מי אמר שאני צודקת בהחלטה שלי?...

אני בת 22, בשידוכים. תחושתי היא כי אחרי שאני מסרבת להצעה אני מרגישה החמצה - אולי שגיתי? תחושה זו פוקדת אותי גם בחיי האישים - בחירת מוסד לימודים ומקצוע, בחירת בגדים וכו'. מה עלי לעשות על מנת להימנע מתחושה זו?

תחושת ההחמצה עולה תמיד בדיעבד. ברגע הנתון בו קיבלתי החלטה, התחושה היתה שזו החלטה טובה שהתקבלה לאחר שהפעלתי את מירב שיקול הדעת שלי. ברם, כחלוף הזמן, כשאני כבר לא בתוך הסיטואציה, עולה לדיון שוב הסוגיה, וכצופה מהצד אני חווה פספוס והחמצה.

שורשה של תחושה זו נעוץ בעובדה כי בעת שנכחתי בסיטואציה לא באמת בחרתי מתוך הרצון הפנימי והאמיתי שלי. על כן, כשאני מצוי מחוץ לסיטואציה ואני מביט בה מהצד, עולים אותם קולות פנימיים שדאגתי להדחיק מקודם.

חיבור לרצון הפנימי שלי מסייע לי גם להתחבר לסיטואציה בה אני נמצא כעת, לחבור למציאות העכשווית, להווה.

כשאני לא פועל כך, הרי שכאשר תחלוף הסיטואציה - אמצא עצמי מעלה אותה שוב בזיכרוני ומביט עליה מהצד, וכשמסתכלים מהצד, התמונה תמיד נראית אחרת.

קבלת החלטה ממקום של חוסר חיבור היא החלטה מהולה בלבטים, בספקות, בבלבולים, בהחמצות ובחרטות אשר מציפים אותי מחשבתית גם בחלוף הסיטואציה – מדובר במחשבות על מה שהיה ובמחשבות על מה שיכול להיות אם יהיה כך וכך... מה שמונע ממני את חוויית החיים העכשווית ומותיר אותי בין העבר לעתיד.

על כן, הקשבה מתוך מודעות לרצון האמיתי וחיים תחת ה"כאן" וה"עכשיו", יאפשרו קבלת החלטות רציונלית ומחושבת יותר.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום)

* * * 

רציתי לשאול, איך אפשר לגרום לזה שהחיים יהיו יותר טובים יחד? לפעמים אני סופר כמה ויכוחים יש בינינו כל היום, ואני ממש נחרד. אני מבין שכל אחד מבני הזוג חושב אחרת מרעהו, אבל כמה ויכוחים אפשר? כל יום הרבה כל כך. אולי תציעי מה לעשות כדי להמעיט בוויכוחים? איך אפשר שלא יהיו ויכוחים אם כל אחד חושב שהוא צודק, ויודע שהוא צודק, ובטוח שהוא צודק?

אם נרצה לענות על השאלה הזו בכמה מילים, אנו חייבים לומר שהשינוי בידינו. זה אפשרי!

אנשים מתווכחים, בצדק. כי אינם חושבים אותו דבר, באים מרקע שונה וממשפחה גרעינית שונה. אבל אם נזכיר לעצמנו כל העת, בתחילת הוויכוח, שהדברים שאנחנו מתווכחים עליהם הם שוליים (כי רוב הוויכוחים הם על עניינים שוליים), כי אז נצליח לרומם את עצמנו, ולהמעיט בוויכוחים.

אם אין הסכמה ביניכם לגבי מי צודק, אני מציעה לזה ששלח את השאלה, וודאי אכפת לו ומבקש שינוי, לשנות את הסתכלותו. שים לב וחשוב לעצמך תמיד בתחילת ויכוח (שים לב, בתחילה, לא בהמשך, כשהאש כבר בוערת וקשה לכבותה): האם באמת משנה לך באיזו מיטה ישן הילד הגדול ובאיזו הקטן? האם באמת אכפת לך כל כך אם היא מבקשת שתקנה את הירקות בשוק או בחנות?

אם לא משנה, לך אחורה, ותר. תראה איך תרגיש אחר כך.

בדוק אלו מבין הדברים אתה מסוגל לומר שאתה מוותר עליהם, ומיד ותר. השאר לוויכוח רק את אלו שאתה באמת לא מוכן לוותר עליהם, כי הם חשובים מדי לדעתך.

כשאני מבקשת מהורים בקבוצות לבדוק זאת, הם שבים לאחר שבוע ומספרים שכמעט לא נשארו דברים חשובים באמת להתווכח עליהם. בדקו זאת אצלכם. (מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * * 

לאחר בדיקות דם שערכתי, הופניתי לייעוץ תזונתי לשם בניית תפריט לאיזון ערכי הדם - הסוכר והכולסטרול, ולהפחתה במשקל. האם ניתן לשנות את הרגלי האכילה לתמיד, לשמירת הבריאות ולא רק להרזיה? דיאטות גורמות לי לעלות במשקל בכל פעם מחדש.

ודאי, יש צורך בשינוי לאורח חיים בריא ומסודר. הדרך הנכונה להפחית במשקל הינה ללמוד לשנות את הרגלי האכילה והחשיבה באופן כזה שלא יפגע בשגרת חיינו ולא יהווה מכשול. כאשר נוקטים בצעדים דרסטיים מדי, הן בתהליך ההרזיה והן בסוג המזון שאותו אוכלים, סביר להניח שהמשקל יעלה מחדש בסופו של דבר. לכן טיפול נכון לא צריך להיות מותנה בספירת קלוריות, ולא להוות פרויקט מסוים, אלא שינוי הדרגתי התנהגותי וחשיבתי שיביא בסופו של דבר להרזיה תוך גמילה מהתמכרויות שונות הקשורות לאוכל.

דיאטות מהירות אינן יעילות. המטבוליזם נעשה איטי יותר ככל שאוכלים פחות. כאשר תנסו לרזות באמצעות דיאטות, מנגנון ויסות המשקל יגרום לכם לתחושת רעב המלווה בסחרחורת, עייפות, כאבי ראש והרגשה כללית רעה. בנוסף, הגוף יפרש את הפחתת הקלוריות כרעב, יגרום לאגירת שומן וישתמש בחלבון שהשרירים בנויים ממנו. לכן, במצב כזה לא רק שלא תאבדו שומן, אלא גם מסת השריר תיפגע.

מומלץ מאוד לשלב שינוי משמעותי מבחינת החשיבה וההתנהגות, חשיפה של תת המודע ושינוי פנימי עמוק, שהיא הדרך הנכונה לבריאות תקינה ולמשקל תקין.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)