"השתוממתי לשמוע את השַׁבָּאים מדברים בלשון הקודש..."

אחד מאישי הצבא הבכירים, סיפר מעשה מדהים שאירע עמו:

בהיותי קצין באחת היחידות המובחרות והסודיות, נפלתי באחד הימים בשבי האויב, בידי ערבים אכזרים. מכיון שהם ידעו שבידיי סודות צבאיים חשובים מאוד, הם עינו אותי כדי שאגלה להם את אותם סודות, אך שתקתי ולא גילתי מאומה.

לאחר שלושה ימים, הם הודיעו כי אם לא אגלה להם את כל המידע שברשותי עד למחר בשעה שתים עשרה - זה יהיה היום האחרון שלי עלי אדמות, אך אם אנהג ב'תבונה' ואגלה, הם ישחררו אותי לחופשי.

בלילה ישבתי בצינוק וחשבתי בליבי, שמנת הייסורין שספגתי מהרשעים הללו, כבר הספיקה לי, אך את נפשי לא אמסור, ולא אשאיר את אשתי אלמנה ואת ילדיי הקטנים יתומים. גמלה ההחלטה בליבי, שמחר אגלה להם את הסודות ואצא לחופשי.

ויהי בחצי הלילה, שמעתי לפתע את האנשים ששבו אותי, מתלחששים בחדר הסמוך. עשיתי עצמי כאפרכסת כדי לנסות להאזין לדבריהם, ומה מאוד נדהמתי לגלות שאינם משוחחים בערַבית, אלא בלשון הקודש, ללא שום מבטא ערבי, אלא ממש כישראלים.

הבנתי כי לא נפלתי בשבי האויב, אלא בשבי חיילים יהודים, ואין זו אלא "הצגה", שנועדה כנראה לבדוק את אמינותי. כעת החלטתי, שבודאי לא אספר מחר מאומה, שהרי ברור שאחיי לא יהרגו אותי, אלא רק ימתינו לראות אם אכן אעמוד בניסיון.

וכך היה. למחרת הם הוציאו אותי, כיוונו לרקתי את הרובה, ואמרו (במבטא ערבי): 'תספר מיד או שנירה בך למוות'! הודעתי נחרצות: 'אתם יכולים לירות. לא אגלה דבר וחצי דבר, ויהי מה'! הם המשיכו לנסות, אך נשארתי בשלי - 'אני מוכן למסור את נפשי, לא אפתח פי'...

ופתאום, פנה אלי אחד השבאים, והושיט את ידו לעברי: 'מזל טוב, אתה עולה בדרגה'!!

אכן, היו אלו אנשי צבא יהודים, שנשלחו על מנת לבדוק האם אני מסור ונאמן מספיק, כדי להעלות אותי לדרגה בכירה יותר. וברוך ה' עמדתי בניסיון, לאחר שידעתי שאוכל לעמוד בו, כי אין זו אלא הצגה...

עמידה בניסיון - עלייה בדרגה

כיום, איש הצבא הסודי, זכה בס"ד לשוב בתשובה שלימה, וכאשר הוא מספר את המעשה, הוא מוסיף את המסר המאלף והנוקב שניתן להפיק ממנו, והדברים נוגעים ממש לעיקר הוייתנו ותפקידנו בעולמו של הקב"ה:

כידוע, אנו עומדים כל רגע בניסיון, 'לרגעים תבחננו'. מצודי היצר נראים לאדם לפעמים כמבצרים גדולים, והוא נבהל ומתפתה להאמין לאיומי היצר. חושב האדם לעצמו 'זהו, אני לא יכול יותר', ונופל בייאוש ברשתו של היצר הרע. 

אך עליו לזכור היטב - זו רק "הצגה", הכל דימיון והבל! השי"ת אינו מעמיד את האדם בניסיון שהוא לא מסוגל לעמוד בו!

חז"ל לימדונו (קידושין ל':), שבכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ומבקש להמיתו, אך "ה' לא יעזבנו בידו" (תהלים ל"ז, ל"ג), השי"ת נמצא עם האדם, ועל ידי עזרתו יכול האדם לעמוד כנגד כל הניסיונות. וב'פסיקתא רבתי' (פרשה מ"ה), מובא משל נפלא על הפסוק (הושע י"ד, ב') 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך': "משל לבן מלך, שהיה רחוק מאביו מהלך מאה יום. אמרו לו אוהביו, חזור אצל אביך. אמר להם, איני יכול. שלח אביו ואמר לו, הַלֵך מה שאתה יכול לפי כוחך, ואני בא אצלך בשאר הדרך. כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, שובו אלי ואשובה אליכם". הקב"ה לא תובע מן האדם יותר ממה שבכוחותיו לעשות. ואם יעשה לפי כוחו, 'אני בא אצלך בשאר הדרך'!

וכאשר עומד אדם בניסיון, הוא עולה בדרגה, וכידוע, ניסיון הוא מלשון 'נס' - "נתת ליראיך נס להתנוסס" (תהלים ס', ו'), "ניסיון אחר ניסיון, וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה" (ב"ר, פר' וירא נ"ה).

העמידה בניסיון אפוא, היא מנוף לעלייה ולהתרוממות.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.