שמחה גולדין בראיון חשוף רגשות: "כבר 6 שנים שהדר הי"ד נטוש בעזה"

בעוד בישראל מתמודדים תושבי הדרום עם טרור הבלונים, שכבר מזמן נהפך לבלוני נפץ, ובמקביל החמאס ותושבי עזה מקבלים מידי כמה חודשים את הכסף הקטארי ועוד הטבות - בישראל ישנם שתי משפחות של חללי צה"ל, סמל ראשון אורון שאול הי"ד, לוחם גולני. וסגן הדר גולדין הי"ד, קצין בפלס"ר גבעתי, שנכנסו לעזה לפני 6 שנים, במהלך מבצע צוק איתן, ולא שבו ממנו עד לרגע זה. "אנחנו מבינים שמדינת ישראל הרימה ידיים", אומר לי בכאב שמחה גולדין אביו של הדר, "אחרת אין הסבר להתנהלות ולתוצאה שבני הדר שנשלח על ידי המדינה, ונלחם למען המדינה, לא זכה להיקבר בקבר ישראל".

הפרה בוטה של הפסקת האש עלתה לנו בדם

הדר גולדין הי"ד נהרג ונחטף בקרב רפיח מהקרבות הבולטים של מבצע צוק איתן. הקרב נערך ביום שישי 1 באוגוסט 2014 באזור רפיח, ונהרגו בו שלושה לוחמי סיירת גבעתי, לפחות 12 מחבלים ועשרות אזרחים פלסטינים נהרגו במתקפה הנגדית. באותו היום נכנסה לתוקפה הפסקת אש, החל מהשעה 8:00 בבוקר למשך שבעים ושתים שעות, ביוזמת מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ומזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי. הפסקת האש אושרה על ידי חמאס וישראל, אבל הופרה מהר מאוד על ידי החמאס. כוח של סיירת גבעתי המשיך בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. ב-9:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, והרגו שלושה מחיילי הכוח: מפקד הסיירת, רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. התוקפים לקחו אתם את גופתו של סגן גולדין. סגן מפקד הסיירת סגן איתן פונד ניהל מרדף אחר החוליה שחטפה את גולדין בתוך המנהרה, אשר במהלכו נתגלו פריטים שאפשרו, יחד עם פריטים שנתגלו בשעות הצהריים על ידי צוות של סיירת מטכ"ל ויחידת אית"ן, לקבוע מאוחר יותר את מותו של סגן גולדין. על פי הערכה ראשונית, גולדין נחטף בעודו חי, ולכן כחצי שעה לאחר ההתקלות, הופעל נוהל חניבעל, לשם שיבוש דרכי המילוט של חוטפיו. צה"ל המטיר על רפיח אש כבדה, ממטוסי קרב, מסוקים, ארטילריה וטנקים, ממנה נהרגו עשרות פלסטינים, בהם אזרחים, ונגרם הרס רב. במהלך האירוע ירה צה"ל כ-2,000 טילים, פצצות ופגזים. לפי הפלסטינים נמנו יותר מ-100 הרוגים ברפיח, ואילו לפי צה"ל נהרגו 41 פלסטינים, מתוכם 12 הם מחבלים, 13 בלתי מעורבים, ומעמדם של יתר ההרוגים אינו ידוע.

הדר גולדין

"ההיתקלות הייתה ביום שישי", מדגיש שמחה ומוסיף בכאב: "בשעות הראשונות שלאחר הקרב, נחשב הדר כנעדר שנפל בשבי, אך כעבור כ-38 שעות, במוצאי השבת, הגיעו אלינו צמרת הצבא, בשביל למסור לנו את הקביעה של הרב הצבאי הראשי דאז, הרב רפי פרץ, שהדר נהרג בהיתקלות. זאת הפעם הראשונה בתולדות צה"ל, שתוך כדי מלחמה שינו את הגדרה של חייל שנעדר לחלל. להבנתי, זאת לא החלטה תמימה בכלל".

על סמך מה הם שינו את ההחלטה?

"בחדירה למנהרה שניהל הכוח במרדף אחר המחבלים, נמצאו ממצאים פרונזים, שעל פיהם נקבע מותו של הדר. על פי ההלכה ממצאים אלו אף חייבים בקבר ישראל, ואכן ערכנו גם לוויה. אבל להבנתי, ההחלטה יותר נגועה בפוליטיקה ובלחצים, מאשר ברצון לסייע. הבנו שאחרי 50 ימי לחימה ו-70 הרוגים, אסור לתת תמונת ניצחון לחמאס שקצין מצטיין של גבעתי, בן דוד של שר הביטחון, חי – בשבי. אני בן דוד של שר הביטחון בזמן המבצע, רב אלוף בוגי יעלון. הוא ישב אצלנו בבית במוצאי השבת ביחד עם צמרת השלטון, והם הבטיחו לנו שהם יביאו את הדר לקבר ישראל, אבל היום אנו שש שנים אחרי, וכפי שאתה רואה, שום דבר לא קורה".

בדצמבר 2014, כחמישה חודשים לאחר הקרב, דלפו לאמצעי התקשורת הקלטות של רשת הקשר הצה"לית במהלך הקרב, ובהן נשמע חששו של מפקד גדס"ר גבעתי (יחידת שועלי שמשון), סא"ל אלי ג'ינו, מירי דו צדדי: "אני חוזר שנית, תפסיקו עם הירי, תפסיקו עם הירי! אתם תהרגו אחד את השני. די, יש לי כבר הרוגים. תמתינו רגע".

הצבא ירה אש מכל הסוגים וללא הבחנה

בתחקיר נסיבות תחילתו של הקרב, שפורסם כשמונה חודשים לאחר הקרב, אמר מח"ט גבעתי, אל"ם עופר וינטר: "השיטה החטיבתית לקחה בחשבון את כניסת הפסקת האש, והתבססה על כך שעד השעה 8:00 בבוקר יסיימו הכוחות את ההתקפה, ורק לאחר בידוד המרחב יבוצעו סריקות המנהור. מאחר שזה לא היה המצב, עם כניסת הפסקת האש לתוקף, נכנסו כוחות פלוגת הסיור לסריקות במרחב שלא נכבש ובגזרה לא מאובטחת".

משפחת גולדין יצאה למאבק חסר פשרות. המאבק שלהם חצה את ישראל לאורכה ולרוחבה, ואף חצה יבשות ברחבי העולם. "המאבק שלנו", מסביר שמחה, "הוא מאבק שנועד לשנות את המצב. אנו רוצים להכניס לתודעת מקבלי ההחלטות, שלא מסיימים קרב לפני שמחזירים את כל החיילים. זה ברור לי שאם צה"ל היה רוצה באותו הזמן להחזיר את הדר - הוא היה מצליח לעשות את זה. רק צריך לקבל את ההחלטה".

לשמחה חשוב לתת דגש גם על ההשלכות שמעבר: "אני חושש מההשלכות", מדגיש בפני שמחה, "מעבר למצווה שיש בהבאת יהודי לקבר ישראל, יש גם את העניין המוראלי. כל צעיר שמגיע לבקו"ם, מקבל הבטחה בכניסה, שצה"ל לא משאיר את חייליו מאחור, וגם לא את חלליו. זאת הבטחה שחייבת להתקיים. הדר לא נעלם. הדר נמצא מרחק של שעה נסיעה מהקריה בתל אביב, וממשלת ישראל לא מחזירה אותו. אני מבין מכך שההבטחה שניתנה בבקו"ם, היא לא הבטחה אמתית. ולא רק אני מבין את זה, אלא גם כל צעיר שנכנס בשערי הבקו"ם, וזה נזק מוראלי בלתי הפיך".

מאבק בינלאומי חוצה מדינות ויבשות

"אני רוצה להזכיר לך את 'הגיבורים' של הסיפור של אז, כמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו אז והיום. בני גנץ, היה בזמנו הרמטכ"ל של המבצע והיום הוא שר הביטחון. הרב רפי פרץ, היה אז הרב הצבאי הראשי, והיום השר לענייני ירושלים. הבן דוד שלי, בוגי יעלון, היה שר ביטחון אז, וגם שנה וחצי לאחר מכן. נפתלי בנט, מאז ועד לא מזמן, היה חבר קבוע בקבינט המדיני ביטחוני, וגם הספיק לא מזמן להיות שר הביטחון. איילת שקד, הייתה אז שרת המשפטים, ומאז ועד התקופה האחרונה היא הייתה קבוע בממשלה. המכנה המשותף של כל אלו, שהם שלחו את הדר אל הקרב, והם אלו שהיו בעמדת מקבלי ההחלטות תקופה ארוכה, ולא עשו כלום להביא אותו לקבר ישראל".

כידוע כיום בידי החמאס מוחזקים שני חללי צה"ל, הדר גולדין ואורן שאול, וכן שני אזרחים ישראלים אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד, שנכנסו בגפם לרצועה עקב הלקות הנפשית בה הם לוקים.

הדר גולדין ואורון שאול (צילום: דובר צה

אתם עומדים בקשר גם עם שאר המשפחות?

"אנחנו בקשר אתם, אבל יש להפריד בין האזרחים לבין החיילים. כמשפחה פנינו לאו"ם ולממשלת ארצות הברית שערבו להפסקת האש, פניה שיכולה לבוא רק מהצד שלנו, ולא של השאר".

ומה היה באו"ם?

"כולם שואלים אותי מה הרגשתי כשהגעתי לחדרו של המזכ"ל במרומי מגדל האו"ם, לשער הכניסה לבית הלבן, מול שרים אדירי כוח בממשל? אני שותק. הדר נהרג ונחטף בזמן הפסקת אש הומניטרית שערבו לה האו"ם וארצות הברית. הבאנו לידיעת האו"ם, אירופה וארצות הברית, את ההכרה כי חמאס מפר את החוק ההומניטרי הבינלאומי. ב-11 ביוני 2019 עברה באו"ם חקיקה מס' 2474, האומרת שבסיום הקרבות ולפני כל הסכם, חייבים הצדדים להחזיר את החללים והנעדרים כצעד בונה אמון. על בסיס זה הגענו לאה ואני לחדרו של מזכ"ל האו"ם גוטרש, עם רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ופרופסור קוטלר. קוטלר הסביר במילים שחצב, מכור מחצבת החוק הבינלאומי ההומניטרי, בדבר מחויבותן של המדינות המעניקות סיוע הומניטרי, בשל הציווי ההומניטרי, לבדוק אם מי שמקבל את הסיוע ההומניטרי, מתנהל באופן הומניטרי, ולא בעבריינות הומניטרית. המשפט נראה מסובך, אבל הוא למעשה פשוט מאוד. למדינות העולם אסור לתת סיוע הומניטרי, למי שמחזיק בחללים, מונע מידע על נעדרים, ומסרב להעביר תרופות לחטופים. התנהגות אנטית הומניטרית ועבריינית, היא ירי של רקטות ומרגמות על הדרום, שימוש בעפיפוני תבערה ונפץ, גזלת הליום שישראל מספקת לבתי חולים בעזה, ושימוש בגז לייצור בלונים, שבעזרתם שורפים את הדרום. אין לנו צורך לכפות את הדבר ישירות על החמאס, המדינות החברות באו"ם חייבות לטפל בכך, או להימנע מלתמוך בישות המבצעת עבריינות הומניטרית".

שמחה ממשיך להביע את תחושותיו הקשות: "איך אוכל לתאר את הבושה העמוקה שחשתי", הוא אומר ומוסיף בכאב, "אומות העולם נחלצות לעזרתנו להביא את בננו מידי האויב, והמדינה שלי כושלת, קפואה ושותקת. החולשה שאני חש, כשבניה של האומה העברית צריכים להשליך את יהבם על העולם, מתעצמת בשלל הזיכרונות. איך התחלפה הרגשת העוצמה כשעמדתי במגרש המסדרים של בה"ד 1, צופה בשני בניי הצועדים, גאים וזקופים, בסיום קורס קצינים, נושאי נשק ישראלי, לצליליה האדירה של מוזיקה ישראלית, בתחושת המחנק והכלימה כשאני נזרק אל אומות העולם כדי להתחנן להביא אל קברו קצין ישראלי מצטיין, שננטש בידי מנהיגיו שהוציאו אותו לקרב".

איזה עוד פעולות ומאבקים ניהלת על מנת לקדם להביא את הדר לקבר ישראל?

"עשינו מאבקים ציבוריים ומאבקים משפטיים רחבים מאוד, בכל מדיה ובכל הרשתות החברתיות. רק דוגמה קטנה. לקראת יום השואה השקנו קמפיין באנרים באפליקציות ובאתרי החדשות והכלכלה, תחת הכותרת: 'יזכור עם ישראל להשיב את הדר גולדין ואורון שאול'. במסגרת הקמפיין הקמנו את 'מסדר הדר'. מדובר במערך מתנדבים שייזום, יארגן וינהל פעילות במרחב הציבורי בארץ ובחו"ל, להשבתם של חיילי צה"ל סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול זכרם לברכה. אני יכול לומר לך שבכל מקום אנשים מבינים את המאבק שלנו, אבל כל פעם שאנו מגיעים להישגים, ראש הממשלה בולם את המאמץ ומכשיל אותו. אני בהחלט מאשים אותו במצב הנוכחי, וגם את כל השרים והרמטכל"ים שלא מפעילים מספיק לחץ".

לשחרר את הדר בלי לשחרר חלילה מחבלים רוצחים

אז מה אתם רוצים, שישחררו מאות מחבלים שיסכנו את האזרחים?

"לא ביקשתי את זה, ואני מבין את המסוכנות שבעניין. אבל עד לשם, יש כל כך הרבה פעולות שמדינת ישראל יכולה לעשות ולא עושה. החמאס מקבל באופן קבוע חשמל, מים, בטון, תרופות. את כל הדברים הללו היה צריך לעצור, וזה לא נעשה. ומי מדבר על עשרות המיליונים שנכנסים מקטאר לעזה, כל דולר כזה היה יכול להביא את הבנים הביתה. רק לפני שבוע הגיעו לעוד הבנה, וחמאס יקבל 100 מיליון דולר, אף אחד לא אמר שהכסף ייכנס רק בתנאי שיחזירו את החיילים. עוד דבר שנחשפנו אליו בתקופה האחרונה, יש מחבלים אסירים שתם קצבת המאסר שלהם בכלא הישראלי, והם משתחררים לעזה. ואני אומר שאת המחבלים הללו אל תשחררו, תחזיקו אותם, ועליהם תעשו את עסקת החליפין. מדוע אימא של מחבל מעזה, צריכה לשמוח ולרקוד עם בנה שיוצא מהשבי, ואנו הורים של חייל ישראלי, צריכים להתחנן על נפשנו לקבל את הילד שלנו, שהלך בשליחות המדינה ולא שב?! ברגע שהם יבינו שאנו עלינו מדרגה במאבק, הסיפור יקבל תפנית. זה יהיה גם עסקת חילופי שבויים, וגם ללא סיכון בשחרור מחבלים, כי גם כך הם היו אמורים להשתחרר".

מאיפה הגיע אליך המידע?

"פשוט. כל אחד יכול להיכנס לדף הפייסבוק של החמאס לראות את החגיגות כל שבוע על כל שחרור של מחבל. כל אחד יכול להיכנס ולראות. רבותי תתעוררו".

אבל בכל אופן, אנו שומעים שהמדינה כן עושה מאמצים לבצע עסקה מול חמאס?!

"אני רוצה להגיד לך באופן ודאי שכל זה ספינים. הציבור חייב להפסיק להשתכנע מהספינים הללו. זה לא אמתי, ואף אחד לא מתעסק בזה ברצינות. אין שום דבר. בעיקרון כאלו דברים אמורים להתנהל באופן חשאי, וכל פעם שיש שמעות, אנו מבינים מכך שבעצם אין כלום, או שהיה משהו שנכשל, ומישהו מנסה לעשות עלינו סיבוב תדמיתי וציבורי".

חוץ מהשר אריה דרעי, הנמצא בוועדת שרים לענייני שבויים ונעדרים, שבזמן האחרון תקף את מדיניות הממשלה להרעיף על החמאס בעזה הטבות הומניטריות ללא דרישה להשיב את החיילים והאזרחים – אף שר לא עושה כלום. לסיום אני שואל את שמחה על התחושות שמלוות אותם בחיי היום יום יום: "זה לא באמת יעזור לך שאני אגיד", אומר לי שמחה ומוסיף: "אתה לא תצליח בשום צורה להבין את התחושות, ובטח לא לכתוב אותן. אבל זאת עובדה כיום שאנו חיים, אף אחד מאתנו לא ויתר על החיים, יש קשיים ואנו ממשיכים לעשות את המאמץ לחיות ולהסתכל קדימה".