חינוך ילדים
מה עושים כשעונשים לא עוזרים? הוא לא מקשיב לי בכלל!
להעניש, לכעוס, לאיים, לצעוק, ולהכניס לו לראש כמה הוא ילד מעצבן וקשה ועקשן ולא מקשיב - זה קל מאד לעשות (לצערנו...). אבל תדעי שנקמה מתוך כעס גורמת לתוצאה הפוכה
- יוכי דנחי
- פורסם כ"ה תשרי התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)"הילד שלי לא מקשיב בכלל, אני צריכה להעניש אותו הרבה", כתבה לי שירה באחד מהמיילים האחרונים שקיבלתי, והיא ציפתה לתשובה ממני, אולי לאישור...
כשקראתי את מה ששירה כתבה לי, המשכתי בראשי את המשפט הבא, ותיארתי לעצמי שבעוד כמה שבועות שירה תכתוב לי: "מה לעשות אם העונשים לא עוזרים?".
אבל זו לא רק שירה.
אני כל הזמן מקבלת שאלות, וטלפונים, ובקשות לעזרה, דחופות או שלא דחופות, מאימהות שרוצות באמת לפתור את הבעיות שלהן. הן שואלות באמת, ובאות לבקש עזרה באמת! הן מבינות שהבעיות הקטנות הללו (גם אלו שנראות לך גדולות - הן קטנות, תאמיני לי, עד ש) מתפתחות ונהיות גדולות מאד מאד מאד! בעיות לא יכולות להיפתר מעצמן. באמת שאין חיה כזו. הלוואי שהיתה, הייתי מיד מלמדת אותך.
אלו בעיות גדולות באמת, שמצריכות הרבה זמן, וכוח, וכסף, ותקווה והשקעה כדי לפתור אותן - ובסוף את תיכנעי. הרי לא תסכימי לסבול כל חייך, נכון?
אז בואי תהיי חכמה קודם.
זה מתחיל מזה, משאלה כזו: "הילד שלי לא מקשיב בכלל, אני צריכה להעניש אותו הרבה".
שירה רוצה את אישורי לכך, וזה מה שאני עונה לה: "שירה יקרה, אם בנך המתוק לא מקשיב לך בכלל, תתחילי להרגיל אותו למשמעת ואל תענישי בכלל! אל תשתמשי כרגע בכלל בעונשים".
אני מניחה שקצת הרבה בלבלתי אותה, ואולי גם אותך... אבל אני אסביר לך בדיוק איך זה גם קשור אליך.
להעניש, לכעוס, לאיים, לצעוק, ולהכניס לו לראש כמה הוא ילד מעצבן וקשה ועקשן ולא מקשיב - זה קל מאד לעשות (לצערנו...).
אבל תדעי שנקמה מתוך כעס גורמת לתוצאה הפוכה.
במקום להשיג שיתוף פעולה מהילד שלך, במקום לגרות את הרצון שלו ולקרב אותו אליך - לאמא וללב של אמא - את מרחיקה, גורמת לו להתנהג הפוך, גורמת לו לרצות לנקום ולשנוא אותך ואת הדרך שאת מנהיגה בבית.
זה מפחיד? אני מסכימה אתך!
זה קיצוני מידי? לא!
במקרים כאלה אני לא מאשרת ענישה לפני שאני בטוחה שעברת את כל הצעדים קודם, שלא דילגת על שלבים שאי אפשר לדלג עליהם,
- שאת מודעת למה את מרגישה מול הילד שלך, ולוקחת אחריות על כך שאם את בכעס או בלחץ או בקריזה כי בעלך הכעיס אותך - את לא יכולה לחנך, ואפילו אסור לך. הוא אמנם הילד שלך, אך הוא נשמה שה' הפקיד בידיך, ויש לך אחריות להחזיר אותה מתוקנת ושלימה, ולא פצועה וחבולה.
- שאת מודעת למחשבות שלך ומבינה שלא בטוח שהן נכונות, כי את אף פעם לא יכולה לדעת מה עובר על הילד שלך בראש באמת, בטח לא כשאת כועסת.
למשל, "הוא עושה לי דווקא"; "הוא מקשיב רק לאבא שלו, עליי הוא לא שם בכלל הוא ממש מצפצף" ועוד.
מה זה עושה לך כשאת חושבת מחשבות כאלה? מתעצבנת וכועסת יותר, נכון? לעצור אותן ולהתעלם אי אפשר, אבל לפחות תדעי שכל זה גורם לך להרגיש את הסיטואציה אתו בעוצמה כזו, שלא פלא שבא לך להעניש אותו, אולי אפילו "להעיף" אותו מהבית...
תדעי שאת נורמלית!
את נורמלית שבא לך להעניש אותו, ולהעיף אותו.... יש לך מחשבות ורגשות שמעצימים את הכל, אבל תדעי שהם גם מבלבלים אותך. הם גורמים לך לא לראות את המציאות נכון
את לא יכולה להחליט שאת מענישה ומענישה ומענישה "עד שהוא ילמד, הילד הזה...".
את גורמת למצב הפוך. הוא מרגיש את הכעס שלך, ואז הוא כועס ומתמרד. אם לא היום (שהוא קטן מלהגיב לך) - לפחות כשהוא יגדל ויתחיל להיות ברשות עצמו, בגיל ההתבגרות.
אז מה עושים?
תדעי שילד הוא לא רובוט ולא בובה אבל אם תלכי אתו נכון הוא יזוז ממש כמו בובה על חוטים כי הוא זקוק לך! זקוק לקשר אוהב וקרוב אליך וזקוק לגבולות ממך.
ולא סתם גבולות, אלה גבולות נכונים, בריאים ואוהבים.
זה צריך להיות הדבר הראשון שמעניין אותך – הקשר אתו!
אז אם משהו לא הולך, אל תהיי קיצונית ותשתמשי בדרך קשה ובעונשים.
פשוט תעצרי ותשאלי את עצמך: מה קורה? למה אני לא מצליחה אתו? למה העונש לא עוזר?
מה שקרה, הוא שבסה"כ דילגת על כמה שלבים חשובים מאד קודם, שאותם זה באמת פספוס לפספס.
בהצלחה רבה!
ואני מתנצלת מראש מול אותן אימהות שחשבו שאפשר לחנך ולפתור בעיות בלחיצת כפתור.
אני לא מכירה דבר כזה, וגם לא מאמינה שקיים.
ואני שמחה מאד בשביל אותן אימהות שסוף סוף הבינו עכשיו מה הדרך ולמה הן תקועות. ודאי קיבלתן הרבה מאד תקווה, והכל יתחיל להיות טוב מתמיד.
יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית ומנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת Yd0548414745@imahut.org.il