עשר עובדות על ראשי חודשים

1. החודש העברי נקבע על פי הלבנה, שמשלימה מחזור שלם מידי כמעט שלושים יום. בתחילת החודש העברי היא נראית כקו דק, באמצע החודש היא עומדת במילואה, ובסוף החודש היא נעלמת לגמרי ל-24 שעות. כשהיא שבה ומופיעה, גילוייה החדש נקרא 'מולד הלבנה' ועל פיו נקבעים ראשי חודשים. מכיוון שהמחזור השלם של הלבנה אורך קצת יותר מעשרים ותשעה ימים ומחצה, בחלק מהחודשים העבריים יש 29 ימים (חודש חסר) ובחלק שלושים (חודש מלא).

2. על אף שחכמי ישראל ידעו מאז ומתמיד לחשב את ראשי החודשים באופן מתמטי, יש מצווה בתורה 'כזה ראה וקדש', כלומר, להכריז על החודש אחרי שרואים את מולד הלבנה. בהתאם לכך, כל זמן שהיה בארץ ישראל בית דין בעל סמכות (שדייניו נסמכו ברצף דור אחרי דור מאז משה רבנו) קודש החודש באופן זה, על סמך עדות שניים מישראל שראו את מולד הלבנה. אם ראו עדים את 'מולד הלבנה' בליל השלושים, והספיקו לבוא לפני בית הדין ולהעיד על כך באותו היום, היה בית הדין מקדש את החודש ביום השלושים, ומיד היו מקריבים את קורבנות ראש חודש, ואותו היום, במקום להיות יום השלושים של החודש שעבר, היה נעשה ליום הראשון של החודש החדש. ואם לא באו עדים באותו יום, החודש היה מתחיל מאליו ביום השלושים ואחד, ובו היו מקריבים את קרבנות ראש חודש.

3. בימינו ראש החודש קבוע מראש על פי הלוח שתיקן הילל השני, נשיא הסנהדרין לפני כ-1700 שנה, כשראה שארץ ישראל הולכת ושממה והסנהדרין מאבדת מכוחה.

4. זכר לאופן בו נקבעו ראשי חודשים בעבר מתקיים היום בדין 'יום טוב שני של גלויות'. חכמים תיקנו שבחו"ל יחגגו את החגים במשך יומיים שכן שליחי בית הדין בארץ ישראל לא הספיקו תמיד להגיע בזמן לקהילה בבבל ולהודיע לה מתי קידש בית הדין את החודש. כדי לצאת מכלל ספק, נדרשו הקהילות הללו לשמור יומיים של חג, הלכה שקיימת עד היום.

5. מצווה להרבות בסעודה בראש חודש: אפילו אם הוא עני, מין הראוי שיקנה לפחות פרי מיוחד לאכול בראש חודש.

6. אחרי תפילת שחרית בראש חודש אומרים 'הלל בדילוג', כלומר מדלגים על המזמורים 'לא לנו', ו: 'אהבתי כי ישמע'. בנוסף לאמירת הלל, מציינים את ראש החודש בקריאה בתורה, תוספת 'יעלה ויבוא' בתפילת שמונה עשרה וברכת המזון, ומוסף ראשי חודשים.

7. כל ראש חודש נחשב חג מיוחד לנשים כששכר על כך שנשים לא חטאו בחטא העגל. בהתאם לכך, נהגו נשים לא לעשות בראש חודש מלאכות קשות שיש בהן טרחה רבה.

8. בשבת שלפני ראש חודש מכריזים עליו בבית הכנסת. שבת זו נקראת 'שבת מברכים' כי בה מברכים את החודש החדש.

9. ראש החודש העברי הוא בסיס לחישובי המועדים וממילא בסיס לשמירת המסורת היהודית. בשל כך, רבים מהעריצים ששלטו בעם ישראל ניסו לאסור על קידוש החודש: ביניהם המלך היווני אנטיוכוס אפיפנס והקיסר הרומאי אדריאנוס.

10. בזמן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני היה ראש החודש בבחינת 'מועד' חגיגי הרבה יותר מאשר בימינו. מלבד קורבנות המוסף המיוחדים, מקורות תנ"כיים ותלמודיים שונים מוכיחים כי ביום זה נהגו ישראל שביתת מלאכה, סעודת חג, והתכנסות לשמוע דברי חכמים.