לכבד את חמותי – עד כמה? למה חמותי מתערבת לנו בחיים?!

חמותי היא אישה שאוהבת להתערב בכל דבר. היא נכנסת לי לחיים הפרטיים שלי ולחיי הזוגיות שלי ושל בעלי. בעלי מושפע ממנה מאוד, ואני מרגישה "האישה הרעה" שמרחיקה אותו מאמא שלו. האם אני טועה בזה שאני דורשת ממנו שהיא לא תתערב לנו בחיים, או שעלי לקבל זאת וללמוד לחיות עם ההתערבות שלה?

אין ספק שאת חייבת לכבד את חמותך! בכוס קפה ועוגה. ודאי שאינך חייבת לכבד אותך בזה שהיא תתערב לך בחיים האישים ובחיי הזוגיות.

בעלך, כמו הרבה גברים אחרים, עודנו קשור לאמו ולא עושה את מה שמחויב הוא לעשות, וזה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" (בראשית ב', כ"ד). זו אינה המלצה, זו הוראה.

כשבונים בית, דבר ראשון מגדרים את השטח וקובעים שלט. "כאן בונים! הכניסה לזרים אסורה". 

מתוך מגמה של בניית התא המשפחתי, עלינו, בני הזוג, לקבוע חוקים, כללים, גבולות – שמתאימים לפאזל החדש ולתסריט החדש של החיים שלנו.

אין ספק שיש לתת לחמות את ההרגשה שהיא רצויה, שנעים לנו בחברתה ושדעתה חשובה לנו, וכן לתת לבעל את ההרגשה שאמו היא אישה נפלאה.

יחד עם זאת, חשוב שיהיו גבולות ברורים, מתוך הבנה שהגבולות הללו, שהם לא תמיד מתאימים לכל הנוגעים בדבר, הם התשתית לבניית זוגיות טובה.

אני מציעה לך לשוחח בנעימות עם בעלך, ולשתף את הרגשתך ואת התובנות הנ"ל.

במידה ועדיין קשה יהיה ליישם את הדברים, מומלץ מאוד לגשת ליעוץ מקצועי לקבל כלים כיצד לצאת לדרך חדשה.

(שמרית אלישע, יועצת נישואין ומטפלת משפחתית מטעם מחלקת שלום בית של ארגון הידברות)

* * *

אני בת 17, וחשה כל העת צורך להתגונן מול הסביבה. אני מרגישה מותקפת וקשה לי חברתית. לעיתים נדמה כי הסביבה פועלת כל העת לרעתי. מה עלי לעשות כדי לשפר את מצבי החברתי?

חוסן ויציבות נפשית הינן תכונות נרכשות ונבנות במהלך השנים.

ככל שהאדם העצים את עצמו רגשית, כך מבנה נפשו יהיה מוצק ואיתן יותר ומוגן מפני התקפות סביבתיות.

אנשים נוטים לסבור כי ההגנה הכי טובה היא התקפה, ועל כן משיבים מלחמה שערה. אולם כאשר האדם יציב בנפשו ולא תלוי במופנה אליו מסביב, אין הוא חש מותקף כלל, אלא אדרבה, הוא בשיא יציבותו הנפשית ומיושב בדעתו להבין ולפרש מאיזה מקום נאמרו הדברים, מה בדיוק הפריע לאותו אחד שאמר אותם, ולרגע הוא לא נותן להם לחדור דרכו, מתוך הבנה פשוטה ונכונה שהדברים שייכים למי שאמרם, ויצאו מתפיסת עולמו וממצבו הרגשי בו היה נתון.

אם כך - ההגנה הכי טובה היא פרשנות.

היציב והמחוסן רגשית מסוגל לפרש כל העת את המתרחש סביבו באור חיובי, והוא מפנה את החקירה אודות מה קרה לו ל"מה קרה לו" (לתוקף).

הוא מאפשר לעצמו להגיב מתוך ישוב הדעת ואיזון, ולא נותן לאף אחד להפר את שלוותו.

מהמקום הזה יש לו המון כוח נפשי ויכולת לדון לכף זכות.

לכן חיזוק החוסן הנפשי שלך בעיני עצמך – בעצמך, הוא זה אשר יסייע לך לפרש באור חיובי את ה"תוקפים" אותך, וימנע ממך לגונן על עצמך.

(ענבל אלחייאני, MA, מטפלת מוסמכת ב-NLP ובדמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום)

* * *

אנחנו נשואים ויש לנו חמישה ילדים – בנים. מפריע לי מאוד שבשבת בבוקר, כשאנחנו שבים מבית הכנסת, השולחן לא ערוך ולא מוכן. אשתי עונה לי, שהיא רוצה לישון עד שעה מאוחרת, ואז, עד שמתפללת אנחנו כבר חוזרים. אני מבין את זה, אבל מה עם שולחן שבת? אני חייב לציין שאצלנו בבית שלי, שולחן שבת היה קודש. היו מכינים אותו משך שעה שלמה, ותמיד היה מוכן לפני שחזרנו מהתפילה.

אכן, כשאנחנו מגיעים ממקום שבו עשו דבר מה, ואנחנו נקלעים למקום שבו לא מקיימים את הדבר, אנחנו מרגישים ירידה, חוסר, ואחר כך כעס וחרון אף. קשה לנו להתמודד עם משהו שהיה מנת חלקנו, ופתאום להרגיש שהוא לא שלנו, ולא לצדנו.

כך גם לך קשה עם שולחן השבת.

עליך לענות לעצמך ולהסביר לעצמך שוב ושוב, שאשתך היא לא אתה.

יש לך רצונות. אם היו תלויים בך, כנראה היית מקיים אותם. אבל הם לא תלויים בך, אז רד מהם.

אמור לעצמך: מה עדיף לי? שולחן שבת מפואר ומוכן, או יחסים טובים עם אשתי בבית? ודאי תגיע למסקנה שהיחסים הטובים שווים יותר מכול.

יחד עם זה, לאחר שתרד מהדבר, והמתח כבר לא יהיה שם, חשוב עם אשתך מה ניתן לעשות כדי שבקשתך תתמלא.

שאל אותה, אם היא מעדיפה שאתה תארגן את השולחן לפני שאתה יוצא, והיא תצטרך רק להניח את החלות ואת המאכלים. אולי היא תסכים להכין את השולחן ואז להתפנות לתפילה?

כשרוח טובה נושבת, ניתן להגיע לתוצאות מדהימות.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)