הילדים מיצירת הקורונה מסבירים: "לא סתם הצבנו שוטרים בכיתה"

שוקי מרגלית וציקי קליין לומדים רק בכיתה ד' וכבר הצליחו ליצור יצירה שהותירה לא מעט מבוגרים פעורי פה. מדובר ביצירה תמימה לכאורה, שנועדה להשתתף בתחרות שנערכה בתלמוד תורה בנושא 'מידות טובות'. אלא שמשום מה המידות הטובות בתקופת הקורונה הופיעו בה לידי ביטוי בצורה מפתיעה למדי.

יצירתם של הילדים, שהודות לייחודיותה הפכה למפורסמת, ותמונותיה הספיקו להיות מופצות בלא מעט אתרים ברשת, מציגה כיתת ילדים הלומדים תורה בזמן הקורונה, כשהם מקפידים על הכללים, מה שאומר: ריחוק ועטיית מסכות. אפילו בקבוקי אלכוג'ל מונחים על השולחנות. מול הילדים יושב הרב'ה, מאחורי מסך זכוכית, ובפתח החדר, כמה מבהיל, ניצבת חבורת שוטרים.

ניסינו לאתר את הילדים החמודים, כדי לשמוע מעט יותר על מה שמסתתר מאחורי היצירה ולפתוח צוהר לעולמם בתקופה כה מאתגרת.

"רצינו להמחיש תורה מתוך הדחק"

"אנחנו לומדים בתלמוד תורה רוז'ין בבני ברק, ובשבוע שעבר חזרנו לחיידר", מספר שוקי מרגלית, "אחד המורים הודיע לנו על כך שלכבוד החזרה לשגרה תיערך תחרות בנושא 'מידות טובות'. הוא הזמין את התלמידים ליצור יצירות בנושא, וביום שלישי הקרוב תיערך תערוכה בה יוצגו היצירות שהוגשו".

איך מתקשרת היצירה שלכם לנושא 'מידות טובות'?

"רצינו להראות ילדים שלומדים בשקדנות ובהתמדה - אלו מידות טובות", מסביר שוקי.

"בהתחלה לא חשבנו להראות את הלימוד דווקא בזמן קורונה, אבל כשהתחלנו ליצור החלטנו שההתמדה הגדולה ביותר היא דווקא בקורונה, כי אז הכי קשה", מוסיף חברו.

גם אתם הרגשתם בזמן הקורונה שקשה לכם ללמוד?

ציקי: "לפעמים כן".

שוקי: "בעיקר כשלמדנו דרך הטלפון. זה היה מאוד לא נוח ולא כל כך התחשק לנו ללמוד ולהתמיד".

כמה זמן השקעתם ביצירה הזו?

הם מהרהרים, ולאחר חישוב מתמשך, משיבים: "עבדנו עליה במשך כמעט שבועיים, בכל יום בשעות הצהריים במשך שלוש שעות לפחות".

שוקי מסביר: "היינו צריכים לפרק ולבנות כמה פעמים, כי בהתחלה היצירה יצאה קטנה מידי. אחר כך פניתי לסבא שלי שהביא לי מדרש מ'שיר השירים' שאומר שמי שלומד בצורה הרגילה, במקום הרגיל שלו, מקבל שכר כפול 200, אבל מי שלומד לא במקום, כמו עכשיו בקורונה, כשלומדים בבתי כנסת במקומות פתוחים ובבתים, מקבל שכר פי אלף. היינו צריכים להוסיף גם את זה ליצירה".

"תוך כדי עבודה קפצו לנו כל הזמן רעיונות נוספים", מוסיף ציקי, "פתאום הוספנו את האופניים בצד, את המנורות ואת השוטרים, כל אלו לא היו בהתחלה". 

למה החלטתם להביא את השוטרים? למה שלא ילמדו בלי שוטרים?

"רצינו להראות התמדה גם כשקשה", מסבירים הילדים.

שוקי: "אפילו שקשה לילדים והשוטרים מפריעים להם, הם עדיין לומדים".

ומה נתן לכם כוח להשקיע כל כך הרבה ביצירה?

"זה באמת היה מאמץ גדול", מסכים ציקי, "אבל רצינו לעשות את זה, אז לא הרגשנו שזה קשה לנו".

"כיף לנו לדעת שעשינו כזה דבר גדול", אומר גם שוקי, "אמנם רצינו לזכות, אבל זה לא שהשקענו רק כדי לזכות. מבחינתי אני כבר זכיתי".

"מוטרד ממה שחווים הילדים"

בשיחה עם יוסי מרגלית, אביו של שוקי, הוא מספר כי ביום בו הוא לקח את היצירה לתלמוד תורה, הוא פגש את שכנו, הרב ברוך רוזנבלום. "הרב רוזנבלום ראה את היצירה וכל כך התרגש. הוא ציטט את הסיפור המפורסם על רבי עקיבא שאמר 'אשריכם שנתפסתם בדברי תורה'. כי זה בדיוק המסר שנראה כאן", הוא אומר.

עוד מוסיף האב: "אני אישית מגיע מהעולם הרפואי, אני מתעסק ברפואה ומקפיד מאוד על כל ההנחיות, אך יחד עם זאת, אני חושב שמוכרחים להעביר לגורמים הממשלתיים את המסר שהתורה היא חיינו. בדיוק כמו שיש אנשים שאם תגיד להם לא ללכת לספורט, הם לא יבינו איך זה אפשרי, אצלנו זה הרבה יותר חמור. אם לא ייתנו לנו אפשרות להתפלל במניין מסודר או ללמוד כפי שאנו צריכים – לא נוכל לנשום, כי אלו הם כל החיים שלנו. זה גם מה שאני מסביר כעת לאנשי המערכת הישנים והחדשים – מוכרחים למצוא מתווה מאוזן שיאפשר לנו להפעיל את בתי הכנסת ומקומות הלימוד גם במשך החורף, כשאי אפשר להיות בשטחים פתוחים".

הוא מציין כי בעקבות פרסומה של היצירה והעלתה לרשת פנו אליו לא מעט אנשים ומכרים. "אני חושב שאפשר ללמוד מהיצירה הזו כל כך הרבה על מה שעובר כיום על הילדים שלנו ", הוא מסביר. "הילדים של היום הם חכמים, הם יודעים היטב מה קורה סביבם, שומעים ומבינים".

לא מדאיג אותך שהילדים יצרו חבורת שוטרים בפתח הכיתה? כאילו זה הסיוט הגדול ביותר?

"האמת היא שכן. מטריד אותי לחשוב שכאשר הילד שלי חושב על קורונה הוא מיד מצייר במחשבתו את השוטר המאיים, כואב לי שזהו המצב שנכפה עלינו ושזוהי המציאות שאנו חיים. אני משתדל להעביר לילדיי את המסר שהשוטרים באים לעזור לנו ולשמור עלינו, אך אם מגיע רגע בו הוא מנסה לצייר לימוד תורה בדחק ומתעקש להציב שוטרים – זה כואב לי".