בשינוי אדרת: מה גרם לדולה ואמא ל-9 ילדים להעביר את ילדיה לחינוך ביתי בעקבות הקורונה?

אדרת קליינמן (37), נשואה ואמא ל-9 ילדים, היא גם דולה ומנטורית ללידות חלומיות, נשואה לאיציק, סוכן ביטוח, כבר 17 שנה. מאז פרוץ הקורונה אדרת החליטה להעביר את ילדיה לחינוך ביתי, בו היא משלבת לימודים, חוויות וכישורי חיים. יצאנו לשמוע ממנה איך זה להיות אמא למשפחה ברוכה, עם מקצוע לא שגרתי בעליל, יחד עם חינוך ביתי 24/7. אם היא יכולה, אולי כל אחד יכול? מה שבטוח, היה מרתק…

לפני הכל, אדרת, ספרי לנו איך הגעת למקצוע המעניין שלך, דולה, תומכת לידה, בגיל צעיר יחסית ועם שיירה של פיצקאל'ך בבית?

''זה התחיל מחוויה אישית שלי'', פותחת אדרת ומספרת, ''נולדתי עם סף כאב נמוך - כל כאב אני מרגישה ברמה גבוהה מהנורמה. במהלך החיים היה לי פחד לגבי הכאבים בלידה. הדבר שהרגיע אותי זה הענין שידעתי שאני בלידה אקח אפידורל. מה שבסופו של דבר לא עבד בלידה של ביתי הבכורה ועברתי לידה טראומטית עד כדי כך שאמרתי לבעלי שאנחנו צריכים לומר תודה לאלוקים שיש לנו את הבת הבכורה כי אני לא הולכת לעבור את זה שוב. ללידה השניה הגעתי אחרי סיכומים והבטחות שיהיה לי מרדים שירדים אותי וכך אני בטוח לא ארגיש את הלידה - וגם זה לא עבד. 

אדרת קליינמן

אחרי 2 לידות שכאלה שמצד אחד ידעתי שאני לא יולדת שוב ומהצד השני רציתי עוד ילדים הגעתי למסקנה שחייבת להיות דרך אחרת. וכך לאט לאט פיתחתי לעצמי את שיטת א.ד.ר.ת - לאט לאט העברתי את השיטה לעוד חברות ובנות משפחה וראיתי שזה ממש עובד! השיטה נותנת ליולדת כלים איך לעבור את הלידה בצורה חיובית ועם כמה שפחות כאב. היום אני אמא לבת אחת פלוס 8 ילדים חמודים ומתוקים. ולעוד הרבה ילדים שנולדו בשיטת א.ד.ר.ת''.

הכל טוב ויפה, אבל עדיין, זה לא המקצוע השגרתי והבאנלי שהייתי חושבת שאישה בגילך ועם משפחה ברוכה יכולה לעבוד בו, איך את מסתדרת עם זה?

''בשביל לעבוד ויחד עם זה לגדל משפחה ברוכה, צריך 2 נקודות'', מסבירה לי אדרת, ''זמנים ברורים ותקשורת תומכת ומכילה מצד הבעל. אצלנו, שנינו עצמאיים והתקשורת צריכה להיות אחד כלפי השני. בעבודה של דולה הזמנים הם לא קבועים ולכן יש לי לכל דבר תוכנית ב׳. זה כולל טיולים, שבתות, אירועים - כשהסביבה יודעת ותומכת זה הרבה יותר קל. אני אומרת על עצמי שאני כל החיים בחודש תשיעי'', היא צוחקת ומסבירה: ''למדנו לחיות עם זה, הילדים יודעים שלפעמים אמא 'נעלמת' להם לכמה שעות וזה יכול להיות בכל שעה ביום, כולל שבתות וחגים, אבל זה משתלם להם, הם מקבלים אמא שמחה, שמסופקת מהעבודה שלה. הם גם מקבלים כלים לחיים שלהם, שלא תמיד הכל הולך לפי התוכניות, אבל תמיד אפשר למצוא פתרונות אחרים, טובים לא פחות''.

''הכי חשוב מבחינתי, זה שאישה תשמור על מד העונג שלה גבוה''

לאילו תחומים בחיים שייכת שיטת ''אדרת'' שפיתחת?

''את שיטת אדרת פיתחתי בתחילה ליולדות, לנשים שרוצות לחוות לידה ממקום רגוע ולזכור אותה כחוויה טובה,'' אומרת אדרת, ''עם השנים ראיתי שהשיטה עובדת אצלי גם בכל שאר תחומי החיים. וכיום אני מציעה את ארגז הכלים של השיטה גם לאמהות ולנערות שרוצות להגיע לתוצאות בחיים שלהן. עכשיו, בתקופת הקורונה, הרבה נשים פונות אלי עם כל מיני אתגרים והתמודדויות ואני נדהמת לראות איך השיטה עוזרת אפילו להן''.

יצא לי לשמוע אותך מדברת לא פעם על המושג ''מד העונג'' - מה זה?

אדרת מסבירה: ''מד העונג בעצם עוזר לנו לחוות חוויה חיובית גם כשהמציאות שלילית. כדי להשתמש נכון במד העונג את צריכה לשאול את עצמך שלוש שאלות:

1. מה מד העונג שלך עכשיו [כמה טוב לך הרגע]? 0-10

2. מה הוריד לך את מד העונג?

3. מה יכול להעלות לך את מד העונג בלי קשר לסיטואציה שהורידה לך את מד העונג?

''כשאת עונה לעצמך על השאלות הללו, את לומדת להכיר את עצמך יותר טוב, לדעת מה משמח אותך, מה מעצים אותך. והכי חשוב מבחינתי זה שאישה, אמא, תשמור תמיד על מד העונג שלה גבוה, בלי קשר למציאות, עגומה ככל שתהייה''. 

ציפור קטנה לחשה לי, שבעקבות הקורונה העברת את ילדייך לחינוך ביתי, האם זה נכון?

אדרת מהנהנת ומחייכת, ''חינוך ביתי תמיד היה החלום שלי אבל לא היה לי אומץ לעשות את זה.

ככל שעברנו את השנים עם הילדים בבתי הספר, ראיתי שהמסגרת פחות מתאימה לילדים שלי. כשהקורונה הגיעה והילדים היו בבית בעל כורחם, גילינו שזה עושה להם רק טוב, אז החלטנו שזה הזמן לקפוץ למים ולעבור לחינוך ביתי. פתאום גילינו ילדים מאושרים שאוהבים ללמוד ורק מבקשים לרכוש עוד ועוד ידע ובכל יום מחדש זה פשוט מרגש''.

תני לנו דוגמה מיום שגרתי אצלכם בחינוך ביתי, איך זה עובד? יש סדר יום?

''בהחלט כן, יש סדר יום'', עונה אדרת ומסבירה, ''בחינוך הביתי יש לכל ילדה סדר יום מפורט שעוזר לה לדעת מה עליה לעשות בכל שעה. בתחילת כל שבוע אנחנו מעדכנים את המערכת ומתאימים אותה במידת הצורך. חשוב לי להדגיש שבסדר היום אין מסכים בכלל, לא משחקי מחשב, לא סרטים ולא סמארטפונים כמובן''.

''אז הנה סדר היום שלנו: ב-5:30 בבוקר יש השכמה להליכה. כדי להצטרף להליכה צריך להכין לנו סימן בלילה נעליים ובגדים. מי שלא יצא להליכה מתעורר ב-7:00 לסדר בוקר הכולל: התארגנות, טעימה תפילה ואור בבית.

8:00-10:30: למידה במשיח קידס - בית ספר אינטרנטי לילדי השליחים שם הן לומדות את מקצועות הקודש .

10:30: ארוחת בוקר כשבכל יום משהי אחרת אחראית מהתפריט ועד הארגון אחרי הארוחה.

11:00: זמן חופשי - משחקות ביניהן.

12:00-14:00: מעגל שיח ולימוד עם אמא מקצועות ונושאים שהן בוחרות בצורה מהנה וחוויתית.

14:00-16:00: ארוחת צהריים וזמן חופשי

16:00-17:00: לימוד עם אבא שעשועי חשיבה והכנת שיעורי בית''.

מה זה מעגל שיח?

''בכל יום בשעה 12:00 אנחנו יושבות יחד ובוחרות חפץ שנותן את רשות הדיבור. מעלים נושא שעליו אנחנו רוצות לשוחח היום. במעגל השיח חשוב מאוד להקשיב אחת לשניה ולתת מקום לרגשות ולפתיחות הרגשית. אני יכולה לומר, שמעגלי השיח אצלנו בבית מחוללים פלאות''.

אור בבית

בסדר היום הזכרת גם את המושג ''אור בבית'', מה זה אומר?

אדרת צוחקת ומסבירה: ''אצלנו בבית אין תפקידים. הילדים הם שותפים! כל ילד בהתאם לגילו מקבל משימה שבזכותה הוא מאיר את הבית. יש ילדים שמתאים להם משהו קבוע ויש ילדים שמעדיפים בכל יום משימה שונה. כאשר קוראים לזה אור בבית, הילדים מרגישים שהם חלק והם מוסיפים באור ובשמחה של הבית. בנוסף, פעם בשבוע יש צ׳ופר משפחתי למי שלקח חלק פעיל ושמח באור בבית''.

יש לך איזה סיפור מעניין לשתף אותנו בו שקרה לכם בחינוך הביתי?

''בחינוך הביתי כמעט בכל יום יש סיפור מעניין'', כך אדרת, ''בשבוע שעבר הילדים חזרו הבייתה עם סלסילת ענבים מהשכנים. בתחילה לא ידעתי מה לעשות עם זה ואז התקשרנו לחברים שלנו שהם שליחי חב''ד בעולם ומכינים את היין שלהם לבד, כי אין להשיג שם יין כשר בכלל, כדי שידריכו אותנו איך להכין את היין. הילדים הכינו בעצמם את הענבים עם הדריכה וכו׳ הם התעקשו לא לטחון את הענבים המעבד מזון כמו שחשבתי, אלא אך ורק בדריכה וטענו ש''זה כל הקטע''... חיכינו בסבלנות כמה ימים עד שיצא מיץ ענבים מתוק וטעים. כל אחת המציאה שם ליין שלה וכתבה מה היא למדה מתהליך ההכנה. שולחן השבת שלנו היה מרגש במיוחד עם היין-מיץ ענבים שהוא כולו home-made''.

זה נשמע קסום כל כך, אבל איך מסתדרים בחינוך ביתי עם כל כך הרב גילאים שונים? ומאיפה הידע ללמד כל אחד את מה שהוא צריך?

''הפער בין הגילאים זה עניין משמעותי בחינוך ביתי'', מסכימה אדרת, ''אצלנו אנחנו משתדלים לקחת את תחומי הדעת שניתן לצרף בהם את כל הגילאים של בית ספר [א-ז] כמו למשל: חגים, חקלאות, בישול, נושא נבחר וכדו׳ וכל אחת מצטרפת ברמה שלה. לגבי מקצועות הליב״ה ומקצועות הקודש - לכל אחת יש תוכנית עבודה עצמאית. העניין של הרב גילאי נותן הרבה יצירתיות ודמיון, שזה מרתק.

כשיש קונפליקטים לפעמים אני מפרידה בין הגילאים ולפעמים אנחנו מנצלים את הסיטואציה לשיח ולנתינת מקום לכולן''.

זה נשמע כמו חלום מתוק… את באמת חושבת חינוך ביתי מתאים לכל אמא ולכל ילד?

אדרת טוענת שכן! ''הבעיה היא, שלא כל אמא יודעת שהיא מסוגלת לזה'', היא מסבירה, ''הסיבה לזה, שברגע שמדברים על חינוך ביתי העול עובר לאמא שהיא צריכה להיות מורה, להעסיק את הילדים כל הזמן, לחפש רעיונות לפעילויות איתם, אבל אני רואה את זה באופן שונה - אני נמצאת עם הילדים בזמן הלמידה שלהם. להנגיש להם את הלמידה ולא ללמד אותם. נקודה נוספת חשובה בחינוך ביתי זה הסבלנות - שיכולה להיות מאוד מאתגרת. אני יכולה לומר שזה לוקח זמן והתהליך הזה מגלה אצלי כל יום את הכוחות והיכולות שיש לי שלפני כן לא ידעתי שהם קיימים. אז התשובה שלי היא: כן, כל אחת יכולה אבל חשוב שהיא תתאים את זה לאפשרויות שלה''.