"זמירות שבת במחלקת אונקולוגיה": השבת של לאה איזנבאך

מהי שבת בשבילך?

"השבת היא מתנה ייחודית, ענקית ומושלמת לכל אחד, ובפרט לאימא בישראל. זו מנוחה לנפש ולגוף, יום של התעלות. כשהשבת נכנסת אני מרגישה איך השבת נכנסת בבת אחת וממלאה אותי מבפנים. מין 'קליק' פנימי שמבשר על הנשמה היתרה. אתחול מחודש בכל הגוף. שלווה גדולה יורדת עלי פתאום. שקט. דממה. לא הודעות במחשב, ולא מרוץ בלתי פוסק של ניהול בית, עול גידול ילדים, העבודה כעצמאית סביב השעון ואינסוף מטלות. בלעדי מתנת השבת לא יודעת אם לא היינו בבית משוגעים. בכל שבוע מחדש אני רק מודה ומודה על כך להשם יתברך".

זיכרון ילדות משבת?

"הילדות שלי רצופה בזיכרונות שבתיים וחמים מהסבתות, ואולי משם בא החיבור החזק שלי לשבת. בכל ליל שבת אחרי הדלקת נרות היינו הולכים להגיד 'גוט שאבעס' לסבתא שלי. אמי לא תמיד הצטרפה אלינו אם הייתה מדי עייפה, אך אנחנו לא וויתרנו מעולם על הביקור הקבוע. היינו משוחחים יחד, ואחת מאחיותיי הייתה נשארת אצל הסבתא לכל השבת. סבתא שלי הייתה אלמנה, ואנו היינו עושות תורנות שינה אצלה מדי שבוע. יותר משהייתה זו עזרה עבור הסבתא, זה היה גם בשבילנו. אהבנו מאד את השבת בביתה. היא הייתה מכינה משהו מיוחד שאותה נכדה אוהבת, משחקת איתה 'רמי' והולכת יחד לבית כנסת. אם הנכדה העדיפה לישון עוד קצת בבוקר היא לא אמרה מילה. תמיד כיבדה ופינקה מכל הלב כמו הונגריה אמתית ומופלאה.

"ברוך ה', הייתה גם הסבתא שלנו מצד השני. בשבת בבוקר אחרי התפילה עלינו כולנו אל ביתה לביקור של שבת. זה היה מרחק של עשרים דקות הליכה, בחום או בקור, בגשם או ברוח, זה לא היה משנה. אבי יצא מבית הכנסת ואנו פגשנו אותו באמצע הדרך והמשכנו יחד אל בית הסבתא. שם עשינו קידוש וטעמנו עוגת שמרים מסורתית. אמי תמיד הזהירה אותנו לא לאכול מדי הרבה כדי שנוכל לאכול בסעודה. סבתא חילקה ממתק של שבת, סבא נתן טופי למי שאמר יפה 'גוט אשבעס', וזה היה הקשר השבועי שלנו.

"אותה סבתא לימדה אותי פרק חשוב בכבוד שבת: בביתה הרגשנו קדושה של שבת. לסלון לא קראו אצלה 'סלון', אלא 'חדר של שבת'. בחדר היו רהיטים רגילים של סלון: ארון ספרים, ספה ושולחן, אבל סבתי הייתה אומרת: 'סלון יש לגוי, לנו יש חדר של שבת. זהו חדר קדוש, מיוחד ללימוד ולסעודות שבת, ולא סתם טרקלין'. היא השקיעה במראהו של החדר כפי המושגים של הימים ההם, עם וילונות וויטרינה לכלי כסף. הבית של סבתי היה סמוך מאד לסמינר בו למדתי, במיוחד אם יצאתי דרך הגדר ולא דרך השער... כמעט בכל יום הייתי מתחמקת בהפסקות ומבקרת בביתה החמים. אבל ביום חמישי לא הסתפקתי בביקור רגיל אלא הייתי ממהרת אל ביתה עוד לפני התחלת הלימודים. כל רגע ורגע בבקרים האלו היה שווה לי יותר מכל: הסלון כבר היה נקי ושטוף, לאחר שסבתי השכימה קום הרבה לפניי. הבית היה אפוף בניחוח ציר הדגים של הגעפילטע פיש, ושולחן השבת היה ערוך למופת, כולל צלחות וסכו"ם, מפיונים ופמוטים. אפילו ספר התחינות של הדלקת נרות היה מחכה על השולחן. פעם שאלתי אותה 'באבי, למה את מניחה כבר עכשיו את הצלחות? הן מתמלאות אבק. אולי תערכי אותן רק ביום ששי?'. סבתי חייכה ואמרה בפשטות: 'ניקיתי את הסלון וסגרתי חלון. מהיכן יבוא האבק? ותדעי לך כלל: את תמיד תחכי לשבת, ולא שהשבת תחכה לך'. התרגשתי מאד מדבריה והבטחתי לה: 'כשאהיה גדולה, בעזרת ה' אעתיק את ההנהגות שלך בכבוד שבת'. מאז אני משתדלת מאד להתכונן לשבת מוקדם ובשמחה. כשאני עורכת שולחן שבת ביום חמישי, אני נזכרת בסבתי הצדיקה ומתרגשת מחדש".

קדושה של שבת

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"אנחנו מתחילים את ההכנות לשבת כבר ממוצאי שבת הקודמת. מיד לאחר שבת אנו עורכים את ניקון יסודי בסלון. אנו מנקים את הספה, הכיסאות, השולחן, הוויטרינה, החלונות והמסילות. מזיזים את הרהיטים ומבריקים את כלי הכסף ולא שוכחים לומר 'לכבוד שבת'. במשך השבוע אנו כמעט לא משתמשים בסלון, והוא נשאר נקי ומוכן עד שבת. ביום חמישי, כשאני שוטפת את כל הבית אני מעבירה ניגוב מהיר גם בסלון, כך שניחוח הניקיון יהיה טרי ורענן.

"בימים שני או שלישי אני עורכת קניות וממלאה את המקרר לפי מה שצריך לכבוד שבת. בימים שני, שלישי או רביעי, ברגע שיש לי קצת פנאי, אני אופה שלוש קילו חלות וממשיכה באפיית העוגות, חוץ מעוגת גבינה שאם אופה אותה מוקדם, לא אצליח להשאיר ממנה כלום עד שבת... אני מקפיאה את החלות במהירות, כשהן עדיין חמות ועטופות בניילון נצמד, כך שהטעם נשאר טרי. ביום רביעי אחר הצהרים מגיע תורם של הסלטים, כל מה שאפשר להכין מוקדם ולשמור בקירור כמו סלטים כבושים או מבושלים. ביום חמישי בבוקר אני אוהבת להתחיל את הבוקר עם הניקיונות לשבת. אני מציצה במייל לראות אם יש הזמנות דחופות של תחפושות המותג שלנו 'סופר שיין', או הזמנת בגדי בית של המותג 'ליידיס'. אם יש הזמנות, אני מכינה אותן בזריזות עד לבואו של השליח ומיד ממשיכה אל הניקיונות, כשאני מתעלמת מכל העבודה והמיילים הבלתי נגמרים. אם קורה והעבודה שואבת אותי יותר מדי, אני תמיד מצטערת ומתחרטת ורואה איך הניקיונות נמשכים ונגררים עד הערב, וזה חבל לי. לכן אני מעדיפה להתמקד בניקיונות, משתדלת לסיים הכול עד השעה אחת עשרה וחצי, ורק אז חוזרת לעבוד.

"עד הקורונה הייתה לי עוזרת קבועה, גויה מבוגרת שלא באמת ניקתה יסודי וטוב. כשהתחיל הבלגן של הקורונה והזהירות מהדבקה, ניצלתי את ההזדמנות ופיטרתי אותה, ומאז אני ובנותיי הגדולות דואגות יחד לניקיון הבית. הן מופקדות על החדרים, ואני על הסלון, מטבח וחדרי שירות, וכולנו מרוצות. עוד קודם לכן, מיד כשאני קמה בבוקר יום חמישי אני לא שוכחת להשרות בסיר גדול עם מים את גרגרי החומוס הגדולים שאנו קונים במשקל. בהמשך היום אני מבשלת אותם בסיר לחץ, וכבר יש לנו ארבעס לנשנוש בריא וטעים ליום ששי וכמובן לשבת קודש. ביום ששי בבוקר אני שולחת עם הבנים שלי צ'ופר קטן למלמדים: קופסת ארבעס אישית, לפינוק של ערב שבת שאף גבר לא מתנגד לקבל.

"ביום חמישי אחר הצהרים אני מכינה את עוגת הגבינה לשבת, ובכוונה לא מצפה אותה בגנאש אלא רק ביום שישי, עוד טריק שלמדתי כדי לשמור על העוגה מפני תאוותי המופרזת... הילדים הולכים להשלמת קניות לשבת, בעיקר מוצרים שצריכים להיות טריים בשבת כמו מעדני חלב, חסה, נבטים ופטריות. בערב אני מכינה את הבסיס לבישולים של מחר – חותכת עופות, מבשלת בישול ראשוני את הבקר, מקלפת ומסדרת.

"בבוקרו של יום ששי נותר לי רק להעמיד סיר ביצים על האש, לבשל טשולנט ומרק עוף ובזה סיימתי. עד שתים עשרה בצהרים השישים במטבח מפונים ומבריקים, הכיורים מצוחצחים וגם ארוחת הצהרים ליום ששי מוכנה. אנחנו קוראים לכך 'העוזרת הלכה הביתה'.  

העוזרת הלכה הביתה

"לאחר ארוחת הצהרים אני פונה להכנה הכי חשובה שלי לכבוד שבת, והולכת לנוח לשעה או שעתיים. לא רוצה לשבת בשולחן שבת כמו סמרטוט. כשהילדים היו קטנים הייתי לחוצה יותר שכולם יישנו יחד איתי. הייתי משקיעה הרבה אנרגיה כדי להשכיב אותם לישון באמצע היום, עד שלמדתי להרפות. היום אני אומרת להם 'תשכבו, תקראו, תעשו מה שאתם רוצים אבל ברוגע. העיקר אל תפריעו'. הגדולות בזמן הזה מסיימות כביסות או מסדרות את החדרים, הילדים מתקלחים בזה אחר זה, ומתארגנים אף הם לשבת. כשאני קמה מהשינה, אני לא יוצאת מהחדר לפני שאני מוכנה לגמרי, אחרי מקלחת, לבושה ומאופרת לשבת, ויודעת שכך אני לא אסחף לעבודות של הרגע האחרון כשאני עוד לא מוכנה לשבת.

"כשעתיים וחצי לפני שבת אני מבשלת את העופות לפי טיפ יוחד שלמדתי מבעלת קייטרינג: אני מכניסה את העופות לתבנית חד פעמית עבה, יוצקת רוטב לפי הטעם הנבחר של ילדיי באותו זמן, למשל בזמן האחרון מעדיפים אצלי רוטב צ'ילי מתוק. לא הכי בריא אבל מהיר וקל. אני מכסה את התבנית בניילון נצמד ומעל זה בנייר כסף, ומעמידה על הפלטה. העוף מספיק להתבשל כל צורכו עד שבת ומקבל טעם נפלא של אפייה ואידוי בו זמנית. גם את הדגים אני מבשלת ישירות על הפלטה, ואותם מספיק להניח כחצי שעה לפני הדלקת נרות ועד הסעודה הכול רך ומבושל במידה. לפעמים אם השעה התאחרה ואני חוששת שהרוטב עלול להיחרך, אני מעלה את התבנית מעל מגש נירוסטה וכך מרחיקה מעט את התבנית מהפלטה. לצד התבניות אני מעמידה גם את סירי הטשולנט והמרק, מעל סיר המרק אני מניחה את הקוגל כך שלא יישרף, ועד סעודת השבת כל התבשילים מבעבעים היטב ומעלים ניחוח נהדר של שבת.

"בדרך כלל יש לי עוד זמן לכוס קפה ועוגה של שבת, עד לארגונים האחרונים של שבת. וברוך ה' משתדלת להדליק לפי זמן ירושלים, כארבעים דקות לפני השקיעה".

תארי את התפריט השבתי שלכם:

"התפריט שלנו מסורתי ודי קבוע: בלילה סלטים, בשנים האחרונות אני משתדלת לשמור על הבריאות ועל המשקל, ולכן הפסקתי עם הסלטים המטוגנים ומיעטתי במטבלים, והיום עיקר הסלטים שלנו הם סלטים כבושים ומבושלים וסלט חי גדול ועשיר עם הרבה חסה נבטים ופטריות. לצד הסלטים אנו אוכלים דגים. בדרך כלל אלו דגי סלמון בגיוונים שונים כפי שילדיי מעדיפים. ואז אני מגישה מרק עם קנידלך או שקדי מרק או אטריות, ואחר כך מגיע תורו של העוף עם מעט תוספות, חתיכה קטנה של קוגל או כף של פערפאלך (כמו פתיתים) וכל אחד לוקח קצת. לקינוח אני מכינה קומפוט פירות מבושלים, ואם הבנות שלי מתנדבות להכין אז יהיה סלט פירות. לפעמים הקינוח יהיה גלידה.

בשבת בבוקר אנו אוכלים דגים, סלט ביצים וכבד, ואחר כך טשולנט ומעט קוגל תפוחי אדמה שאני מכניסה בערב שבת בתוך הסיר עצמו. בשבת מברכים אני מוסיפה גם קוגל אטריות. לא תמיד אני מקפידה על כך, כי אני מדי אוהבת לאכול את הקוגל ומוטב שלא אעשה זאת לעתים קרובות. לקינוח אנו טועמים אבטיח או מלון בקיץ, או פירות אחרים בחורף, ופעמים רבות השתייה המתוקה מספיקה וכבר לא צריך אף קינוח נוסף".

סט צלחות יפהפה, חובקנים, מפות ואגרטל

איך נראה שולחן שבת אצלכם?

"ברוך ה' השולחן ערוך ומפואר מאד. יש לנו סט צלחות יפהפה וסכו"ם מיוחדים שקנינו רק לשבת. עם השנים הוספתי ורכשתי כל הזמן עוד ועוד פריטים לנוי השולחן, חובקנים, מפיות, אגרטל עם פרחים ומפות יפות, ואני מגוונת בעריכה ואוהבת מאד את המראה השבתי. אחרי הקידוש אני מורידה את צלחות החרסינה של הקטנים ושומרת בצד לבל ישברו. גם הגדולות שלי מוותרות על הצלחות ומעדיפות לאכול בכלים חד פעמיים, אבל זה עסק שלהן כי הן רוצות לחסוך לעצמן עוד קצת עבודה... ועדיין אני לא מוותרת על העריכה היפה בכלים האמתיים, ומשקיעה באופן מיוחד בשולחן נאה. זו עצה ששמעתי מהרב בויאר, לערוך יפה ואחר כך להסיר את הכלים, העיקר ששולחן השבת יהיה מכובד ומפואר. הוא חיזק ואמר כי ככל שמשקיעים בכבוד שבת, זוכים בברכה כפולה מכופלת בכל השבוע.

"אחרי סעודת הלילה אנחנו מנקים ומסדרים את הסלון, ומיד עורכים את השולחן לסעודת הבוקר. גם בבקר השבת יש מצווה של שולחן שבת מכובד, אבל בבוקר לפעמים קמים מאוחר וקצת מתעצלים, וחבל. כך אנו מרוויחים שולחן שבת מפואר שמחכה לנו מהלילה, ומכבד את השבת.

"גם הילדים לובשים חלוקים יפים לסעודה. הבנים אוהבים מאד את החלאט המוקפד שלהם, ונהנים להיראות 'כמו אבא'. במקור יצרנו את הבעקיטשע הקטנים האלו לכבוד תחפושות פורים. זה היה חלק מהתחפושת המבוקשת של חסיד/ אבא/ חתן, והורים רבים ביקשו לקנות את הבעקיטשע כבגד מיוחד לסעודות שבת. ואכן, ה'תחפושת' הזו נמכרת כיום לאורך כל השנה וממש לא רק בפורים. גילינו, כי הילדים נהנים ללבוש את החלאט ולהיראות מכובדים ומסודרים, האימא רגועה שהבגד שחור ומגן על החולצה מלכלוך, והמראה השבתי של הילדים משובב עין. אגב, בימי הקורונה גילינו כי יש ביקוש גדול גם לתחפושת חזן – הילדים התלהבו מאד מטלית בגודל שלהם שנראית אמתית לחלוטין. אומנם כנף אחת בטלית מעוגלת והציציות לא כשרות, אבל לילדים זה לא אכפת. הם מתעטפים עם הטלית, ויוצאים למרפסת להתפלל ממש כמו אבא... בשבתות של הסגר השני התרגשתי לראות במרפסות ובחצרות הרבה ילדים חמודים עם הטלית המתוקה שייצרנו.

"גם לבנות וגם לי יש חלוקים שבתיים ואלגנטיים שאני מייצרת תחת המותג 'ליידיס'. אני יודעת שבשבת אישה צריכה להיראות כמו מלכה, אך לא תמיד נוח לנו ללבוש בבית שמלות חונקות ובגדי פאר מוקפדים. לכן אני שמה דגש על חולצת בית נעימה, שהיא לא עוד חלוק מזולזל, אלא בגד יפה שעוצב ונקנה במיוחד לכבוד שבת. אני מקפידה לשבת לשולחן שבת עם פיאה ומטפחת לבנה מעליה, כפי שנהוג בביתנו, ויש לי גם סינר לבן שאני לובשת מהדלקת נרות עד אחרי הקידוש.

"הרבנית מייזליש, ביתו של האדמו"ר מבאבוב, סיפרה לי כי אביה חינך אותה לכבד מאד את השבת גם בלבוש. הוא אמר לה, כי בעולם הבא אנשים זוכים לעילוי הנשמה של שבת בהתאם לזמן בו הם כיבדו את השבת כאן בעולם הזה. מי שרק בסעודה שלישית נזכרה להתגנדר כדי לצאת לטייל עם חברותיה, עלולה להפסיד מהעונג שבת בגן עדן, ומי שכבר בהדלקת נרות מוכנה ולבושה לכבוד שבת, תזכה לנועם הנשמות כבר מאז. וביום ששי, כשאני מתלבשת ומתקשטת לשבת, אני יודעת שזה לא סתם בגד, אלא בגד קדוש של נועם עליון".

זמירות שבת במחלקה האונקולוגית

מה החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"לאחר הדלקת נרות, כשהילדים מתעסקים עם הפעקאלע או שיצאו לחברות, ואני יכולה להתפלל באריכות וברוגע. אני מתחילה עם הודיה על כל הדברים הקטנים והגדולים שהיו השבוע, וממשיכה בבקשות פרטיות ומפורטות. אני מזכירה את כל שמות ילדיי ונכדיי ומבקשת לכל אחד כצרכיו. אישה חכמה יעצה לי להתחיל פעם מהקטן ביותר ופעם מהגדול ביותר, כדי שלא יצאו האחרונים נפסדים באופן קבוע כשאין כבר כוח לפרט אצלם... לא תמיד יש לי השראה לתפילה. לעתים הראש שלי תפוס בעניינים אחרים, אך כפי ששמעתי מהרב בויאר, זהו דווקא סימן שהיצר הרע רוצה לגנוב ממני עת רצון גדולה, ואני לא אתן לו לקרר אותי. זהו זמן גדול של התייחדות עם הקב"ה, רק אני והוא, ואני מחכה לו כל השבוע"

מהו האתגר שלך בשבת?

"כאשר הנכדים אצלנו, ואני צריכה לראות את הבלגן, ללכת מעל ובין משחקים, ולהיות סבתא טובה..."

שבת בלתי נשכחת:

"הבן שלנו היה מאושפז במחלקה האונקולוגית במשך חודשיים סוערים וקצרים מאד. בשבתות הבן שלי ביקש שדווקא בעלי ואני נהיה איתו ולא שאר בני המשפחה המסורים, ואנו זכינו להיות לצדו. השבתות בבית החולים היו לא קלות, ומרגשות מאד, ויותר מהן הייתה השבת האחרונה לחייו.

"אני זוכרת שהוא לא יכול היה לאכול כלום והיה מחובר לצינורות. כשהגיע זמן סעודת שבת שאלנו אותו אם עדיף שנצא החוצה ולא נאכל מולו ונגרה אותו. התשובה שלו מעלה לי דמעות עד היום: 'יש לי כזה עונג שבת כשאני רואה אתכם אוכלים. זה עוזר לי להרגיש את השבת'. אכלנו לצדו, והוא התאמץ ושר איתנו זמירות שבת. הוא תמיד אהב לשיר זמירות, הייתה לו שירה חמה ומלאת רגש, ובאותה שעה הגיעו חולים ואנשי צוות מכל החדרים והצטופפו ליד הפתח כדי לשמוע את הזמירות. זו הייתה שירה של דבקות עילאית, ממש ראו עליו שהוא כבר כמעט לא כאן, ונותן לנו לחוש מהי שבת אמתית, מעין עולם הבא".

מתכון שבתי מיוחד:

דג סלמון עם ירקות

"מניחים את פרוסות הסלמון בתבנית. קוצצים במעבד מזון גזר, קישואים, בצל ושום. מערבבים את הירקות עם מעט שמן, מלח, ופלפל שחור. מניחים אותם מעל הדגים בשכבה עבה וצפופה, עד שלא רואים את הדגים. מכסים את התבנית ומניחים על הפלטה כחצי שעה לפני הדלקת נרות. בתיאבון!"