10 כללים שיעזרו לכם לגדל ילדים מתוך הסכמה בין ההורים

1. שליפה מהבטן בפנייה אל הילדים – גורמת לוויכוח בין ההורים.

כשהורה יורה הוראה לילדים, מבלי לחשוב עליה יותר מדי, לא פלא שההורה השני מזדעק.

לפני שאת נותנת הוראה לילד או מצווה עליו לעשות דבר מה, חשבי פעם ופעמיים, שמא יגיע ההורה השני ויגיע למסקנה ספונטנית שמה שעשית הריהו טעות מרה. אל תשכחי שיש שני מחנכים בתמונה.

2. כדי להציג לפני הילדים חזית ברורה, חובה לשבת ולגבש מטרה.

אם את לא רוצה להיקלע לאי הסכמה מצד בעלך, ממש רצוי לגבש את המטרות יחד עם אתו.

בישיבה קבועה, חד שבועית, תוכלו לגבש את המטרה, את הדרך הרצויה, ולהציג יחד חזית אחידה.

בימים של חופשה, שבהם הקשר עם הילדים מתקיים שעות מרובות ביום וברצף, כדאי לשבת זה עם זה על החלטות כאלו באופן קבוע, פעם ביום, ולהגיע למסקנות.

3. קשה להסכים על כל דבר עם מישהו אחר, אבל עם רצון חזק אפשר לגשר.

להגיע להסכמה קשה מאד. כל אחד נושא עמו מטען שהביא מהבית, מבחוץ ומהחברה שבנתה אותו בילדותו. אבל אם קשובים לשמוע, יש סיכוי לגשר.

מה שצריך זו הקשבה והכלה. מה שצריך זה לדעת שגם לשני יש מה לומר.

נכון, לא תסכימו כל אחד עם דברי השני, אבל תגיעו למשהו באמצע, או להחלטה הדדית שפעם נשמעים לזה ופעם לזה.

4. כמעט בכל עניין – אין רק שחור לבן.

כמעט כל נושא ונושא יכול להיפתר באיזה מקום באמצע.

כשאנחנו רגילים למציאות מסוימת, אנחנו מתקשים לראות שיש עוד צד לדבר.

אם נזכור תמיד שאין שחור ולבן בחיים, יש על פי רוב גוונים שונים ומצורפים, יקל עלינו לקבל ולחפש את הדרך המשולבת.

האם לשלוח ילד קטן לחנות? התשובה לא תיענה ב"כן לשלוח" או "לא לשלוח". התשובה תהיה לשלוח לחנות שמתחת לבית, ושאין בה הכול, או לשלוח עם האח הגדול יותר, או לשלוח את הילד ולעקוב אחריו לאורך הדרך.

כשאנחנו צריכים להגיע לאמצע, התשובה לא תהיה חד משמעית ופשוטה, אבל היא תהיה משולבת מרצון שני הצדדים - וזה היופי.

5. ילדים לומדים הרבה יותר מהורים שמוותרים זה לזה, מאשר מהורה שמחליט לבדו ומבזה.

כשילדים רואים הורה אחד שמכתיב להורה אחר מה לעשות ולא מוותר – לומדים גם הם לא לוותר, ונעשים עקשנים יותר.

הם לא לומדים מכך לעשות מה שההורה אמר, אלא לומדים את ההתנהגות שלו כלפי בן הזוג.

רוצים ילדים מכבדים? שווה לכבד זה את זה, לכבד זה את דברי זה, ולא לבזות בזלזול אחד את השני.

6. כדאי לבדוק מדי פעם את החוקים והסדרים – כך ניתן לשנות לפי הצורך והזמנים.

חוקי הבית וסדריו אמורים להשתנות ולהתעדכן כל העת.

טוב תעשי אם תשבי עם בן זוגך, ותחליטו יחד על שינויים והיערכויות מדי פעם.

כי העולם משתנה, גיל הילדים משתנה, אתם מתבגרים, וכל אלו גורמים לשינויים הכרחיים.

7. אין דבר כזה "הורה מושלם" – יש הורה שיודע להרכין ראש מול סדרי עולם.

בבתים רבים חושב אחד ההורים שהוא מושלם, שרק הוא יודע, שרק הוא מבין. הוא למד, הוא התמחה, הוא ראה את הוריו שנהגו נכון, והוא היחידי שיכול לפעול.

אבל באמת, אין מושלם בעולם. ואם חשבת שאת מושלמת ולכן לקחת על עצמך את כל ההחלטות, התחילי להבין שאין מושלמות, ותצליחי להשיל מעליך את המשקל העודף.

8. דאגי לכך שתשמשי לבעלך רשת תמיכה, ולא שתהיי שם בשביל תוכחה.

אבא אמר משהו לילדים? - לא רק שחשוב שלא תתווכחי עמו, אלא גם היי שם בשביל לחזק את דבריו.

אולי ילדיך יודעים שאת סבורה אחרת, אבל אם תגבי אותו - תצמיחי אותם.

ברגע שאת מחזקת את אבא, הילדים לא מבולבלים. תגלי שהם מקשיבים ומיד עושים.

לכן, בעלך אמר מילה? אמרי לילדים שהם חייבים לקיים, אפילו אם אינך מסכימה.

הדגישי: "אבא אמר – אנחנו כולנו שומעים!".

תרוויחי ילדים הרבה יותר ממושמעים.

9. ברגע שמסכמים ויודעים מה כל אחד מההורים רוצה – סביר שלא תגיעו עד הקצה.

ילדים יודעים יפה יפה מה כל אחד מההורים רוצה.

כשאת לבדך עם הילדים, תוכלי להתנהג כפי שנוח לך. הילדים ידעו בדיוק איך מתייחסים לאבא ואיך לאימא, ויתייחסו לכל אחד מכם לפי מה שהוא משדר.

ייתכן שלך לא מפריע שכל הצהריים צוחקים ומקפצים, אז כשאת עם הילדים - אפשרי להם זאת.

לעומת זאת, לבעלך זה מפריע. הוא אוהב שילדים יושבים ומשחקים בשקט. תני לו לנהוג כלפיהם כפי שנוח לו, כשהוא נמצא אתם.

במצב של חופשה, בו ההורים נמצאים יחדיו, חובה להגיע ביניכם למסקנות. חלקו את הזמן כך, שעל חלק ממנו אחראית האם, ועל חלק - האב, וכל אחד בזמנו יכול לכוון את הדברים כפי שהוא חושב.

10. ממרחק של זמן מגלים את כל הזוטות – לא תביני איך התרגזת משטות שכזאת.

באותו רגע מרגיז אותנו שבן הזוג נוהג באופן שונה, אבל בואי ננסה לצאת מכאן ועכשיו, ולחשוב שאני במקום אחר, בזמן אחר לחלוטין.

האם באמת ישנה לי כל כך אם הילד אכל בגלל בעלי שתי סוכריות ולא רק אחת, כפי שחשוב לי?

האם באמת חשוב לי כל כך אם הילד ישב בשעה מסוימת ביום וילמד?

האם באמת סוף העולם, אם הילד לא גמר מהצלחת?

אם זה חשוב לבעלי, אז אחשוב פעמיים. אולי באמת זו שטות שלא שווה לי לעמוד מאחוריה.

בואו נדאג לכך שהחיים בבית יהיו מלאי חוויות, ונשים לב פחות לדברים הקטנים, שבעזרת ה' עוד יסתדרו ויתאזנו.

סוף דבר

כשאנחנו נחרצות בדעתנו לקיים משהו בבית ולא מצליחות – אנחנו ממש ממורמרות.

לאחר שהבנו את כל הכללים הללו, נדע להיכנס לפרופורציות נכונות.

מתוך הספר "מגיע לך 10 בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס