עובדות ביהדות
מדוע היטלר ימ"ש נלחם בעם ישראל?
מה חושבים בארצות הברית על התנ"ך, ומדוע היטלר ראה בעם ישראל את האנטיתזה הנאצית?
- דניאל בלס
- פורסם ד' תשרי התשפ"א |עודכן
אדולף היטלר (צילום: פלאש 90)
לא ניתן להכחיש את חשיבות התנ"ך בעיצוב פני האנושות, במוסר האלוקי שגילה לעולם על קדושת חיי האדם, מושגים כגון 'ואהבת לרעך כמוך', מעמד האשה, דאגה לחלשים, מתן צדקה לעניים, עליהם מיוסדים חוקי כבוד האדם וחירותו.
יורם אינגר, שהיה שגריר ישראל בארה"ב, מסקר עובדות אלה: "רוב הציבור האמריקאי רואה בישראל מדינה יהודית שאינה מהווה נושא-חוץ בלבד, אלא חלק בלתי-נפרד ממסד ההוויה המוסרית, חוקתית, משפטית, תרבותית ופוליטית של ארה"ב, המבוססת במידה רבה על מורשת משה רבנו...
ב-29 למרץ 2006 אישר הסנאט של קליפורניה הצעת חוק לפיה 'לעשרת הדיברות השפעה רבה – כמו לכל התנ"ך - על הממשל האזרחי ועקרונות המשפט בארה"ב וקליפורניה....', ב-8 לאפריל 2015 חתם מושל ארקנסו על חוק הקמת 'אנדרטת עשרת הדיברות' על אדמת בנין הקונגרס במדינה. החוק אושר ברוב מכריע של 72:7 ו-27:3 בבית המחוקקים והסנאט של ארקנסו...
פסלי משה רבנו ועשרת הדיברות מוצבים בבתי משפט פדרלים בקליבלנד ואינדיאנפוליס, בבתי המשפט העליון של פנסילבניה, מינסוטה, מישיגן וטנסי, בבתי משפט מחוזיים בקליבלנד, ווסטצ'סטר, פיטסבורג, פורט ווין וג'קסון, בבתי המשפט לערעורים בברוקלין, בספריה הציבורית בבוסטון ובבנין הקפיטול בנברסקה, ועוד".
מעניין לציין כי מגילת העצמאות של מדינת ישראל פותחת בהכרזה הבאה: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית... בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".
דוד בן-גוריון נשאל בוועדת פיל הבריטית, מנין נובעת הזכות של העם היהודי לארץ ישראל? בן-גוריון החזיק את התנ"ך בידו ואמר: "התנ"ך הוא המנדט שלנו".
למרות שהציונים לא היו קרובים לשמירת יהדותם, בלשון המעטה, הם בכל זאת הכירו בחשיבותה לישראל ולעולם, וידעו כי היא ההצדקה המוסרית היחידה שלנו על אדמת הארץ.
אך לא רק אוהבינו ידעו את חשיבות התנ"ך לעולם, כי אם גם שונאינו.
פרדריך ניטשה, שמוכר בעיני רבים כאבי האתאיזם המודרני, לא חיבב את היהודים וייחס להם את חמידת הכסף, אף על פי כן לא היה מסוגל להתכחש לחשיבותו של התנ"ך, אותו כינה: "הספר האדיר ביותר, והחוק המוסרי היעיל שבעולם".
הוא התרעם על כך שהנצרות ניסתה לחקות את התנ"ך, וכתב: "בברית היהודית (כלומר ספר התורה היהודי), זה ספר הצדק האלוקי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יוון והודו שיוכל להידמות אליו. אתה ניצב באימה וביראת כבוד בפני שרידים אדירים אלה של מה שהאדם היווה פעם... הצמדת 'הברית החדשה', שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם, ל'ברית הישנה', להיותם ספר אחד, 'ביבליה', 'ספר הספרים', ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית".
(צילום: shutterstock)
מדוע היטלר ימ"ש שנא כל כך את עם ישראל, שלא עשה לו מאומה? הוא לא נלחם בעם היהודי סתם כך, אלא בכל מה שהעם היהודי מייצג בתנ"ך.
בתרבות הרשע והרצח שלו, התפאר היטלר ימ"ש ואמר: "אמנם כן, ברברים אנו! תואר כבוד הוא לנו! - אני משחרר את בני האדם מכבלי הרוח, מן העינויים הנאלחים והמשפילים של חזיון שווא שנקרא 'מצפון ומוסר', כי שני מומים הטילה היהדות בבני אדם: בגוף ע"י המילה, ובנפש - על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית... המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו בין שני המחנות הללו בלבד, בין הגרמנים והיהודים. כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת" [מדברי היטלר ימ"ש - מתוך "שיחותי עם היטלר", הרמן ראאושינג. מצוטט באנציקלופדיה העברית, ערך אנטישמיות עמוד 530].
כידוע, היטלר ימ"ש הסתיר את כוונותיו האמתיות מן התקשורת העולמית, ומעולם לא התבטא בפומבי לגבי 'התכנית הסופית' ורציחת שש מיליון יהודי עמנו במחנות השמדה. מסיבה זו, ציטוטים של היטלר ימ"ש בנושאי יהדות מגיעים כמובן ממקור שני, של מקורביו ששמעו אותו.
הרמן ראושנינג היה בעברו נאצי, נשיא הסנאט של העיר החופשית דנציג. בשנת 1934 למניינם עזב את התנועה הנאצית והיגר מגרמניה, ונעשה למבקר נאציזם.
ישנם היסטוריונים המטילים ספק בציטוטיו של ראושנינג, בטענה כי לא שוחח עם היטלר ימ"ש באופן ישיר, אולם אינם מכחישים את העובדה כי היה חבר נאצי ונשיא סנאט, וגם אם לא שוחח עמו ישירות, ודאי שמע את שיחותיו הרבות של היטלר ימ"ש בפני אנשי חוגו. לכן יש היסטוריונים שמצדיקים את אמינות דבריו. לחצו כאן.
Historian Hugh Trevor-Roper's initial view that the conversations recorded in Hitler Speaks were authentic[24] also wavered as a result of the H?nel research. For example, in the introductory essay[25] he wrote for Hitler's Table Talk in 1953, he said:
"I would not now endorse so cheerfully the authority of Hermann Rauschning which has been dented by Wolfgang H?nel, but I would not reject it altogether. Rauschning may have yielded at times to journalistic temptations, but he had opportunities to record Hitler's conversations and the general tenor of his record too exactly foretells Hitler's later utterances to be dismissed as fabrication."[28]
* * *
בספרו של היטלר ימ"ש ניכר כי ראה בניטשה את מורו הרוחני. ניטשה ייחס ליהודים את מה שכינה "מוסר העבדים", מוסר אשר השפיע על כל תרבויות העולם לנהוג בחסד וברחמים כלפי החלשים.
היטלר ימ"ש ראה אפוא את מוסר היהדות בתור אנטיתזה להשקפה הנאצית. הוכחה מעשית לכך, נמצאת בעובדה שכל תורת הגזע הארית עומדת בניגוד מוחלט למוסר של התנ"ך (ערך חיי אדם, צדקה וחסד).
קראתי פעם על פרופסור ישראלי אשר התחזק בשמירת יהדותו מתוך סיבה מפתיעה: עובדת האנטישמיות. הוא אמר כי הנאצים היו הפושעים הגדולים והאכזריים ביותר שידע בחייו, ובמי השטן הגדול ביותר נלחם? הוא כמובן נלחם בעם הצדיק ביותר והקדוש ביותר. מכאן ראה הוכחה לכך שאנו אכן העם הנבחר.