10 דרכים ללמד ילדים לאהוב אוכל שאינם אוהבים

1. אם תלחצי חזק מדי - תפסידי בוודאי.

אף אחד לא אוהב שלוחצים עליו.

אם תלחצי על הילד לאכול את מה שאת רוצה שיאכל - הוא כנראה לא יאהב לאכול את זה.

ככל שתהיי קלילה יותר עם ילדך, לא לחוצה ולא לוחצת, לא מכריחה ולא כועסת - כך הוא יחליט בעצמו לטעום מהמאכל שלא אהב.

2. חשבת להשתמש בפרסים? דעי לך שפרסים הורסים.

פרס ניתן על עשיית דבר שלא נעים לעשותו.

אם לא נעים לעבוד קשה מדי, מקבלים על כך שכר.

לא נעים לבלוע תרופה - מקבלים על כך פרס.

אם אתם רוצים להוכיח שחשוב, טעים וטוב לאכול ירקות - אל תתנו לילד פרס כדי שיאכל אותם - אלא פארו אותם בעיניו, כדי שיחמוד בהם.

3. אל תשקרי את הילד ותספרי לו שהאפונה היא סוכריות.

אל תנסי להתחכם.

להכניס את התרד לתוך הבורקס ולספר שזה רק מלפפון ירוק,

להחדיר את הטחינה לתוך הלחם ולספר שלא שמת כלום.

לערבב את העיסה בבצל ולספר שלא הכנסת בצל לקערה.

ילדים מתוחכמים יותר ממה שאת חושבת, וממה שאת יודעת לעשות.

היי ישירה מול ילדיך, ספרי להם את האמת. סמכי עליהם שיסתדרו עם הדברים.

4. אל תחשבי שהילד ימות מחוסר ויטמין אם לא יאכל קלמנטינה.

הוא לא רוצה לאכול קלמנטינה - יש גם תפוז.

הוא לא רוצה לאכול תפוחים -  יש להם תחליפים.

הוא לא אוהב ירקות בכלל -  תני לו פירות או לחם או דגנים.

החכמה היא לשלב בין דברים, כך שילד יקבל באופן כללי מכל אבות המזון.

אם עבר יום ולא אכל מכל מה שצריך לאכול, העולם לא התהפך.

5. אל תדאגי לילד שימות מרעב – סמכי על תאבונו.

ברגע שאתם רודפים אחריו עם הכפית והבננה, אתם גורמים לו לחשוב שהבננה היא דבר שכדאי להתרחק ממנו.

חשבי לעצמך מה היית בטוחה אם מישהו היה רודף אחריך עם קוביית שוקולד חלב ממולאת ריבה.

היית בטוחה שהשוקולד הזה לא טעים, לא טרי, או כל דבר אחר.

אם השוקולד טוב, למה צריך לרדוף אחריך שתאכלי אותו?

6. אל תכניסי את המאכל לפה של הילד בכוח, הניחי אותו על השולחן במוח.

חשבי איך לחבב את הירק או את המאכל על הילד.

אף אחד לא אוהב שמחדירים לו בכוח.

חשבי איך לסדר את המאכל על השולחן שיהיה מגרה וקורא לילד.

כך הילד לא ידחה אותו, אלא יתקרב אליו.

ככל שיוצב הדבר על השולחן בצורה מגרה, כך יש סיכוי גדול יותר שהילד ירצה לטעום ממנו.

7. תני לילד להכין לעצמו את מזונו!

הניחי על השולחן צלחות מלאות בחיתוכי ירקות ובעוד מאכלים.

אפשרי לילד להכין לעצמו כריך כמו בחנות שבעיר: למרוח את הטחינה כפי שהוא רוצה, להניח על הטחינה עיגולי מלפפון, מקלות גמבה וסלסולי גזר.

הוא ייהנה כל כך מהעשייה, עד שיתחיל לאכול, מבלי משים.

8. אל תוסיפי תוספות מיותרות!

אל תרבי במלח, זה לא בריא ולא נחוץ. אל תרבי בזריעת סוכר.

איך שתרגילי את הילדים שלך לאכול, כך יאכלו בהתבגרם.

תני להם לטעום מהירק או מהפרי כפי שהם מגיעים מהשדה, בלי כל תוספת מיותרת.

רוצה להמתיק את התותים? ערבבי אותם עם חמוציות מתוקות.

מצאי עוד רעיונות להמתקה טבעית, ואל תשתמשי בסוכרים מוגזמים או במשקאות מוגזים.

9. קצת יצירתיות לא תזיק.

הראי לילדיך איך יוכלו להכין ארטיק ממקל וגמבה.

איך יוכלו להכין סוכריות ממלפפון ירוק, שיחתכו אותו לפיסות קטנות.

הראי להם איך ניתן לעשות פופקורן מפלחי כרובית, ואיך אפשר לעשות מניפה ממקלות גזר מפוצלים.

ילד שיראה מול עיניו איך ירקות, שאינם אהובים עליו, נהפכים לפלאי היקום, לא יוכל שלא לנעוץ שיניו בפלאים הללו.

10. משחקים הם עסק נכבד – אז בואי נשתמש בהם באופן מיוחד.

אתם וודאי מבינים שעליכם להראות לילדיכם  דוגמה אישית שלכם אוכלים את המאכלים הללו.

אבל אם תרצו יותר מזה, שחקו רביעיות, קלפים ומשחקים אחרים של מאכלים בריאים ומזינים.

הרבו לשחק עם ילדיכם במשחקים שיש בהם ציורים של מאכלים שהייתם רוצים שהילדים שלכם ירבו לאוכלם.

סוף דבר

אל תאמרי לילדך: "אני לא מרשה לך לאכל ממתקים"; "אתה בא לאכול רק מה שאני מרשה".

להפך, למדי אותו מה טוב ומה פחות, וסמכי עליו שידע מה לעשות עם המידע הזה שלך.

מתוך הספר "אמא, מגיע לך 10 בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס