סבא רבא הגיע מעולם האמת כדי להציל את נכדו

אור לה' בשבט, לפני 33 שנה עלה ה"בבא סאלי" בסערה השמיימה. מידת הדין הייתה מתוחה מאוד בחזרה מהלווייתו. נהרגו אז בתאונה 4 יהודים צדיקים, שנסעו ב"סובארו קוביה", והמכונית התרסקה לגמרי. ברכב נסעו חמישה אנשים: הרב בלאס שעבד בחבר'ה קדישא, הרב מרגלית שייסד את ארגון 'יד עזרה', הרב וייס הבן של האדמו"ר מספינקא, ועוד יהודי תלמיד חכם בשם ברקוביץ.

ברכב היה גם בנו של הרב מספינקא, ילד בן 11, והוא היחידי שניצל. היום הילד הזה, יש לו בית מדרש בבני ברק ברחוב יצחק מאיר הכהן, והוא הרב של בית המדרש.

איך הילד הזה ניצל?

הגיע פראמדיק לזירת התאונה, והוא ראה שם ילד, שכל איבריו הפנימיים כמעט נפלטו החוצה. הוא לא רצה לטפל בו בשל מצבו הקשה, אך לבסוף הוא טיפל בילד, החזיר את האיברים למקומם וחסם עורקים כנדרש.

העבירו את הילד הזה לבית החולים "ברזילי" באשקלון, והרופאים העריכו שהם לא יצליחו לטפל בו, כי הפציעה הייתה מורכבת מאוד, ולכן העבירוהו במסוק לבית הרפואה "הדסה עין כרם".

בינתיים, בבני ברק הייתה אמורה להיערך ההלוויה של אב הילד, שהוא הבן של האדמו"ר מספינקא, ובני המשפחה הסתפקו אם לחכות עד שהילד הקטן ייפטר אף הוא, כי הרופאים אמרו שהילד לא ישרוד את הפציעה, ולכן סברו בני המשפחה, שבמקום לעשות שתי הלוויות, ימתינו שעה-שעתיים, ואז רחמנא ליצלן יעשו את שתי הלוויות ביחד.

שאלו את הסבא – האדמו"ר מספינקא, והוא אמר, שבשום פנים ואופן לא יחכו: "עליכם לערוך את מסע הלוויה של האב עכשיו!". ולאם אמר האדמו"ר: "את לא יושבת שבעה; את עוסקת במצווה ופטורה מן המצווה, ויש לך 8 ילדים, לכי שהי עם הילד בבית החולים!".

האדמו"ר הלך להלוויה של בנו. הייתה זו הלוייה המונית. האדמו"ר התחנן: ריבונו של עולם! אתה כתבת בתורתך הקדושה (ויקרא כ"ב, כ"ח): "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד", אנא רחם! היום האב נעשה קרבן ציבור, וגם הבן ימות באותו יום?! אני מבקש פה, שמה שכתבת בתורתך יתקיים כאן בעולם הזה!

בדרך נס ופלא יצא הילד מכלל סכנה. הרופאים אמרו שהוא לא יוכל לאכול בצורה נורמלית – אולם הסתדרו לו המעיים. אמרו שהכבד שלו לא יהיה תקין, אמרו שהכליות שלו יצאו מכלל פעולה ושהוא יזדקק לטיפולים - ולבסוף הכל הסתדר.

המשפחה רצתה מאוד לדעת מי היה הפראמדיק שהציל אותו. הם פרסמו בעיתונות שהם מחפשים אותו, ואכן הגיע אליהם הפראמדיק - יהודי מרוקאי מאשקלון, שאינו שומר תורה ומצוות, גדל במרוקו ועלה לארץ, הוא אפילו לא יודע איך להגיד את המילה ספינקא, הוא לא שמע על חסידות ספינקא.

הוא מגיע לבית המשפחה ומציג את עצמו כפראמדיק שטיפל בילד. שאלו אותו בני המשפחה:

"למה טיפלת בילד? הרי אתה ראית שהמצב אבוד, ואין לו סיכוי לחיות!".

ענה להם הפראמדיק:

"אתם יודעים למה טיפלתי בו? האמת היא, שכשהגעתי למקום התאונה, ראיתי שם ארבעה אנשים ללא רוח חיים, וגם אותו ילד ראיתי שאין מה לטפל בו, כי מצבו אבוד, אבל עמד שם יהודי זקן, ששאל אותי: "תגיד לי, למה אתה לא מטפל בילד? אני רואה שהוא חי! טפל בו!". אמרתי לו: "אבל זה נראה אבוד, אין מה לעשות אתו!". ענה לי הזקן בתקיפות: "גם אם לא תצליח, תנסה להציל אותו!". אמרתי לזקן: "תראה, ממילא אין לי מה לעשות, יש פה ארבעה הרוגים. אף על פי שאין סיכוי שהוא יחיה, אני אטפל בו".

שאלו אותו בני המשפחה: "מי זה הזקן הזה? איך הוא נראה?" – ענה הפראמדיק: "איני מכירו כלל". הם פתחו את אלבום התמונות – וזעקה התמלטה מפיו: "זה הוא!". הוא הצביע על תמונתו של אותו זקן, "זה הזקן שעמד שם!". הוא רואה את האדמו"ר החק"ל יצחק מספינקא, שנעקד על קידוש שם שמים בשואה לפני כ-42 שנה!!!

הפראמדיק הרי מעולם לא הכיר את האדמו"ר!

התבוננו בדברים ולמדנו מהם דבר מדהים: אכן היה זה זמן של מידת הדין. הבבא סאלי נפטר באותו יום, ונוספו עליו ארבעה אנשים גדולים שחזרו מהלוויה שלו - שלוחי מצוה בחזרתן. הרי ראינו כמה מידת הדין הייתה תקיפה.

הילד היה פצוע קשה, ומצבו נראה אבוד לאותו פראמדיק שראה שאין סיכוי בעולם שהילד יחיה. אומר הקב"ה: במצב שנראה לך הכי גרוע, אני שולח לך את הסבא של הילד הזה מהשמים שיבקש מהפראמדיק שיציל אותו!

"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" זה לא רק כאשר אנחנו בשיא תפארתנו ומעלתנו, "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" תקף גם כשהאדם נמצא בשפל המדריגה, כשמידת הדין מתוחה. גם כאשר מקבלים מכות, לא עלינו, מכאן ומכאן - גם באותו זמן אומר הקב"ה: כל מי שנוגע ביהודי, כל מי שמבזה יהודי הוא כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה.

במכת בכורות מתו כל הבכורים, אפילו בכור השפחה והבכור של הבהמה; לא נותר בכור אחד במצרים. ולמה? כי אתם נגעתם בבן הבכור שלי!!!".

ופה יהודי צריך לקבל עידוד גדול בזכרו כמה הקב"ה מייקר ומחשיב כל יהודי בכל מקום שהוא נמצא.

מתוך הספר "102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים" של הרב צבי נקר. לרכישת הספר, לחצו כאן.