כורש השני – 6 עובדות על מלך פרס, המכונה "כורש הגדול"

1. כורש, מלך פרס, כבש בזמן מלכותו שטחים נרחבים וארצות רבות, ביניהן ממלכת מדי, ממלכת אשור, ממלכת לידיה וממלכת בבל.
הוא היה לשליט חזק שהצליח להפוך את ממלכת פרס לאימפריה האחמנית שהייתה רחבת ממדים ועשירה.

2. כורש היה למלך בעל חסד, אשר דאג לזכויותיהם של אזרחיו ושל העמים שהיו תחת שלטונו. כמו כן, הוא דאג שישרור שלום בארצות עליהם שלט. מדיניותו הייתה של סובלנות ורווחה לאזרחיו, וזאת בניגוד למדיניות מלכות בבל שהגלתה את התושבים מאזור לאזור במטרה להחליש אותם.

3.כורש פרסם את הצהרתו המפורסמת הקרויה "הצהרת כורש", בה הוא מתיר ליהודים גולי בבל לשוב לארצם ולבנות את בית המקדש השני, כפי שמובא בספר עזרא: "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה, הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹקיו עִמּוֹ, וְיַעַל לִירוּשָׁלַ‍ם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל – הוּא הָאֱלֹקים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ם".
כמו כן, כורש העביר ליהודים את כלי בית המקדש שהוציא נבוכדנצר מירושלים.

4. ישנם הסוברים כי כורש היה בנה של אסתר המלכה ואחשוורוש. לפי דעה זו, יש הטוענים כי הסיבה לכך שכורש נתן את רשותו לכלל האזרחים שתחת שליטתו לחזור לארצם ולאו דווקא ליהודים, היא על מנת שלא לעורר תרעומת כלפיו שהינו מפלה ביחסו בין אזרחיו לבין אזרחיו היהודים.

5. חז"ל אומרים על כורש שהיה למלך כשר, אך החמיץ שעתו.
רש"י בפירושו על הגמרא "אמר ר' אבהו כורש מלך כשר היה לפיכך מנו לו כמלכי ישראל" (ראש השנה, ג', ב') אומר - "כלומר על שם שהיה כשר קראוהו כורש ושמו מעיד עליו".
יחד עם זאת מובאות בחז"ל מס' טרוניות כלפי כורש.
כורש אומנם נתן את רשותו לכל היהודים לעלות לירושלים ולבנות את בית המקדש, אך צופה ממנו לתת יד ולעזור בבניין ירושלים. לכן, נמתחת ביקורת על כורש שלא השתדל בדבר, אלא הסתפק בהכרזה בלבד, כפי המובא בגמרא: "אמר לו הקב"ה למשיח: קובל אני לך על כורש, אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גלויותי, והוא אומר מי בכם מכל עמו ויעל" (מסכת מגילה יב, א'(.
טרוניה נוספת כלפי כורש הייתה על הנחיותיו הקשורות לאופן בניית בית המקדש שהחלישו את בית המקדש מבחינת חוזקו ועמידתו בפני שריפה, וזאת משום שחשש שהיהודים ימרדו בו. לכן רצה להבטיח שאם יהיה מרד כנגדו יוכל לשרוף את בית ה' בקלות (ראש השנה ד, א').
כמו כן, חז"ל אומרים כי טעם מר היה בהכרזתו של כורש ליהודים לעלות ולבנות את ירושלים, וזאת משום שעצר את העלייה ארצה.
כורש טייל במדינתו וראה בשיממונה. הוא שאל היכן אותם אנשים העוסקים בכסף וזהב והוא נענה כי אלה עלו לירושלים לבנות את בית המקדש – אז החליט כורש מתוך דאגה לכלכלת מדינתו לעצור את העלייה לארץ )שיר השירים רבה (ווילנא) פרשה ה', ה'(.

6. קברו של כורש נמצא בעיר פסרגד שבאיראן.