בזכות מה זכו הזוג המבוגר לתאומים? סיפור על מסירות נפש

בני הזוג לא זכו לזרע של קיימא, עד שיום אחד זכו בניסי ניסים להיפקד. בזכות מסירות נפש שעשו הם זכו לתאומים – בן ובת.

שאלו אותו: "איך זכית?", והוא השיב: "בואו ואספר לכם בזכות מה זכינו לתאומים המבורכים האלה".

וכך הוא סיפר, שהוא ואשתו מתגוררים ברחוב חברון – רחוב שנוסעים בו בשבת רח"ל בין 15 ל-20 מכוניות כל שבת.

לבו נחמץ למראה המכוניות שעוברות בשבת ברחוב שבו הם מתגוררים, והוא החליט לעשות מעשה. הוא פנה לעירייה והתלונן על הדבר: "איך ייתכן שבעיר ששומרים בה תורה ומצוות, אתם מאפשרים למכוניות לנסוע בשבת?! ברחוב שאנו מתגוררים נוסעות מכוניות בשבת!". ענו לו נציגי העירייה: 'ידינו כבולות, קיים חוק של משרד התחבורה שאסור לסגור כביש; הדרך היחידה לסגור כביש היא רק כשכל דיירי הרחוב חותמים שהם מסכימים לכך.

לו ולאשתו היה זמן פנוי, והם עברו בית אחר בית - בניינים בני ארבע קומות, שלושה דיירים בקומה, ושכנעו את התושבים לחתום. הם השקיעו את כל מרצם וזמנם כדי לשכנע את דיירי הרחוב לחתום ללא הרצאות בערבים וללא עזרת רבנים גדולים... בסך הכול שני אנשים פשוטים, שחילולי השבת ברחוב שלהם שברו את ליבם לרסיסים, משום שקדושת השבת הייתה מאוד חשובה להם!

מסע ההחתמות נמשך שלוש שנים. היו מספר אנשים שבתחילה סירבו לחתום, אך ר' מנחם ורעייתו דיברו בשפת הלב. הם אמרו להם: "תחשבו מה היה קורה אם הייתם רואים אדם, שכל יום עושה הפגנה מול הבית של אבא שלכם ומקלל ומגדף אותו; האם הייתם מסכימים לכך?!", ועוד הוסיפו כהנה וכהנה: "הקב"ה נתן לנו, עם ישראל, מתנה טובה ושמה שבת, ואיך תעזו לדחות אותה?!".

הם באו אחרי שלוש שנים לעירייה, הציגו את הטופס עם החתימות, אך שם נאמר להם, שפג תוקפן של חלק מהחתימות, כי יש חתימות שנחתמו לפני שלוש שנים, ועליהם לחדש אותן. בעירייה הסבירו להם, שהחתימות ישנות, וייתכן שחלק מהתושבים נפטרו או עברו דירה, ולכן לא יוכלו לקבל אותן. אנשים אחרים, לוּ היו נתקלים בניסיון כה קשה, סביר להניח שהיו מתייאשים ומרימים ידיים, אבל לא מנחם ורעייתו. הם ידעו שההפרעות אינן אלא עצת היצר...

הם הלכו לכל הדיירים שוב, ואכן מספר דיירים התחלפו. הם החתימו אותם והביאו שוב את הטופס העדכני עם כל החתימות, המעידות שכולם מסכימים שהרחוב ייסגר בשבת.

בעירייה בדקו את הטופס ומייד הסכימו שהרחוב ייסגר בשבת - ובאותו שבוע נפקדה רעייתו!

רואים, שכשיהודי מוסר את נפשו על כבוד השבת ועל כבודו יתברך, הוא זוכה ובגדול' מסכם הרב אלקריף הי"ו ומוסיף: 'יש פה עוד הרגש נפלא: בת"א יושב ראש עיר רשע, שנלחם כדי לפתוח עסקים בשבת וכן בכל מיני מקומות בארץ הקודש; בבני ברק, ברוך השם, כמעט כל העיר סגורה, כמה נוסעים ברחוב חברון? בקושי 10-15 מכוניות.

יהודי, שטורח ועושה פעולה קטנה לכבוד שמים ברחוב חברון, שחמש עשרה מכוניות לא תיסענה בו בשבת - הוא לא פוטר את כל הבעיה של חילולי השבת בארץ, אבל מכיוון שהם דאגו לכבוד שמים, הקב"ה דאג להם ועשה להם נסים, ובזוג הזה התגלה כבוד שמים מידה כנגד מידה.

אומר הרב אלקריף: "אסור ליהודי לומר: מי אני ומה אני?! אני כזה קטן, ולא יכול להשפיע! כל אחד ואחד צריך לדעת שהוא מסוגל שדרכו יתגלה כבוד שמים, והקב"ה ישלם למי שעושה למענו ומרבה כבוד שמים, וכך זוכים להיות מקורבים להשי"ת".

מתוך הספר "102 סיפורים ששינו לאנשים את החיים" של הרב צבי נקר. לרכישת הספר, לחצו כאן.