תכונות שליליות? יש דבר כזה?

כתוב: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"

מה זה על פי דרכו? האם הילד צריך להורות לי את הדרך? אני ההורה המוביל המדריך, לא הילד, למה התכוון שלמה המלך?

על פי דרכו – לפי טבעו, לפי תכונותיו כך נחנך אותו נוביל אותו. ומדוע? כי אם אלה תכונות היסוד שלו אי אפשר לשנותם – גם כי יזקין - גם כשיגדל יישאר עם תכונות היסוד האלה.

אז מה תפקידנו?

להוביל, לכוון, לאזן, אך לא לשנות.

עלינו לזכור שהילד שלי הוא פיקדון מאת ה', כך ה' ברא אותו עם התכונות האלה ושתכונות אלו אמורות לעזור לו להגיע לייעוד שלו כאן בעולם הזה. ההשלמה עם כך תיתן לנו את הכוח והכלים להתמודד עם האתגרים שבחינוך הילדים בצורה הנכונה.

עלינו לזכור שלכל תכונה יש שני צדדים, תלוי מאיזה צד מסתכלים...

אדם רגוע יכול להיראות גם אדיש או עצלן.

אדם עקבי, מתמיד, יכול להיות גם עקשן.

אדם רגיש לזולת, יכול להיות גם פגיע ובכיין.

אדם כעסן יכול להיות אדם חם ותוסס.

אם נדע לראות את הצדדים החיוביים של התכונה ולהחמיא ולרומם אותה, הילד ילמד לראות את עצמו באור חיובי, דווקא מצד התכונה שנראית שלילית.

ברגע שאנו מקבלים את הילד ומבינים את הצרכים שלו, אנו כבר לא חושבים עליו כבעל תכונות שליליות.

יש לו צורך בהקשבה, כי הוא רגיש - אז אתן לו את המענה לכך.

זו הדרך להגיע אל הילד, על יד קבלה והכלה. כך הילד מרגיש שההורים מקבלים אותו ואוהבים אותו איך שהוא. ולא מחפשים לשנות אותו.

כך אפשר לעזור לילד ולכוון אותו.

כשדינה באה הביתה בוכה, כי העליבו אותה בגן, אמא הרגיעה אותה. ואם בעבר היא חשבה בלבה "אוי, איזו ילדה רגישה היא, מתי היא תשתנה?" – כיום, כשהיא מודעת יותר לעצמה, המחשבה היא שונה – "דינה שלי ילדה רגישה וזקוקה לי עכשיו, שאהיה איתה".

אמא חבקה את דינה, נתנה לה לשתות ולהירגע, ולאחר כרבע שעה דינה סיפרה לאמה מה קרה בגן. אמא רק הקשיבה ולא הגיבה.

בעבר היתה מגיבה אחרת. היתה אומרת לה: "אל תשימי לב, לא נורא, מה קרה בסך הכול", ולא היתה מבינה למה דינה לא מפסיקה לבכות, ולא נרגעת...

הפעם הזאת היא רק הקשיבה והיתה עם דינה.

בדרך זו הילד גדל בהרגשה שאמא לצידי, מכילה ומקבלת אותי. תכונת הרגישות שיש בדינה תוכל לשמש אותה לרגישות לזולת, לעזרה לזולת, לאכפתיות. דינה תרגיש בעלת יכולת לעזור ולתרום, ולאו דווקא לבכות ולהתלונן...

דוגמא נוספת: יוסי הוא ילד כעסן, אומרת אמא, כל דבר גורם לו לכעוס ולהתפרץ. אנחנו לא יכולים לסבול את זה...

אבל יוסי הוא גם ילד חם ואכפתי מאוד שתענוג להיות איתו בחברה. אם יוסי יקבל מחמאות על כך, ונחזק את הצד החזק הזה שלו, יש סיכוי שהוא יכעס ויתפרץ פחות. אפשר לתת לו מלאכות פיזיות שהוא אוהב לעשות, כמו ללכת לקניות, לצבוע את הבית וכדומה, כדי שיוציא את האנרגיה שיש בו על דברים חיוביים, ולהחמיא לו על כך.

כך בכל תכונה שנראית בעינינו שלילית נחפש את הצד החיובי שלה, וניתן מענה חיובי.

יעל אלמליח היא מנחת הורים מוסמכת ויועצת זוגית מטעם מחלקת שלום בית בהידברות.