ה' בדד ינחנו: יום הכיפורים כפי שלא הכרתם מעולם

כידוע: יש הבדל מהותי בין ראש השנה ליום הכיפורים. ראש השנה זה יום שכל עניינו ציבור. יש דין מיוחד שאסור להתפלל ביחידות בר"ה, יש עניין בר"ה לא לבקש בקשות פרטיות, אדרבה: "בתוך עמי אנוכי יושבת.." כל העניין של ההמלכה נעשה בציבור, ע"י חזרת הש"ץ והברכות והתקיעות. ולמה? כי ראש השנה זה יום של המלכה, ואין מלך בלא עם, ועם צריך להיות עם. ברוב עם הדרת מלך.

ברוך ה' שזכינו ובראש השנה התפללנו בציבור. זה היה ממש קריטי לעבודת היום! לעומת זאת, יום כיפור זה יום שעיקר עניינו זה כח היחיד. גם כשאנחנו כבר מתפללים בציבור - סו"ס עיקר העבודה זה הווידוי, והווידוי צריך להיאמר בלחש, ביחיד. אסור שאחרים ישמעו. גם אם עומדים צפופים, אבל משתחווים רווחים. בסופו של דבר, עיקר העבודה של יום כיפור זה ביחיד.

אגב: זה מסר מרגיע במידה ונצטרך להתפלל ביחידות או בתת תנאים ביום כיפור, זה פחות נורא. העיקר שבר"ה התפללנו בציבור.

הרב עזריאל טאובר זצ"ל היה רגיל לבאר בשם הקדמונים שכשהקב"ה אמר לאברהם אבינו לעקוד את יצחק. אברהם אבינו הבין שבהליכה הזו הוא עומד לקדש את ה', ולהוביל לקראת התיקון השלם, והוא השתוקק לעשות את זה ברוב עם. מה עשה אברהם אבינו? אסף איתו את ישמעאל. לקח איתו את אליעזר, שתהיה נוכחות מכל המינים והסוגים, שהם יהיו שותפים בהמלכת ה' ובייחודו שנעשית בשעת עקידת יצחק!

אבל כשאברהם אבינו הגיע להר המוריה. הוא פתאום חזר בו. הוא ראה סימן משמים שהתיקון השלם לא יגיע בדרך של פרהסיא וברבים, אלא בהנהגת היחיד. אז הוא אמר לאליזער וישמעאל: "שבו לכם פה ואני והנער נלכה עד כה". נלך לבד, ונקדש את ה' לבד! על משקל: "אני וביתי נעבוד את ה'".

המסקנה הזו מוכרת לנו מאוד: לפני חצי שנה, כשעמדנו שם עם עשרות אלפים במעמדי סיום הש"ס. ורבבות יהודים עמדו וצעקו: 'שמע ישראל', 'ה' הוא האלוקים'. ברגעים מסוימים היה נראה שעוד רגע המשיח מופיע פה עם החמור. כזה 'ברוב עם הדרת מלך', כזה מעמד מרשים לכבודה של תורה... זה עניין של שניות עד שמשיח מגיע.

כן. ככה גם אברהם אבינו חשב, אבל בסוף התברר שהתיקון השלם מגיע דווקא אי שם בשקט. בעבודת היחיד! דווקא במעמד הצנוע הזה, שרק אברהם ויצחק נוכחים בו. ואף אחד אחר לא נמצא שם.

יש כאלו שמאוד מזועזעים שרחבת הכותל כמעט ריקה, אז תנוח דעתכם. במעמד העקידה רחבת הכותל היתה עוד יותר ריקה. היו שם רק שני אנשים . יום כיפור! היום הקדוש ביותר לעם היהודי. ביום הזה נימול אברהם וכל אנשי ביתו, ביום הזה אברהם אבינו עקד את יצחק בנו. ביום הזה אברהם אבינו הנחיל לנו את הנצחיות של העם היהודי. אם יש לנו יום כיפור שבו הקב"ה מוחל וסולח לנו על כל עוונותינו, ומוכן לפתוח איתנו דף חדש - זה רק אודות אותו איתן האזרחי שהפגין את הנאמנות הגדולה ביותר ביום הזה.

יש קשר הדוק בין ברית מילה לי"ג מידות של רחמים. כי כידוע שהמילה - נכרתו עליה י"ג בריתות (המילה "ברית" מוזכרת י"ג פעמים בפרשת מילה), וכנגד הי"ג בריתות דמילה זכה אברהם אבינו לקבל י"ג מידות של רחמים.

ואם ביום הכיפורים אנחנו משתמשים כמה וכמה פעמים עם המסמך של י"ג מידות של רחמים - זה בגלל אותו דם ברית מילה שהוטף לראשונה ביום הזה, שעליו ובזכותו זוכים אנו עד עצם היום הזה לי"ג מידות של רחמים.

"מכעיסים אותך? כך תנצל את ההזדמנות כדי למנוע מעצמך ייסורים ושאר צרות. הרב זמיר כהן מביא סגולה אדירה לכפרת עוונות:

יום כיפור זה יום של אברהם אבינו

יום כיפור זה יום של אברהם אבינו! זה יום שאנחנו משתמשים עם המסמכים האיתנים שהוא הוריש לנו.

ואכן, בשעת בין הערביים ביום הכיפורים, לאחר עבודת פנים, לאחר שהגיע שעיר למדבר - אז מגיעים הרגעים המרטיטים ביותר, ומגישים לכהן הגדול את האיל, את איל העם - האיל המיוחד של יום כיפור, והוא מקריב אותו זכר לעקידת יצחק. זכר לאותו איל שכאן במקום זה! ובשעה זו!!! לפני כך וכך שנים - עמד אברהם אבינו והקריב את אותו איל תמורת יצחק. ואנחנו זועקים לה' באותו מעמד ואומרים: "אנא ה', אנחנו הבנים שלו. בנים של אותו אברהם שמצאת את לבבו נאמן לפניך".

כעת צריך לברר ולנסות לגעת בנקודה: מה היתה ההנקודה של אברהם אבינו??? במה הקב"ה מצא את אברהם כ"כ נאמן לפניו? אברהם אבינו היה יחיד. "Tברהם העברי" – שכל העולם בעבר אחד של הנהר, והוא בעבר השני.

אברהם ויצחק. וזהו. והבדידות הזו לא הפריעה להם לזעזע את כל העולמות כולם, ולהעמיד לנו את ההתחלה של הגאולה העתידה, בעקידת יצחק.

כן. התיקון השלם הגיע בבית המקדש! אבל דווקא לא בבית המקדש ההומה אדם. אלא בבית המקדש שנמצאים בו שני אנשים בודדים. בבית המקדש, ששוכב שם איש אחד בודד ונרדף, שבמקלו עבר את הירדן, ולבד לבד הוא ממליך את הקב"ה ומקבל באהבה את כל ההרפתקאות שיעברו עליו! שם קוראים התרחישים האמיתיים! כאן בבידוד, בשקט. הרחק הרחק מהשאון.

בשנה זו, ששמחות בית השואבה ההמוניות ישקטו, האירועים הענקיים ידמו, ואתה תשב לך בסוכה ז' על ז' ראשו ורובו לבד לבד. שם תמליך את הקב"ה! ושם הקב"ה יופיע עלינו ויקים במהרה את סוכת דוד הנופלת.

אגב: מה זה סוכת דוד הנופלת? איזה סוכה היתה לדוד? ואיפה היא נפלה? הסוכה המדוברת זו סוכת רועים! היה רועה צאן אחד שהיה לבד לבד במדבר. קראו לו דוד. הוא היה מבודד ובודד ומנודה - ושם הוא המליך את הקב"ה. והיה לו סוכת רועים )על משקל סוכת גנב"ך ורקב"ש) והוא היה יושב שם ושר לקב"ה ומקבל אותו באהבה. ולפעמים היו רוחות עזות שנושבות במדבר, ומטבע הדברים סוכת הרועים של דוד היתה נופלת. ומה קורה כשהיא היתה נופלת? לא היה מי שיעזור לדוד להקים אותה. הוא היה מנסה להקים אותה לבד, עד שהקב"ה היה מושיע אותו ומקים את סוכת דוד הנופלת. אז הנה! בשנה זו אנחנו נשב בסוכה דומה! כל אחד ישב לבד בסוכה שלו. ואולי אנחנו נרגיש נפולים. רחוקים. מנותקים. מבודדים. ומי ישמח אותנו? מי יקים אותנו מעפר? אותו אבא שבשמים שידע להעריך את כח היחיד של דוד המלך, שעבד את ה' לבד לבד - הוא זה שיקים אותנו וירומם אותנו ויגלה לנו כמה העבודת ה' שלי! אני! לבד! כמה העבודת ה' שלי חשובה לו! כמה שהסוכה ז' על ז' שלי, שרק אני נכנס שם יחד עם ה' - כמה הסוכה הזו חביבה עליו יתברך. כמה אני לבד מספיק לו בשביל יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו. יפרוש עליו יקחהו ישאהו על אברתו. ה' בדד!!! בדד ינחנו! הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת!!!

לקראת חגי תשרי הקב"ה שולח סגר בעולם, אך שמתבוננים לעומק רואים שיש כאן דיבור אלוקי. כיצד עלינו לנהוג בימים אלה, ולאן אפשר לפנות כשמתעוררות שאלות בהלכה? הרב זמיר כהן במסר מחזק ומרגיע: