כלה וחמות, וכלה שהפכה לחמות. מה עובר בשרשרת הזו?

בחסידות ישנה אמרה ידועה: "כל מה שאדם עושה - לעצמו הוא עושה".

יחסי חמות-כלה הם אחת מהמערכות יחסים המורכבות ביותר. דווקא בשל יכולתם לערער בקלות כה רבה יסודות שמתהווים, דרושה זהירות יתרה.

בתהליך הטיפולי, וגם מחוצה לו, בכל דיון שיהיה, הנוגע במערכות יחסים ובתקשורת בין אישית, אנו מיטיבים להבין כי התקשורת שלי עם הזולת הינה פועל יוצא של התקשורת הפנימית שלי עם עצמי.

האופן שבו אדם יתקשר עם זולתו, איכות הקשר אשר הוא יפתח עמו, המשמעות שהוא ייחד לקשר הזה בעיניו ­- תלויה בראש ובראשונה בתקשורת התוך נפשית שלו עם עצמו, ובמידה רבה גם באופן בו הוא רואה איך הוא נראה בעיני החברה. וכבר היטיב לנסח זאת הסוציולוג צ'ארלס הורטון קולי בספרו: "האני במראה": "האדם אינו מה שהוא חושב שהוא. הוא גם אינו מה שאחרים חושבים שהוא. האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא".

כך או כך, הוא זה אשר מניע את איכות הקשר ואת טיבו, ושולט מבלי משים על האופן שבו מתנהלת התקשורת בה הוא נוטל חלק.

הדבר נכון בהקשר של יחסי כלה וחמות, הן לחמות והן לכלה.

החמות – אֵם הבעל ואֵם בנה, רואה את הבעל של כלתה עדיין כבנה שלה. בשל כך ממשיכה תפיסת האימהות שלה, אשר ליוותה אותו מקטנות, להכתיב את טיב התקשורת ביניהם. בתוך עצמה קיים קושי אימהי רגשי גדול להכיר בכך שמשימת האימהות שלה הסתיימה, ובנה הקטן, אשר העניק לה את משמעותה האימהית, גדל והפך לבעל בית בעצמו. מלבד הקושי האישי והרגשי איתו עליה להתמודד, היא אמורה גם לנהל מערכת תקשורתית עם אשתו, כלתה.

מי שאינו אמון להכיר את נבכי נפשו, ולהיות מודע למתחולל בקרבו מבחינה נפשית ורגשית, עלול ליפול לתוך תהום פעורה המזמינה לא אחת קונפליקטים משפחתיים, שסופם מי ישורנו. מהצד צופה החמות, לעיתים בנשיכת שפתיים, באופן שבו מנהלת כלתה, אשת בנה אשר נתנה לו כל חפצה, את ביתם, ומבלי משים היא שמה עצמה במקומה, ובזיכרונה עולות כל אותן סיטואציות בהן ניהלה ביד רמה את ביתה (היא כמובן שכחה ויכוחים שהיו, משברים בעת לידות, קשיי פרנסה וכו'). בהשוואה הלא מודעת הזו שהיא עורכת, היא רואה כיצד השכילה לתפקד בצורה יוצאת מן הכלל גם בבית וגם בעבודה, כך שלבסוף, חוש הביקורתיות שלה כלפי אופן תפקודה של כלתה עולה מבלי שהיא תהיה מודעת לכך, והדבר משפיע מאוד על האופן בו היא ניגשת לתקשר עמה.

לא צריך להיות חוזה בכוכבים כדי לצפות מה יעלה בגורלה של התקשורת הזו לאורך שנים, ואולי כבר אפילו בהתהוותה.

על כן, חמות יקרה – ראשית, חשוב להשלים עם הידיעה שמציאות החיים משתנה, ואיתה גם המינון בתפקידך האימהי. על אף הקושי שבכך - דווקא יכולת הקבלה וההכלה של המציאות אשר משנה צורה, היא זו המאפשרת תחושת הרפיה ושחרור ותיצור אצלך בחייך האישיים תחושת רגיעה וקבלה באהבה של המציאות החדשה, מה שיאפשר לך לשמוח בעצם העובדה שזכית וראית את בנך הקטן גדל, עומד תחת חופה וקידושין, וכעת ממשיך את דרכך החינוכית בטוב ובנעימים.

יחד עם זאת, מתוך השלמה וקבלה של המציאות החדשה ושל התהדרות בתואר "חמות", עליך להשכיל ולהבין שבנך עסוק כרגע בבניית בית חדש, ויתכן שיסגל לעצמו דפוסי התנהלות והרגלים שונים ממה שאת הענקת לו.

כלתך הינה אישיות בפני עצמה, בעלת תפיסות, רצונות והשקפות שונות על הבית אותה חפצה היא לבנות עם בנך, ובשל כך את תהיי צפויה לחזות בהתנהלות שונה מזו שאת פעלת בה. אין היא אמונה וגם אינה אמורה להמשיך את הקו הביתי שלך. אם תשכילי להפנים את התובנה הזו, תבחיני איך בפשטות ובקלות יורדת ממך מידת הביקורתיות כלפיה.

הרצון שלך להתערב או להעיר ירד אף הוא, וכל שייוותר לך יהיה רק לאפשר לזוגיות החדשה שלהם לגדול מתוך עצמה ובעצמה, לקרום עור וגידים ולהוות קרקע פורייה לגידול ילדיהם של בני הזוג. העונג התקשורתי עם כלתך יעלה ברמת האיכות והפתיחות שלו, ויסב עונג רב לך וגם לבנך, שלא אחת מוצא עצמו בין הפטיש לסדן, ומאבד את יכולת ההתקשרות הרגועה והמיטבית שלו איתך ועם אשתו.

באשר לאופן בו נראית מערכת יחסים זו מצד הכלה, אציין כך: על הכלה להבין את רחשי לבה ואת המציאות הרגשית אותה חווה חמותה. כמו שהיא, ככלה לבושה בבגדי לבן, משנה זהותה, אותו הדבר מתרחש גם אצל חמותה, שעד אותו הרגע הייתה אֵם לִבְנָהּ.

המעבר החד בין תפקידים ולבישת זהויות מתרחש בטרם עת, עוד לפני שהספקנו אנו להיכנס ל"תפקיד" החדש ולהבין מה הוא דורש מאתנו.

על כן, אם תשכיל הכלה להפנים את התובנה הזו ואת החוויה הרגשית והנפשית של חמותה, היא גם תזכה להבין את מנת ההערות והביקורות המגיעות מצדה, שכל כולם מעידים רק על הקושי ההסתגלותי שלה למצב הקיים ולאי יכולתה לראות את בנה "נהנה" ממציאות ביתית שונה. ההערות הללו שייכות לה בלבד, ואל לה, לכלה, לפתוח להן פתח בקרבה, אלא לקבלן בהבנה, ויחד עם זאת להקצות מקום של כבוד לאֵם בעלה, וחלילה לא לתת לה להרגיש מחוקה.

אמנם כן, היא עשתה את שלה ותרמה המון בגידולו ובהתפתחותו התקינה והבריאה של בנה, אך דווקא משום כך עליך להוקיר לה תודה, אחרת לא בו הייתה מתבצעת הבחירה.

לעיתים, ככל שאנו בנויים יותר ויציבים יותר נפשית, אנו מסוגלים להכיל יותר את האחר ולא להתרגש ביתר שאת מכל מוצא פיו או התנהגותו. אם תסגלי לעצמך ראייה חיובית על חמותך, ותוקירי לה תודה בכל עזרה שהיא מגישה לך, ממילא יתחדד הקשר ביניכם ואת תזכי לחיי זוגיות שלווים ובריאים.

עליך לדעת ולהפנים שבהתייחסותך המכבדת אותה, את מקומך שלך את בונה, לכשתהפכי את לחמות.

ביחסים הנאותים שאת יוצרת כרגע בינך לבין חמותך, את שוזרת, למעשה, שרשרת של יחסים שתמשיך בינך לבין כלתך. וכבר הזכרנו ש"כל מה שאדם עושה, לעצמו הוא עושה".

חשוב מאוד שהדיבור הפנימי שלך עם עצמך יהיה דיבור חומל, המוצא כל העת נקודות זכות עליך, על מי שאת, על מה שהשגת.

דיבור חיובי פנימי על עצמי בונה את הזוגיות התוך נפשית שלי, שכמו שאמרנו, משפיעה על האופן שבו אתקשר עם האחר.

אם תיטיבי לראות את עצמך באור חיובי, תתייחסי בסלחנות למעידות שלך, תדוני עצמך לכף זכות, תמעיטי בביקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמך – תזכי בשל כך להקנות לעצמך יציבות נפשית, אשר תשמש לך הגנה וחומה בצורה, ותעניק לך חוסן ובטחון נפשי מפני כל מיני אמירות של הסובב, שלולא החומה הבצורה הזו היית מגיבה אליהן רגשית, נפגעת וכועסת, ומאפשרת להן לחדור אל מעבר לחומות הזוגיות ולהרסן.

מהמקום הבטוח הזה תזכי להפנים את התובנה כי אין, ולא יהיה ביכולתה של חמותך להשפיע על חייך הזוגיים, וגם לא למנוע את היווצרותה של תקשורת איכותית ביניכם.

כל שעליך להבין הוא את מה שגם עליה להבין: שלכל אחת מכן יש 50% במערכת הזו, ועל כל אחת מכן ליטול אחריות על אותם 50%.

את מסוגלת ליצור את המצב הרצוי מבחינתך שיאפשר תקשורת איכותית ובריאה עם חמותך, ויחד עם זאת ישמר את הזוגיות שלך לאורך ימים ושנים.

לך הכלה, ולך החמות, לכל אחת מכן חשובה התובנה כי ככל שתרבי לנכס לעצמך אחריות על המצב, כך תביאי מהר יותר לתיקונו.

ענבל אלחייאני, M.A., היא מטפלת מוסמכת ב-NLP ודמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחוםInbalelhayani@gmail.com