מקבצי שו"ת - שאל את הרב
האם חיובי לתרום איברים? מה מקור החסידות? ולמה המלאך מלמד את התינוק?
מקבץ שו"ת 157 – השאלות הכי מעניינות שפורסמו השבוע במדור שאל את הרב באתר הידברות
- מקבץ שו"ת
- פורסם ט"ו חשון התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. האם תרומת איברים זו פעולה חיובית או שלילית ע"פ הקבלה?
אין כאן ענין לקבלה אלא להלכה.
על פי ההלכה אסור לקחת בשום אופן איבר מאדם שנוטה למות, או מאדם שמת מוות קליני, אולם מאדם בריא התורם כליה וכדומה מצווה רבה היא, וזכות גדולה היא להחיות אנשים.
* * *
2. למה כתוב שאם ישראל ישמרו 2 שבתות תבוא הגאולה? שאלתי היא למה דווקא 2 שבתות?
נאמרו פירושים רבים ואביא שניים מהם.
א. השבת משפיעה לכל השבוע והשבת מושפעת מימות השבוע וכדי שהשבת תהיה בשלימות יש לשמור את השבת הראשונה דבר שישפיע שהשבוע יהיה במצב רוחני טוב יותר, וכך השבת הבאה תהיה בשלימות, ונזכה לביאת המשיח.
בספר הכתב והקבלה כתב כך: "שבתותי תשמרו וגו', בא לשון יחיד על רבים, כי טעם שבתותי בעבור כי שבתות השנה הם רבים (הרמב"ן); ולפי המבואר (לעיל כ´, י´) בשם שבת שיש פי שנים בהוראתו, האחד עניין הביטול וההפסק ממלאכה, והשני עניין יישוב הדעת לעניינים אלהיים (בעזיננונגסטאג), אם כן יש בכל שבת ושבת שתי שביתות, שביתת הגוף מעסקי עולם, ושביתת וישוב הנפש להתעסק בעניינים רוחניים אלהיים, ואין שביתת הגוף לבדה עיקר ותכלית קיום עשה דשביתת שבת, כי אמנם אינו רק סבה גורמת אל שביתת וישוב דעת הנפש, והיא השביתה התכליתית המכוונת, ועל זה באה האזהרה כאן שבתותי תשמרו, ירצה בכל שבת ושבת תשמרו שתי שביתות, שביתת הגוף ממלאכת מעשה, ושביתת הנפש במלאכת עבודת ה'.
ולהיות ששתי שביתות אלה זה לזה כמסובב מן הסבה ולא יתפרדו, כי באמת אחת הנה, השביתה הראשונה היא הכנה לבוא אל תכלית השביתה האמתית, לכן אמר הכתוב על שתיהן שהן אחת באמת לשון יחיד כי אות היא, ויתכן כי על כוונה זו ארז"ל, אילו שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, אין כוונתם על שתי שבתות בזמנים נפרדים, כי אם על שתי שביתות אלה אשר יתלכדו ולא יתפרדו ביום אחד, ואחת הנה באמת, בגוף ובנפש".
* * *
3. מה מקור החסידות? מהי דרך העבודה שלהם את השם? ומה ההבדלים ביניהם לחרדים? הכוונה בתפיסת החיים.
תורת החסידות ארוכה מארץ מידה, ולא נוכל להאריך יתר על המידה במסגרת זו.
ובקצרה: החסידות - מלבד קיום כל המצות במסירות נפש, וביראת שמים טהורה הוסיפו על עצמם לנהוג בכל דבר לפנים משורת הדין, לעבוד את ה' בהתחדשות ובשמחה, ולקיים את המצוות בהכנה ראויה, ולא לעשות מצוות כמצוות אנשים מלומדה.
החסידות משקיעה את מרצה לעשות את מצוות ה' בשמחה ובהתלהבות ובשים לב, החסידות מלהיבה את האדם לעבודת ברואו, ונותנת לו את הכוחות ואת הרעיונות איך לעבוד את ה' במסירות נפש, ובלימוד ההתגברות על הירידות, והגישה הנכונה לחיי האדם.
(צילום: shutterstock)
4. במסגרת הלכות בורר הרי אסור ודאי כלי, דוגמת מסננת וכו'. מה בדבר מלחייה שיש בה גרגירי אורז והיא מסננת את המלח, האם אסורה בשבת?
מלחייה שיש בה גרגירי אורז שנועדו למנוע היווצרות גושים במלח, מותר להשתמש בה בשבת, ואין לחוש בזה לאיסור בורר.
מקורות: אמנם בשו"ת מחזה אליהו חלק א' (סימן נ"א אות ה') הביא בשם הגר"א קוטלר והגר"מ פיינשטיין זצ"ל לאסור בזה. וע"ע בשמירת שבת כהלכתה חלק א' (פרק ג' סעיף ס"ו והערה ר').
אולם דעת רוב אחרוני דורנו להתיר בזה, ועיקר טעמם משום שכלי זה לא נעשה לשם ברירה, אלא כדי לפזר את המלח על ידו, והמשתמש בו אין לו כל כוונה לברירת המלח מן האורז. שכן הביא בספר אשרי האיש חלק ב' (סוף עמוד שכ"ז) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. וכן פסקו בספר חוט שני שבת חלק ב' (עמוד צ"ז) ובשו"ת בית אבי חלק ג' (סימן מ"ז אות א') ובשו"ת מקווה המים חלק ו' (סימן י"ח אות ג') ובשו"ת אז נדברו חלק ב' (סימן י"ד) וחלק ד' (סימן כ"ג אות ג') ובשו"ת תפלה למשה (סימן ל"ח). וכן העלה בספר חזון עובדיה שבת חלק ד' (עמודים רט"ז-רי"ז).
וע"ע בספר הלכות שבת בשבת חלק א' (עמוד תקמ"ז) שאם אינו יודע מזה שיש שם גרגירי אורז לכולי עלמא שרי ואין צריך להודיעו. ע"ש.
* * *
5. המלאך מלמד את התינוק תורה כשהוא בבטן אמו, ואח"כ היא נשכחת. מה הטעם?
מבואר בנועם אלימלך, שבזכות לימוד התורה של המלאך, הוא יכול ללמוד לאחר לידתו.
ללא לימוד זה, התורה לא היתה נקלטת במוחו של הלומד.
* * *
6. אני נמצאת בפרשת דרכים, רוצה להחליט לאן להמשיך אחרי התיכון. האם כדאי לי ללכת למכללה - וכך לרצות את ההורים, וגם יהיה לי תואר? או לחילופין ללכת לסמינר...? וכן רציתי לדעת מהו ערך לימוד התורה - האם להקריב את חיי למען לימוד הבעל כל היום בכולל?
אני ממליץ מאוד לשלב לימודים במכללה עם מדרשה, וכך תזכי ליהנות משני העולמות.
לימוד התורה הוא המצווה הכי יקרה שישנה, ואמרו חכמים על הפסוק "כל חפציך לא ישוו בה", שאין בכל חפצי המצוות דבר שהוא שווה ללימוד תורה, וברור שכדאי מאוד לאישה לעשות הכול כדי שהבעל ילמד תורה כראוי, וכך היא תזכה לשכר הצפון ללומדי התורה שווה בשווה עם בעלה.
אם תרצי, אאריך בדבר עוד.
גם אם במשך החיים יהיו מספר שנים שהבעל גם יצטרך לעבוד לפרנסתו, עקב עיסוקך בגידול הילדים וכו', הרי עצם הרצון שלך להיות לעזר לבעלך, ייחשב הדבר כאילו יש לך חלק בלימוד של כל היום כולו.
* * *
7. האם חולי גוף אמור לרמז לנו על משהו? כלומר האם חולי במקום מסוים צריך ללמד אותנו תיקון של משהו? ואם כן, אז איך יודעים מה לתקן בעקבות אותו פגם? כמובן שאני מבינה שיש את עניין עוונות ראשונים של האדם, והשם מכפר לנו על דברים בדרכים שאנחנו לא מבינים ובינתנו אינה משגת להכיל את גודל הנסים שהשם עושה עמנו בכל יום, אך האם גם בדורנו יש עניין כזה שהשם מזכך את הנשמה ע"י חולי הגוף כמו אצל מרים הנביאה?
אכן, חולי במקום מסוים יכול לרמז על פגם בנשמה במקום ההוא בגלגול קודם או בגלגול זה, ומשנסתלקה הנבואה מישראל, אינו יודעים עוד בדיוק מה הדבר מרמז, אם כי אפשר לשאול את גדולי ישראל האמיתיים, והם יכולים לכוון את האדם לעשות הטוב בעיני ה'.
* * *
8. האם קריאת תהילים באמת תורמת? ומי המציא את המילים שיש שם?
דוד המלך ערך את ספר תהילים, שכולל מזמורים שהוא חיבר עם תשעה אישים נוספים.
קריאת תהילים כוחה רב להועיל לכל ישועה ותפילה. ואמרו צדיקי הדורות שכוח התהילים רב מאוד, שבו הטמין דוד המלך את כל התפילות שכל יהודי צריך בכל עת. כל פרקי התהילים מועילים לכל דבר ועניין, אולם ישנם צדיקים שכתבו שמזמורים מסוימים מסוגלים באופן ספציפי לישועה מסוימת דווקא.
9. א) האם ראוי/נכון לקנות חלקת קבר בעוד האדם בחיים? (כך עשו סבי וסבתי ואנשים נוספים במשפחתנו).
ב) האם יש מעלה להיקבר בירושלים באופן כללי, ובפרט למי שהוא תושב ירושלים כל חייו? (המחירים גבוהים מאוד).
ג) האם "קבורה כפולה" היא לכתחילה?
ד) האם יש חשיבות להיקבר בחלקה המיועדת לעדת הרוכש, ספרדי אצל אשכנזי וההיפך?
א)יש בזה עניין, וכפי שכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סימן תר"ד) שסגולה נפלאה לקנות מקום קבר שיהא קרקע שלו לצמיתות בקניין גמור. ויש בזה גם סוד נפלא, שאין רשות למשחיתים להוציא אותו מקברו. ע"ש. וגם העולם אומרים שקניית קבר בחיים מסוגלת לאריכות ימים (ארחות רבנו חלק ד' עמוד ק"ח אות ל"ח).
ב) יש מעלה להיקבר בירושלים (יעויין שו"ת בצל החכמה חלק ה' סימן י"ט, ושו"ת שבט הלוי חלק ב' סימן ר"ז אות ב', ושו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן ע"ה).
אולם יש מי שאומר שהכוונה היא רק לירושלים העתיקה, ורק משום אהבת ציון וירושלים יש רבים שרוצים שמנוחתם תהיה יותר קרוב לירושלים הקדושה, אבל זה רק ענין של רגש (שו"ת מנחת שלמה חלק ב' סימן צ"ו אות ז').
אכן בהר הזיתים ודאי שיש מעלה להיקבר, ותחיית המתים תתחיל שם, וכל הקבורים שם יפטרו מגלגול מחילות (שבט הלוי שם).
בכל האמור יש יותר מעלה במי שחי בירושלים (על פי כתובות דף קיא עמוד א', אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה).
ג) אם יש בין הקברים עפר בשיעור ששה טפחים (וב-60 ס"מ יש שיעור זה לכל הדעות), זה לכתחילה (יעויין שלחן ערוך יורה דעה סימן שסב סעיף ד, ש"ך סק"ד, ופתחי תשובה סק"ג).
ד) לא.
* * *
10. האם כשתהיה תחיית המתים, לאדם שיחזור לחיים תהיה אפשרות לבחור אם הוא רוצה לחזור או להישאר במרומים, או שבתחיית המתים אין בחירה?
לא תהיה בחירה.