שערי דמעות לא ננעלו: תבכי, אחותי, תבכי על החתן שלך - ותבקשי

ושמחת בחגך, והיית אך שמח

בראש השנה נתקפתי הרהורים על השמחה שאנחנו מצוות לשמוח בחגים, ותוך כדי הרהורים על ראש השנה - התמלאתי תוגה.

מה יהיה שונה השנה? חשבתי בעצב וכאבתי כמעט את הכל במציאות חיינו הנוכחית: את זה שיש קורונה בעולם, זה שאנחנו סגורים בבית, זה שלרווקות עוד יותר לא קל עכשיו להיפגש, וזה שמי יודע מתי כל זה באמת ייגמר...

למזלי הייתה זו תוגה שעד מהרה התחלפה לה בתודה, כי כשאת לומדת את העבודה ומתאמנת בה בכל יום ויום - את מיד מדייקת את עצמך בחזרה למקום. גם כשהאיבר קצת מתרופף ויוצא מן המקום, את פשוט מאחה אותו בחזרה ולא קרה שום דבר. 

והנה זה פלא, מרגע שאמרתי תודה - קיבלתי חידושים מדהימים על הפסוק הזה, כאלה שלא הייתי מוכרת תמורת שום ניסיון שהיה לי בשידוכים. ושמחת בחגך - פתאום ידעתי שאני צריכה להיות שמחה בחגים - דהיינו בסיבובים שאני חגה בשליחות השם. 

כי זה הרי לא קורה מיד שאנחנו נושעים. 

באנו לעולם הזה כדי להתנסות, לעבור קשיים, לצלוח אתגרים בגאון. 

את לא מבקשת להתחתן - ואחרי יום מתחתנת. 

את לא מבקשת ילדים - ואחרי חודש נפקדת. 

הלוואי שכך היה, אבל אם גזרה חוכמתו יתברך ש'נשלמה פרים שפתינו' ושיש תפילות שצריכים להשקיע בכל ישועה, ולא רק - מי אנחנו שנבקש הקלות בדרך? תשמחי, אמרו לי הסיבובים שלי בפעם המי יודע כמה. תשמחי שאת עוד יכולה לחוג ולחגוג. תחגגי את החגים, את הסיבובים, כי הם אלו שיביאו אלייך ישועות אמיתיות לבסוף. 

כבר שמחת את השלימות הזו, כבר חגגת את הסיבובים שלך

בתוך הסיבובים האלה - דברים קורים. 

עוד ועוד נדבכים נבנים בתוך הדבר הענקי הזה שנקרא שמחה. 

האם חשבת על השמחה שלך לאחרונה - איך את רוצה שהיא תיראה? לא, אני לא מדברת על הטעם של הבורקסים שיוגשו באולם וגם לא על שכבות התחרה שבשמלת הכלה שלך. 

אני מדברת על שמחה במושגים נצחיים, כאלה ששום דבר לא יכול לקחת ממך את הזיכרון שלהם. 

כזו שמחה את רוצה לגלות בך אחרי שהסיבובים ייגמרו ואת תחזרי לרגוע. 

איך מגיעים אליה? פשוט תקראי, הסוד לפנייך ממש:

לשון העבר של הפעלים 'ושמחת' ו'והיית' - מעידים על כך שאת כבר היית בשמחה הזו, כבר שמחת את השלימות הזו, כבר חגגת את הסיבובים שלך. מתי? ביום שהסכמת לרדת לעולם הזה ולעבור את כל מה שאת עוברת עכשיו, את כל מה שקשה לך, את כל מה שאת לא מבינה. 

כשהמחנק עולה בגרונך ומאיים לכבוש כל חלקה טובה של שפיות (גם את זו הזמנית)

הגמרא ב'בבא מציעא' דף נט אומרת כי "שערי דמעות לא ננעלו" ומתכוונת לאותו שער שפתוח עבורך תמיד - בלי קשר למעשים שלך, בלי קשר לסיבובים שלך, בלי קשר למה שביקשת או לא ביקשת מהשם. השער הזה הוא ערוץ ישיר לקב"ה, ששם הוא תמיד שומע אותך: שער הדמעות. 

מדוע שערי דמעות לא ננעלו?

כי הקב"ה ידע שיהיה לך קשה בדרך, הוא חשב כבר על הכל. הוא נתן לך את האפשרות הזו כדי שלא תרגישי רחוקה בזמן שהשערים האחרים נעולים בפנייך: כשאת חנוקה ולא מסוגלת לדבר. כשהשופר משפר את היכולת שלך לראות את כל החסרונות של השנה שחלפה, ותפילת הנעילה היחידה שאת זוכרת מהשנה שעברה היא זו שנעלה בך את כל התקוות והמאמצים למצוא את הזיווג שלך, או לכל הפחות לא להתייאש מהחיפושים אחריו. 

הבכי מגיע כשכבר אין לך מה לומר. 

כשאת כבר לא שולטת בקול שלך. 

כשאת לא יודעת איך לשמוח באמת. 

כשהסיבוב לא נגמר, 

לא נגמר, 

לא נגמר... 

כשהמחנק עולה בגרונך ומאיים לכבוש כל חלקה טובה של שפיות (גם את זו הזמנית), 

כשהמבוכה סוגרת את פיך וכבר אין לך מושג איך לתאר את מה שאת מחפשת, רוצה, צריכה ומשתוקקת אליו בישועה שלך. 

אם כזה בכי את רוצה לבכות אחותי, אז רק אות אחת ויחידה תחליפי בתוגה הזו שלך

כשאת נמצאת במצב כזה, אחת היא ישועתך - לבכות. תבכי אחותי, תבכי על החתן שלך ותבקשי כי במצב הזה אין מחיצות בינך לבין בוראך. תבכי אך אל תשכחי שבמהות שלך - את שמחה, את תודה. גם בתוך הסיבובים שכבר היית בהם הרי (בגלגולים אחרים) - שמחת, ושמחת ושמחת... 

גם כשאת בוכה, תזכרי שהבכי חייב להיות כזה שהוא מתוך שמחה ולא מתוך עצבות - שהיא שורש כל המצוקות, הבעיות והחטאים. 

מה ההבדל בין בכי של עצבות לבכי של שמחה? בכי של עצבות הוא בכי של סוף, של חוסר תקווה, של חוסר אמונה בהתחדשות, בקיווי, ברצייה. לבכי כזה השם לא מייחל, וגם את לא רוצה בו. בכי כזה הוא בכי שמעורר דינים ועליו נאמר 'בכייה לחינם'. לעומת זאת, בכי של שמחה הוא בכי של המתנה, של תקווה, של אהבת השם צרופה, של אמונה חזקה שתקבלי, של הודיה על כל מה שכבר יש לך. 

בכי כזה חוצה את כל הגדרות, סוחף את כל המיצרים, שובר את כל המנעולים ועולה היישר לכיסא הכבוד. 

אם כזה בכי את רוצה לבכות אחותי, אז רק אות אחת ויחידה תחליפי בתוגה הזו שלך - ואל תרחיקי נדוד כדי למצוא אותה, כי היא נמצאת כאן, ממש קרוב אלייך. לא סתם סמוכה אות ד' לאות ג' - פשוט תחליפי בין האותיות, ותקבלי את המילה שאיתה את צריכה לבכות. 

תודה. 

תבכי ותודי, תודי ותבכי. 

כי רק התודה, זו שבאה מכל הלב ומלב אוהב ומקווה ומייחל לישועת השם השלימה - הוא הלב שיזכה לראות ישועה שיש בה שמחה אמיתית. לא בהכרח נטולת סיבובים, אך מדויקת להפליא למה שאת צריכה.  

ליצירת קשר עם שירה דאבוש (כהן) ניתן לפנות במייל shira@htv.co.il