הסטנדאפיסט יעקב חמו: "אם לא רקדתם עד עכשיו, לפחות תתחילו לצחוק"

יעקב חמו, מוכיח שהבידוד לא חייב להציק, ולפעמים אף יוצא ממנו דברים מועילים. כאשר הוא ישב בביתו בגל הראשון של הקורונה כמו כל עם ישראל, ובמקום לרטון, להתלונן או לתפס על הקירות, הוא דאג שיהיה לנו מה לעשות בגל השני, כאשר הוא הוציא לאור את הספר הרביעי שלו 'תן בדיחה'.

יעקב חמו (33) נשוי ואב ל-2, כיום אברך הרכון על תלמודו שלושה סדרים בכולל אברכים במודיעין עילית. הוא מוכר בגלגולו הקודם, בטרם חזר בתשובה, כ'קובי חמו' מהצמד הידוע 'קובי ומוחמד'. את הרוח הנושבת בו הוא לא דיכא, אלא רק ניתב אותה בדרכי האמונה וההלכה, כאשר מאזיני ערוצי הקודש נהנים משלל הופעותיו, שאף גדולי קרי הרוח נמסים מהם.

קובי חמו עם מני עוזרי

להיפגש עם סטנדאפיסט זה לא צחוק, למרות שזה צחוק אחד גדול, וזאת מכיוון שאף פעם אני לא מצליח להבין, לאיזה משפט מדבריו הוא מתכוון ברצינות, ולאיזה משפט הוא מתכוון בצחוק. בכל מקרה גם במשפטים שהוא מתכוון ברצינות, תופסים את הבטן עד שהיא כבר נתפסת לבד, זה פשוט בלתי אפשרי, אבל אני לא יכול לעשות צחוק מהעבודה, למרות שבשבילו זאת בדיוק העבודה. ככל שנסחפנו הרחק-הרחק אל העבר, הדמעות השתרבבו בצחוק ויצרו פסיפס של חוזר בתשובה שוויתר על הכל, אבל לא ויתר על הצחוק, על החיוך ועל הוצאתו לאור של עוד ספר לא שיגרתי 'תן בדיחה'.

איך הגעת לשם הזה?

"מאיפה בא לי הרעיון לשם של הספר?! אז ככה... אנשים מזהים אותי ברחוב, ואומרים לי: 'הנה יעקב חמו, הסטנדאפיסט. יעקב, תן בדיחה. אתה סטנדאפיסט, יש לך מלאי של בדיחות, תביא אחת'. 'אחי', אני משיב, 'ואם הייתי מתאגרף, היית מבקש אגרוף?'... זה כמו שתפגוש את חיים ולדר ברחוב ותגיד לו 'חיים, תביא סיפור...' אז מי שאומר לי 'יעקב, תן בדיחה', אני שולף לו את הספר 'תן בדיחה' ואני אומר לו 'קח, יש כאן 400 בדיחות'".

השיחה עם יעקב מאתגרת במיוחד, כל מילה שלו היא בדיחה שנונה ומצחיקה, עוד לא הספקתי לקחת אויר, ויעקב כבר שולף: "אחד קיבל טלפון מהשב"כ לעשות בדיקת קורונה, ויצא חיובי. אמרו לו שהוא צריך להיכנס לבידוד, ושאלו אותו אם הוא רוצה ללכת למלונית. הוא הגיב בשאלה: 'האם אני יכול להמיר את המלונית לתלושי קניה ביש חסד?'

עם כל הכבוד ליעקב חמו, זה ברור שבתקופת הקורונה אין הופעות, ואם אין הופעות אין גם פרנסה, ואם אין פרנסה יכול להיות שיש בדיחות, אבל כידוע עם בדיחות לא קונים במכולת, ומי שאמר שהוא הצליח לקנות, זאת בדיחה לא כל כך מוצלחת. אז בכל אופן, איך אומן כמוך מתפרנס בתקופה קשה זו, חצי שנה ללא הופעות?

"התקופה באמת תקופה קשה מאוד. אין הופעות. ובשביל סטנדאפיסט זו לא רק מכה כלכלית. כמו איש ספורט, אם הוא לא עושה ספורט אז הוא מתנוון, אותו הדבר אצלי, אם אני לא מופיע אני מאבד כושר", משיב יעקב, ומוסיף: "אנשים שואלים אותי איך אני מצליח לשמור על החיוך בתקופת הקורונה, אני עונה להם: 'עם מסיכה'. ולגופה של שאלה מספר יעקב: "בתקופת הקורונה באמת אין הכנסה מהופעות, אבל הייתה עלייה דרסטית במכירות של הספר הקודם שלי 'וצחקת בחגיך'. כנראה בגלל הבידוד אנשים נחנקו בבית, מיצו את כל האפשרויות, ופנו ליהנות מספר טוב שיכניס קצת מצב רוח, וכנראה הכניס להם הרבה מצב רוח". יעקב שוב לא מתאפק: "דרך אגב, אסור בכלל להיכנס לדיכאון, כי יש שם הרבה יותר מעשרה אנשים".

כדת משה וישראל

תוך כדי השיחה שלי עם יעקב, אני מבין שהוא לא רק מספר בדיחות אלא גם עושה בדיחות, ולא הכוונה לבדיחות שהוא ממציא. המתינו בסבלנות וגם אתם תופתעו: "אחרי שהבנתי שעם בדיחה לא הולכים למכולת, ומהתגמולים של הספר החדש אני לא הולך לקנות את החלב והלחם של היום, התחלתי לחשוב על כיווני פרנסה. ואז אני מקבל טלפון מבני זוג שרוצים שאסדר להם קידושין בחתונה הקרבה ובאה. הבנתי מיד שלא רק אני יודע לעשות בדיחות, אלא יש עוד אנשים שיודעים לעשות בדיחות. אמרתי להם: 'אני בדחן, אני לא רב שמסדר קידושין'. הם אמרו לי 'זה לא בדיוק קידושין'. לקח לי כמה רגעים לקלוט, 'זה נישואין שניים', הם הסבירו. לא הבנתי: 'גם לנישואין שניים צריך רב שיודע לקדש'. נכון שאני יודע את כל הלכות קידושין, אך לא נבחנתי והוסמכתי לכך עדין ברבנות. והם הסבירו 'זה שניים, אבל לא נישואין'. מה מתברר? שבני הזוג הזה כבר התחתנו בתקופת הגל הראשון כדת משה וישראל באיזו וילה בירושלים, אבל את חווית החתונה, הפרחים, האורחים, התמונות, האורות והמוזיקה הם פספסו והם לא מוכנים לוותר. לכן הם קבעו מועד חדש לשחזור של מעמד הנישואין שלהם, והם רוצים רב שקצת ישחרר את האווירה. נבחרתי בעיקר בשביל הבדיחות, כי אין בחופה את כל הברכות, בנוסף הם רצו שתהיה חופה מחזקת, מרגשת ומצחיקה. להצחיק זאת לא הבעיה שלי, אבל חופה מרגשת זה ממש אתגר בשבילי, כי מה מרגש כאן?! הזוג התחתן כבר לפני חודש והכל טקס של 'כאילו'", מוסיף חמו בתמיהה.

איך באמת התרגלת לרעיון תוך זמן קצר?

"בגלל שזה לא אמתי אז לא הייתי צריך באמת להתרגל, ולא רק משום שאני כבר יודע את ההלכות, אלא גם בגלל שהייתי ביותר ממאה חתונות בשנים האחרונות. אבל במקרה הזה, כל מה שהיה צריך זה רק לדעת את הדברים החיצוניים של החופה. הלכתי לרכוש פראק כמו של רבנים", וכאן שוב נשלף ליעקב, "אגב ראשי תיבות של פרא"ק זה: 'פה רק אני קובע'", ומיד הוא ממשיך לספר על ההכנות: "ניהלנו שיחה טלפונית של תיאום ציפיות. אני רציתי מעמד יותר מצחיק, הם רצו יותר רציני. למעשה התחילה החופה, החתן והכלה מגיעים, ההורים שלו, ההורים שלה, התחילו זיקוקים, ותוך כדי הוטלה עלי המשימה להסביר לאורחים שהחתונה כאן זה עוד בדיחה שיעקב חמו מספר. אז התחלתי לספר כמה מהמורות עברו הזוג עד שהם הגיעו הנה, ואז טקס הטבעת. החתן החל לומר את אשר על ליבו, וזה היה הכי מעניין ומרגש, כי חודש אחרי החתונה החתן אמור קצת להכיר את הכלה", מוסיף חמו בהלצה אופיינית.

אבל לאחר שיעקב ביצע את טקס הקידושין, גם הוא הופתע "אני כבר קרוב לעשר שנים סטנדאפיסט שמופיע על גדולי הבמות, ראיתי המון עם וקהל, התרגשתי והצחקתי, אבל לעולם לא התרגשתי כמו שהתרגשתי בחופה הזו. נראה לי שזאת הפעם הראשונה שהרב המקדש מתרגש יותר מהחתן. הייתה לי תחושה כאילו פעם ראשונה שאני מופיע על הבמה. אני לא יודע מה היה שם שריגש אותי. אולי זה שכולם מתרגשים ויש חשמל באוויר שמרגישים אותו, אולי החוסר ידיעה של הקהל שזה בעצם נישואין שניים?!" מסתפק יעקב בקול.

"חלק מרכזי מיכולות ההצחקה של סטנדאפיסט, זה להעביר מסר ולתת לו לחדור דרך הדלת האחורית, כי שם תמיד זה חודר הרבה יותר טוב מהדלת הקדמית. לאחר החופה שאלתי את הקהל: 'מדוע החתן מקדש את הכלה כדת משה וישראל? למה לא כדת אברהם וישראל או דוד וישראל? מדוע דווקא משה?' הסברתי להם שעם ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה עם משה רבינו וכל הזמן היו ויכוחים, מחלוקות, עגל זהב, ניסיונות, אבל בכל אופן הם הלכו כל הזמן ביחד, ועוד במשך ארבעים שנה. לכן המסר שמעבירים לחתן והכלה, שגם אם יהיו ויכוחים, ניסיונות, מהמורות בנפתולי החיים, על הכל בסופו של יום צריך להתגבר ולהמשיך ללכת ביחד, ואז זוכים לארץ המובטחת. זבת חלב ודבש".

בונה יחידות דיור

יעקב מספר שהוא היה צריך לשלב כמה יכולות ביחד: "ייצגתי גם את הרב הרציני שנותן טיפים לזוג לשלום בית, גם את הסטנדאפיסט, וגם עוד משהו אישי שהחתן והכלה ביקשו, לדרבק על דרבוקה. מתרגש יעקב כשהוא נזכר, ומוסיף עוד בדיחה לקינוח של החופה "אמרתי לאורחים שפעם היו רושמים על המגנטים למזכרת שמחלקים באולם: 'מזכרת קטנה מאירוע גדול'. היום צריך לרשום: 'מזכרת גדולה מאירוע קטן".

יעקב מחזיר אותי ברגע לקרקע הקורונה, כשהוא שולף את אשר באמתחתו: "אחד הלך לרופא מחשש לקורונה. לאחר בדיקת הרופא התברר שיש למטופל מים בברך, אבנים בכליות וסיד בעצמות. המטופל: 'דוקטור מה אני עושה?'. הדוקטור: 'בונה יחידת דיור'. ואם כבר קורונה, ואם כבר רופא, אדם הלך לרופא בגלל חשש לקורונה, לאחר בדיקה של הרופא, הוא אומר למטופל: 'אכן, יצא חיובי לקורונה', אמר לו החולה: 'מה אני עושה, דוקטור?', ענה הדוקטור: 'מהיום אתה אוכל רק מלאווח, לחוח ומופלטה', שאל המטופל: 'וזה יעזור, דוקטור?,' ענה לו הרופא: 'לא. אבל זה הדבר היחידי שאפשר להכניס מתחת לדלת'".

לחמו חשוב להדגיש: "אני לא יודע אם הספר שלי כן נכנס מתחת לדלת, אבל הוא בטוח נכנס מתחת לבטן. זה ישנה לאנשים את האווירה בבית בתקופת הבידוד המפרכת. משפחות ברוכות ילדים שמיצו את כל אפשרויות התעסוקה הקיימות והלא קיימות, חייבות את זה לעצמם".

חמו מוסיף לספר לי משלים והלצות, שלדעתו מקרבות את הלבבות לקיום מצוות ותיקון המידות: "שמעון ויוסי חוזרים מבית הכנסת בשבת בבוקר, לפתע חולפת מונית על פניהם וחברם בני רודף אחריה במהירות מטורפת. התבונן יוסי ואמר לשמעון: 'לא עלה בכלל בדעתי שחברנו בני מחלל שבת. תראה איך הוא רודף אחרי המונית כדי לנסוע בה'. 'למה להאשים אותו בחילול שבת?', משיב לו שמעון, 'אולי יש סיבות להצדיק אותו'. יוסי: 'אילו סיבות?', שמעון: 'אולי הוא חולה והוא צריך להגיע לבית החולים וזה פיקוח נפש הדוחה את השבת!' אומר יוסי: 'אל תהיה טיפש, אם הוא רץ אחרי מונית במהירות של שישים קמ"ש, סימן שהוא בריא כמו שור'. שמעון: 'אולי אשתו יולדת?' יוסי: 'היא ילדה בשבוע שעבר'. שמעון: 'אולי הוא צריך לבקר אותה בבית החולים?', יוסי: 'היא כבר חזרה הביתה'. שמעון: 'אולי הוא ממהר לבית חולים להביא אליה רופא'. יוסי: 'הוא בעצמו רופא'. שמעון: 'אולי הוא נזקק לרופאות מבית החולים'. יוסי: 'בית החולים במרחק שלוש דקות מביתו'. שמעון: 'אולי הוא שכח שהיום הוא יום שבת'. יוסי: 'הוא יודע שהיום זה יום שבת, הוא עונב את עניבת המשי היקרה שלו תוצרת איטליה. בחיים הוא איננו עונב אותה ביום חול'. שמעון: 'אני רואה שאתה מיטיב להסתכל, אני לא ראיתי בכלל שהוא עונב עניבה'. יוסי: 'איך לא ראית שהוא עונב עניבה?! היא תקועה בדלת הקדמית של המונית...'. כשמעבירים מסר בצורה כזו הוא חודר ומשיג את המטרה". (מתוך הספר וצחקת בחגיך)

בסגר או בבידוד? תתכננו את החיים שלכם

כידוע, הרב יעקב חמו מרצה בכיר בהידברות במחלקות חוגי בית ושבתות בקהילה. הגעגוע להרצאות עלה בשיחה, ואז נזכר חמו באחת מההרצאות הבלתי נשכחות: "אני נזכר בהרצאה מיוחדת שמסרתי", מספר חמו בהתלהבות. "זה היה במוסד לנערות מתמודדות. זאת הייתה הפעם השלישית שהרצתי בפניהם. ביקשו ממני שאחזק אותן בצורה שהן יבינו שהן צריכות לקחת אחריות על עצמן, על החיים שלהן, ואם הם לא יחליטו להשתנות, אף אחת לא תשנה אותן. כמו שאימא שלי אמרה עלי כשהתחלתי לחזור בתשובה: 'יעקב הידרדר לטובה'. פניתי לצוות המארגן, וביקשתי ממנו שאני צריך שיתוף פעולה חשאי מאחת הבנות שבקהל. אמרתי לה 'שכשאני אומר לך לנחש מספר, את צריכה לנחש את הספרה 7. וכשאני מבקש ממך לנחש צורה, את צריכה לנחש את צורת העיגול, וכשאני מבקש ממך לנחש צבע, תנחשי את הצבע האדום'. עליתי לבמה, ואמרתי לבנות שהיום יש לי תגלית בשבילן. 'אני רוצה לגלות לכן היום, שאני לא רק סטנדאפיסט ולא רק מרצה אלא אני גם טלפת, אחד שיודע לקרוא מחשבות'. הן התלהבו. כתבתי בנבואה כביכול בפתק את הספרה 7, את צורת העיגול ואת הצבע אדום, ובעוד פתק כתבתי ניחושים של משולש מספר 5 וצבע לבן. לפני שבחרו אני ביקשתי שתי מתנדבות אחת מהם זאת שתכננתי איתה מראש, ואחת שלא תכננתי איתה מראש. ביקשתי מזאת ששיתפה פעולה לבחור, והיא בחרה בדיוק כמו שסוכם 7 עיגול אדום וצלפתי בכל הניחושים. המתנדבת השנייה זאת שלא תכננתי איתה - לא היה לי מושג במה תבחר, והיא בחרה שלושה ניחושים שונים מזה שכתבתי. ואז פתחנו את הפתק הראשון וכולם ראו 'שיש לי כוחות', ולא האמינו למראה עיניהן. לאחר מכן עברתי לבת השנייה, שלא תכננתי אתה כלום, ושם נכשלתי כישלון חרוץ - לא פגעתי בכלום. הבנות לא הבינו איזה טלפת אני? אמרתי להן: 'אתן יודעות למה את הראשונה הצלחתי, ואת השנייה לא הצלחתי? כי עם הראשונה תכננתי, ועם השנייה לא תכננתי'. ואז אמרתי להן: 'אם לא תתכננו את החיים שלכן - הן יראו כך. מלאים בכישלונות. אתן לא תצליחו אף פעם, אולי מדי פעם יצא לכן משהו בפוקס, אבל בשורה התחתונה אתן תכשלו. לכן כדאי לכן לתכננן את חייכן, בכדי שהם יהיו חיים יפים". יעקב אומר לי: "אתה מבין איזה כח יש למסר שחודר בצורה כזו?!"

יעקב מבקש לסיים את השיחה עם הטיפ הבא: "וזה מסר לכל עם ישראל, גם שאתם בסגר או בבידוד - תתכננו את חייכם ואל תשבו בטלים. תעשו לכם סדר יום, לדוגמה: זמן לימוד, כושר, תפנו זמן לילדים, תעשו חשבון נפש וכו'. כי הכל זה לטובה, וככה תצאו מהתקופה הזאת מחוזקים יותר ומוצלחים יותר".

לרכישת הספר החדש "תן בדיחה" בהידברות שופס, לחצו כאן