"סוף העולם הגיע: העם שופט את שופטיו"

בשבועות האחרונים היו לא מעט גורמים רפורמים שהשתוללו. הם כנראה היו פגועים מאוד, וכשהם פגועים, אז קולם נשמע ברמה.

אמנם הם נחשבים למיעוט במדינת ישראל, ועל פי האומדן מגיעים הרפורמים והקונסרבטיבים גם יחד ל-7% מהציבור הישראלי היהודי, כך שמשקלם הדמוגרפי הוא פחות מרבע משיעור האורתודוקסים. ובכל זאת, כשהם כועסים שומעים אותם היטב, והם מצליחים להגיע עד לקרביים של מערכת המשפט הישראלית.

הסיבה לכעס נוגעת הפעם להתבטאויות של הרב יצחק יוסף שליט"א, שלטענתם פגעו בהם קשות. נציב התנועה הרפורמית אף הגיש תלונה על כך ודרש לפטר את הרב הראשי מתפקידו כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

בתגובה הודיע השופט בדימוס אורי שוהם כי "על הוועדה לבחירת דיינים להתכנס בהקדם ולהחליט אם הרב הראשי לישראל ראוי להמשיך בתפקידו כדיין בבית הדין הרבני הגדול". הוא גם הוסיף כי "לא ניתן להסתפק, לטעמי, בקביעה כי מדובר בתלונה מוצדקת, אלא יש לעשות שימוש בהוראות סעיף 22 (ה') לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, הקובע כי הנציב רשאי להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה".

הרב יוסף (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

מחול שדים

בואו נשאיר לרגע את הרפורמים בצד, נעזוב גם את התעקשותם להביא לסיום תפקידו של הרב הראשי. בואו לא ננסה להסביר להם מה פירוש המושג "רב" במחוזותינו, ואת העובדה שהחוק קובע כי בין תפקידי המועצה שבראשה עומד הרב יוסף נמנים "מתן תשובות וחוות דעת בהלכה לשואלים בעצתה" ו"פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות".

לא נסביר להם, מהסיבה הפשוטה - חבל על המאמץ. סביר להניח שבציבור בו מינוי רבני אינו מצריך הרבה יותר מקריאת טקסטים ועריכת טקסים, עם אפשרות ל"רבה" שתעשה את אותו תהליך, לא ישכילו לעולם להבין את גודל החשיבות שאנו מייחסים לתלמידי חכמים המהווים מגדלור רוחני; לרבנים אשר הגו בש"ס ובפוסקים במשך עשרות רבות של שנים, וכל התבטאויותיהם אינן מונעות מפופוליזם או משיקולים פוליטיים, אלא ממטרה אמתית – להורות לנו דרך חיים.

עזבו את הרפורמים בצד, הם ממילא לא יבינו.

הבעיה הגדולה אינה בסערה סביב אמירותיו של הרב יוסף והקריאה לפטרו, אלא בכך שסערה זו זלגה גם מחוץ לתנועה הרפורמית ויצרה עימות חזיתי בין הציבורים השונים בעם. מרגע בו נודע על הקריאה להעמיד לדין את הרב יוסף, ונשמע כי השר יעקב אביטן מסרב לכנס את הוועידה למינוי דיינים שבראשותו כדי לדון בהדחה, נשמעו תגובות מבישות עד אימה וקריאות להתעקש על העמדתו של הרב לדין ועל פיטורו לאלתר.

הנורא מכל הוא שזה לא מקרה יחיד, אלא כבר הפך לתופעה. תמונה דומה נראתה גם בחודש שעבר, כאשר שופטי בית המשפט העליון, הורו למדינה להעמיד לדין משמעתי את הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת. גם כאן התנועה הרפורמית הייתה זו שהגישה את העתירה ואף ברכה על החלטת בית הדין. בתנועה טענו לאחר מכן: "בית המשפט סימן קו אדום ברור לרבנים בשירות המדינה". וגם כאן, למרבה הצער, היה ניתן לראות לא מעט אנשים שאינם משתייכים לזרם הרפורמי שהצטרפו לחגיגה.

הרב שמואל אליהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אמרנו שגורמים רפורמים משתוללים? כעת מסתבר שלמחול השדים הזה חברו להם לא מעט רקדנים נוספים הבאים לכאורה מהציבור ה"שפוי".

העם שופט את שופטיו

הפגיעה בכבודו של הרב יוסף אינה פגיעה רק בו כדמות רבנית, אלא בכל הציבור המעריך את גדולי התורה ורוחש להם את הכבוד המגיע להם; ציבור שמבין שאם רבנים בישראל יחששו להביע את דעותיהם ההלכתיות ברבים, סוף העולם יגיע, ולא רק כמליצה.

הרי האבסורד זועק לשמיים, שהרי אם מתאפשר מצב בו מועמד רב ראשי במדינת ישראל לדין על פגיעתו בציבור הרפורמי, גם אם בסופו של דבר לא יישלל ממנו תפקידו, זוהי דרך סלולה לכניסת התנועות הרפורמיות וזרמים אחרים בדלת הקדמית, תוך רמיסת הסטטוס-קוו במדינת ישראל בכל ענייני הדת והמדינה.

ראו את המצב הנוראי שהגענו אליו: הגולם קם על יוצרו והעם שופט את שופטיו.

במדינת היהודים מוכרחים להבין את ההנחה הפשוטה: כרב ראשי ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, מחויב הרב יוסף להביע את עמדתו ההלכתית בכל נושא הלכתי העומד לפתחו, והוא לא אמור להתנצל על כך בפני אף אדם.

את דעותיהם של מי נכבד, אם לא את של רבנינו? ואבוי לנו אם נגיע למצב בו ניאלץ לכפות עליהם להתבטא בדרך כזו או אחרת, רק בגלל כמה רפורמים או תנועות שמתעקשות על שוויון ופלורליזם תחת אצטלת מערכת המשפט.

נכון שהיו בימים האחרונים שורה של גינויים להחלטה, בעיקר מצד פוליטיקאים בימין ובמפלגות החרדיות. אך זה לא מספק. כי הזעקה על חילול ה' הגדול שנגרם חייבת להדהד מקיר אל קיר.

זה הזמן של כולנו לעשות חשבון נפש, להתחזק באמונת חכמים ובהבנה כי הדרך היחידה לשמור על כבודם של תלמידי החכמים היא רק כשנצעד כולנו לאורם. אם לא כן הגולם עלול לקום על יוצרו מהר מאוד.