"ונח מצא חן" – איך אפשר לזכות למצוא חן? 6 סגולות

"וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'".

מה זה חן?

אומר האורח חיים הקדוש שאף על פי שנוח היה צדיק תמים בדורותיו, לא הצדיקות שלו הצילה אותו מהמבול, אלא עצם העובדה שנוח מצא חן בעיני אלוקים.

כלומר, היו תינוקות שלא חטאו ובכל זאת מתו במבול, אומר הרב שמואלביץ בספרו "שיחות מוסר". "אפילו נח שנשתייר מדור המבול לא היה כדאי להינצל מהמבול, אלא שמצא חן בעיני ה'".

 אז מה זה חן? איך אפשר למצוא חן?

אנחנו מכירים מושגים רבים שקשורים לחן: חן אישה על בעלה, חן המקום על יושביו, ח"ן - אומרים חז"ל ר"ת חכמת נסתר, לראות את השם יתברך גם בהסתרה שבתוך ההסתרה, לסמוך עליו, ולבטוח בו, זה מעורר חן, כפי שכותב דוד המלך בתהילים: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".

אומר רבי נחמן "כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר, להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח', א'): "חכמת אדם תאיר פניו". ובהמשך הוא כותב: כי על ידי החן נחקק ונרשם מקום בלב המתבקש לקבל הבקשה, כי על ידי החן נתקבלו דבריו. אדם שיש לו חן זוכה שיתקיים בו הפסוק :"יאר השם פניו אליך ויחונך ישא השם פניו אליך וישם לך שלום", כשיש חן אז יש שלום, בבחינת הפסוק: "ברצות ה דרכי איש גם אויביו ישלים עמו, וכשיש שלום יש נינוחות ונחת כפי שמובא בקהלת ט', י"ז: "דברי חכמים בנחת נשמעים", נחת דיקא, הינו בחינת חן ואז נשמעים דבריו ונתקבל בקשתו וממשיך בליקוטי מוהרן וכותב: "ועל כן יעקב, שהוא בחינת השכל זכה לחן, כמו שכתוב (בראשית ל"ג י"א): 'כי חנני אלקים' וכו'. ועל כן ברך את השבטים בחן, כמו שכתוב (בראשית ל"ג, ה'): 'הילדים אשר חנן אותי אלוקים' וידוע שגם יוסף מצא חן בעיני כל רואיו".

הרב שמשון רפאל הירש מסביר את משמעות המילים: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" - מציאת החן אינה משהו מקרי. מילים אלה נאמרות על מי שה' חנן אותו בעוצמות ובתכונות מיוחדות - למען מימוש מטרות נעלות ומיוחדות. כך היה אצל משה רבנו, וכך נאמר גם על עם ישראל: "כֹּה אָמַר ה', מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." (ירמיהו ל"א, א)

וכך היה אצל משה רבינו, לפי שנאמר: "וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ" (שמות ל"ג,י"ג).

העניין של "מציאת חן" הוא המשמעות, שהאדם זוכה לקרבתו וחסדו של ה' למעלה מן הראוי לו, כיוון שהאדם מרגיש את קרבת השם בכל הילוכיו ומעשיו.

"חן" - הוא האהבה של השם כלפי האדם, שמעוררת אהבה תמידית אל השם.

נשאלת השאלה, איך זוכים לחן? דרך השגת החן היא אחד הדברים הנעלמים, ועל כך אמר שלמה המלך: "...וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים, חֵן" (קהלת ט', י"א) מצד החכמה לבד אין דרך להשיג את החן, אך על פי הכתובים ישנם שני יסודות שבאמצעותם ניתן להשיג את מציאת החן בעיני אלוקים:

א) ענווה – שנאמר: "וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן" (משלי ג, ל"ד).

ב) תורה – "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת-חֵן" (משלי ה', י"ט)

שני יסודות אלה, יש בכוחם להציל את האדם מן הסכנה, כמו שאמרוְ חז"ל (מסכת ברכות ז, א'): "וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם" (שמות ל"ג, י"ט).

אומרים חז"ל, שהעוסקים בתורה - נדבק אצלם חן, וכך מובטח שהתורה מגנה עליהם מכל רע, כך מסביר רש"י (גמרא כתובות, ט"ז, ב). ולומדים את הרעיון מקל וחומר: שאם יש בלימוד התורה להעלות חן על לומדיה, ברור שיש ביכולתה להגן מפני סכנות. החן ששורה על לומדי התורה הוא מציל ומגן, וכך ניצל נח ובני ביתו ממי המבול על ידי שמצא חן בעיני ה' – אף על פי שלא היה ראוי וכדאי להינצל.

מר חשון – אותיות שומר חן, חודש המסוגל לנשיאת חן

המקובלים אומרים שחודש מר חשוון הוא מלשון מרחש, שפתיים מלחשות, רוחשות תפילה. חודש בו אפשר לפעול לישועות גדולות מאוד בעזרת פיו של האדם.

ידוע שהתפילה מעוררת חן. כשמשה רבנו התפלל לקב"ה, פתח בפסוק "וְעַתָּה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ".

הבעל שם טוב מלמד אותנו שפירוש המילה "תיבה" הוא "מילה" (word), וכשהקב"ה אומר לנח "בוא אל התיבה" – הוא מתכוון לומר, "בוא, היכנס אל אותיות התורה והתפילה".

בואו נתבונן: האם ברגעי "מבול" בחיינו, אנחנו נכנסים אל התיבה? אל מילות התפילה? האם בתוך המילים יש לב? רוחניות? האם במקום להישאר במבול, ובבלבול אנחנו מכניסים את בורא העולם לחיינו ומספרים לו את הסודות?

"רק מילה טובה או שתיים, לא יותר מזה", יכולות לבנות לך בית, להשכין שלום בנפשך, לנסוך בטחון בלבך, לשמח ולעודד.

בכוחה של מילה אחת שיוצאת מהפה לרפא כאב גדול. בפרט בחודש חשוון, שהכוח שלו הוא בעיקר בתפילה.

בחודש מר חשוון נפתחים שערי הגאולה הפרטית של כל אדם בשמיים. על מנת שהשפע ירד, יש להכין כלי, והכלי הוא מילות הבקשה מבורא עולם, התפילה: "יהי רצון שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם".

לפניכם 5 סגולות מדהימות ויעילות לעניין זה.

1. סגולה לחן וחסד מהחיד"א הקדוש, שיש לאומרה לפני פגישת שידוכים, לפני יציאה לבית המשפט וכדומה (וטוב לומר את הנוסח, לאחר תפילת שחרית): "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ".

ויבקש בקשה זו: "ויהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי, שתעשה למען רחמיך, ולמען קדושת פסוקים אלו, והשמות הקדושים שבהם, ותתננו לאהבה, לחן לחסד ולרחמים בעיני כל רואינו, ויהיו דברינו נשמעים לעבודתך, ויהיו כל מעשינו לשם שמיים, ותצליחנו בלימודנו ובכל מעשה ידינו, אמן כן יהי רצון".

2. יש להזכיר שמונה פעמים את דוד המלך ושם אמו, באופן הבא: "דוד המלך בן ישי וניצבת בת עדיאל".

3. לומר את הפסוק "ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים, והיה כי תלכון – לא תלכו ריקם" (סגולה זו מיוחסת לרמב"ם, ר' משה בן מימון, וטובה היא למציאת חן בעיני מלכים, שרים ושופטים).

4. הספר "סגולות החיד"א" מביא סגולה מכתבי היד של המהרח"ו ר' חיים ויטאל זיע"א, שמי שרוצה לזכות בחן יאמר את הפסוק: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' – כן נמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם", ובלבו יכוון את צירופי המילים הבאות: ואע, נצב, חנה, מיני – ה' הצדיק.

5. סגולה למצוא חן ושכל בעיני אלוקים ואדם, ולהיות אהוב בעיני כולם – להשתדל ללמוד את עבודת תיקון המידות, להעביר על מידות שבין אדם לחברו ולנהוג לפנים משורת הדין עם כל אדם ואדם (ספר רחמי אב, אות כ"ד).

6. פרק ע"א בתהילים מסוגל למציאת חן:

(א) בְּךָ ה' חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם. (ב) בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנִי. (ג) הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה. (ד) אֱ‍לֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ. (ה) כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי יְהוִה מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי. (ו) עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד. (ז) כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז. (ח) יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ. (ט) אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי. (י) כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי נוֹעֲצוּ יַחְדָּו. (יא) לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ כִּי אֵין מַצִּיל. (יב) אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חישה (חוּשָׁה). (יג) יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי. (יד) וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ. (טו) פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת. (טז) אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲדֹנָי יְהוִה אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ. (יז) אֱ‍לֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי וְעַד הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ. (יח) וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ. (יט) וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ. (כ) אֲשֶׁר הראיתנו (הִרְאִיתַנִי) צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב תחיינו (תְּחַיֵּינִי) וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי. (כא) תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי. (כב) גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹהָי אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (כג) תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ. (כד) גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ כִּי בֹשׁוּ כִי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.