לקראת לידה? כך תהפכי אותה לחוויה חיובית וטובה

שינויים אינם דבר קל לעיכול, ודאי לא כשהם נותנים בנו את אותותיהם מבחינה פיזיולוגית.

הריון הוא אחד מהשינויים הקלאסיים אותם חווה כל אישה במהלך שנות הפריון שלה, והם משפיעים עליה קוגניטיבית, רגשית וכמובן פיזיולוגית.

יחד עם זאת, מה שיקבע את חווית ההריון, אשר תשפיע גם על חווית הלידה, יהיה לא המציאות החיצונית המתהווה לה תוך כדי התהליך, אלא דווקא ההתייחסות הפנימית של האישה אל השינויים בגופה ואל המצב החדש המלווה אותה.

כל דבר בבריאה תלוי מאוד בתהליך ובהכנה אשר קדמו לו.

כך, למשל, מה שיקבע את אווירת השבת הוא לא השבת עצמה, אלא ההכנות אשר קדמו לה, כמאמר הגמרא: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" (מסכת ע"ז, פרק ג' משנה א'). כך גם לגבי איכות התפילה שלי - זו לא תקבע לפי השקעתי ברגע בו אני מתפללת, אלא יותר לפי מידת ההכנה שלי אל התפילה. ככל שאכין עצמי יותר לדבר, הן תודעתית והן רוחנית - כך ההכנה תשפיע על האופן בו אגש לדבר ובו אחווה אותו, ובשלב מאוחר יותר גם על האופן בו אבצע אותו.

שלבי ההריון הם ההכנה אשר קדמה לחוויית הלידה, וככל שאנצלם כראוי ואעסוק בהכנה לקראת האירוע הגדול - כך החוויה שלי ממנו תתעצם, ואוכל גם לגשת אליו ממקום אחר – בטוח יותר, מאמין יותר ומרפה הרבה יותר.

תשעה חודשים של הכנה ראויה ייצרו את חווית הלידה המושלמת, ואת הקשר הטבעי והנדרש בין האם לתינוק.

השורות הבאות יחשפו בפניך את מקצת ההכנה הנדרשת.

הרחם הינו מקום של הכלה, וראוי שבתור מקום שכזה הוא יאפשר מצע רך, חם ועוטף לגדילה.

לעיתים, הקושי בהכלה ובאי קליטה הריונית נובע מכך שאני אינני מכילה את עצמי בתוכי, כאשר הדימוי העצמי שלי לוקה בחסר, כגון: כולם חזקים ומוצלחים יותר ממני, גופי קטן ולא מתפתח"... (מקרה אמיתי בקליניקה).

במצב כזה, יקשה עלי מאוד להפוך את גופי למכיל. הדימוי שלי על גופי כגוף קטן אינו רואה בי אישה, וממילא חוסם גם את תהליך הפריון הנשי, המעיד על שיא ההתפתחות הנשית ועל אופציה לשינוי סטטוס מנערה לאם.

בתהליך של מודעות ושל חיבור לעצמי, הגוף מתחיל לגדול, להבריא ולהתפתח, וממילא הוא מאפשר גם הכלה ברחמים של עובר זר (במקרה הנ"ל טופלה הדס (שם בדוי) בטכניקות מעולם ה-NLP. לאחר שנתיים של אי פוריות, בפגישה השביעית היא הרתה).

מקרה נוסף של רחל (שם בדוי) הוא האמונה התת הכרתית שלה שריבוי ילדים שייך רק לאנשים מצליחים, בעוד היא האמינה על עצמה שהיא מס' 2 ותמיד תהיה כך. גם העובדה כי זהו מיקומה במשפחה הייתה לה לעזר וחיזקה את האמונה הזו שלה. היא אמא לשלוש בנות עם הפרשים גדולים ביניהן, ובעלת היסטוריה של חמש הפלות. בפגישה החמישית היא בישרה לי כי הרתה, ומאמינה כי הכל בזכות התהליך ששינה בה את האמונה שלה כלפי עצמה.

על כן חשוב מאוד לעסוק, בתקופה של קדם הלידה, בהכנה רגשית ותודעתית לצד הכנה קוגניטיבית, מאחר שהם אשר יקבעו את האופן שבו תיראה הלידה, ואת החוויה אשר אחווה ממנה.

מדובר כאן בהזדמנות למסע שלי עם עצמי ושלי עם גופי, וכל הימנעות ממסע כזה - כמוה כהחמצה, שבשלב מאוחר תשפיע על סיומו של התהליך.

"אישה יולדת כמו שהיא חיה" - את האמונות שלנו כלפי עצמנו אנו נושאים עמנו לכל מקום, לכל תרחיש, לכל אירוע.

לרוב, התודעה האנושית חיה ופועלת על פי קיבעונות מחשבתיים שהתבססו להם לאורך השנים מתגובות לאירועים קודמים. המידע אודות אופן הפרשנות שלנו על אירועים ישמר באופן תת הכרתי והוא ישפיע על המחשבות, הרגשות והתגובות שלנו עוד בטרם התרחשה הסיטואציה אל מול עינינו.

לכן, כדי שנפעל במיטבנו גם אל מול סיטואציות חדשות, או חוזרות ונשנות, אבל עם תקדים שלילי (כגון: לידה שקטה, הפלה טבעית או גרידה) אנו נדרשים לתקן את החוויה תחילה מהאירוע הקודם, או להכין עצמנו נכון לחוויה החדשה והראשונית.

כשאישה נגשת להריון עם תחושה של עייפות, זוגיות לא מיטיבה, דימוי עצמי נמוך - זה בהחלט יכול להשפיע על חוויית ההריון, והתוצאות יכולות לבוא לידי ביטוי גם בסופו של התהליך, קרי בחדר הלידה (לידה ממושכת, סיבוכים, לידה בניתוח וכו').

יש להבין כי הגוף שלנו חכם. הוא יודע לבצע את המוטל עליו, אבל כל מה שהמוח מצייר - הגוף מייצר, ואם נצייר גוף קטן, חלש וחסר אנרגיה - זה מה שנקבל.

הכנה באמצעות טכניקות מעולם ה-NLP

"REFRAMING" - שינוי בתתי החושים - עוזרת גם לתיקון חוויה טראומטית, וכן כהכנה לחוויה שטרם חוויתי, אבל כבר כעת אני חשה חסרת בטחון באשר להתמודדותי עמה.

הטכניקה מאפשרת שינוי בתתי החושים (צבעים, עוצמת כאב, עוצמת קולות וכו'), על מנת ליצור חוויה מחודשת של האירוע, אבל הפעם ממקום אחר. אנו למעשה מתכנתים מחדש את תת המודע, ומאפשרים לו לשמור את הזיכרון החיצוני החדש. מבחינתו, הוא ישמור זאת כזיכרון פנימי, מה שיקל על התגובה שלנו לאירוע הבא.

איך זה עובד? מתארים את המצב הבעייתי, ולאחר שהעלנו אותו למודעות - עורכים לו שינוי בתתי החושים (משנים עוצמת קול, צבע, מציעים לגייס דמות מחזקת וכו'). התוצאה היא שינוי בהרגשה, בתחושה ובחשיבה הפנימית סביב האירוע.

חשוב להבין כי את המציאות אין בידינו לשנות, אבל את הרגשות, התחושות והמחשבות שיצרנו סביבה – ניתן בהחלט, ואם נפעל כך, נביא את עצמנו לידי חיזוק עצמי ואנרגיות חיוביות, שיקדמו אותנו לעבר המקום אליו אנו חפצות להגיע בקלות.

כך בעצם אנו מעניקות טעם חדש לחוויות שונות.

טכניקה נוספת נקראת "עיגון" ANCHORING -. זוהי למעשה יצירת התניה חדשה בין גירוי לתגובה.

הגירוי הוא מכל סוג של חוש (ראיה, שמיעה, תחישה, טעם, ריח, מקום), והוא יוצר תגובה של התנהגות, מחשבה או רגש.

כך תת המודע שלנו פועל ומייצר תבניות רבות של התניה, למשל: ריח של בית חולים ייצור בי תחושה של לחץ, וכו'.

תת המודע, מתוך הגנה, שומר ומאחסן את ההתניות, וממשיך להתנהל לפיהן כל עוד לא עשינו בהן שינוי.

לעיתים, ההתניות נכונות לאותו אירוע, ולא רלוונטיות להמשך חיינו. כאן באה טכניקת העיגון, ויוצרת התניה חדשה.

בהקשר של הריון או לידה – ניתן לעגן תחושות של ביטחון ע"י מגע, ובכל פעם שניגע באותו מקום ספציפי - יעלו מאליהן אותן התחושות, וארגיש בתוכי את חוויית הביטחון, אשר תשפיע על האופן בו אגיב ואפעל אל מול הסיטואציה.

לסיכומו של דבר - תהליך ההריון הינו מסע של צמיחה והתפתחות, לא רק לעובר, אלא גם ובעיקר לנושאת אותו ברחמה. כאשר נגשים אל התהליך הזה, אשר הוקדשו לו תשעה חודשים, מתוך מודעות – התוצאה לא מאחרת לבוא, ולא רק הוולד זוכה להיוולד, אלא גם האם, על ידי חיבור לעצמה ולגופה, המאפשרים את גילוייה מחדש.

הלידה שלו - זו בעצם הלידה שלך. שיהיה במזל טוב.

ענבל אלחייאני, M.A, היא מטפלת מוסמכת בNLP, מיינדפולנס ודמיון מודרך, כותבת ומרצה בתחום.