיע לא רק לכל השבוע, אלא לכל השנה!

השופר נועד גם להכתיר ולהמליך את ה' למלך! בכל שנה, בראש השנה, מבקש ממך ה' באופן אישי: בת שלי, המליכי אותי עליך למלך! ואת, אחות קטנה... מקטינה עצמך ומתבטלת לפניו. והשנה? השנה אין צורך בשופר, כי שבת היא כולה התבטלות. שבת היא עשרים וארבע שעות של שופר ארוך ונוגע... את מניחה את כל עסקיך וענייניך בשבת, ומתענגת על המלך. ראש השנה בלי שופר הוא לא מצב שלילי, "אין שופר" זו ההתבטלות וההמלכה, כי שבת היא ממש כמו אדם שנמצא כבר בהיכל המלך ועם המלך בעצמו – ואין גדול ונעלה יותר מזה!

השופר נועד גם לבלבל את השטן, שלא ישטין ויקטרג עלינו. הוא שומע את תקיעות השופר וחושב שמשיח בא, הוא נבהל, מתבלבל ונחתם לו הפה. בשבת אין שטן, אומר הזוהר, והוא מסביר שמיד בכניסת השבת הקדוש ברוך הוא שולח אותו לתהום עמוקה עד צאתה. אין צורך לבלבל את השטן בשבת – כי הוא פשוט לא נמצא!

מה עוד פועל השופר? השופר מעיר! הוא מעורר אותנו לשפר את מעשינו, הוא חודר אל הלב ונוגע בנפש הבהמית ומעורר אותה לתשוקה ורצון ה'. בשבת אין צורך בזה, כי השבת עצמה היא השופר, היא בקדושתה מרוממת את הנפש הבהמית ומעלה אותה גבוה – האכילה בשבת קדושה, השינה בשבת קדושה ואפילו פניך יפות יותר בשבת! אומר האר"י הקדוש שהתוקע - מתאדמים פניו ולחייו מקבלות יופי עליון – "שופר" לשון "שופרא" (יופי), יופיו הרוחני של התוקע שופך על כולנו יופי רוחני, יופי עליון, והופך את כתנות העור שלנו לכתנות אור. ובשבת, בשבת אין צורך בזה, כי מיד בכניסתה לובשת נשמתך לבוש רוחני ובגדי אור, ופניך מאירות יותר.

שבת היא הגנה, היא שמירה, היא שלום!

אומר הזוהר הקדוש: כשמתקדש היום בערב שבת, סוכת שלום נפרסת בעולם, מי זו סוכת שלום? זו שבת! וכל רוחות וסערות וכל צד הטומאה, הכל נטמן ונעלם בשבת... מתעוררת רוח קדושה בעולם, וזה בורח מלפני זה... את מבינה? בשעה שתדליקי נרותיך, סוכה של שלום תכסה את העולם, וכל הכוחות הרעים יברחו מפני קדושת השבת. עם הכוח הזה אנחנו זוכים לפתוח את השנה החדשה. שבת היא שופר, היא משפרת, שומרת, היא התכלית והברכה לימות החול, היא המלך שיורד לבית שלך... השנה היא בראש, והיא תשפיע ודאי על כל השנה... השתדלי לא לדבר דברי חולין, זכרי שאת בהיכל המלך, קרובה, אהובה ומוגנת – כן, גם מדין ומשפט! יהי רצון ומאשפות ירים אביון – קה שמע אביונך – זכנו ליום שכולו שבת!