למה בעלי נחמד לאחרים, אבל אלי לא?

שלום לך.

רציתי להתייעץ על עניין כואב. אני שומעת מחבירות שלי שאני לא לבד בצרה הזו, אז אולי תעזור לכולנו...

בעלי שיחיה הוא אדם נפלא. כמה נפלא? יעיד על כך כל אדם שבא איתו במגע אי פעם. הבנאדם לא אומר "לא" לאיש בעולם, תמיד עוזר, תמיד עם חיוך, לאן שהוא לא הולך הוא רק מקרין טוב וחום.

אבל בבית, הוא מישהו אחר! פיצול אישיות! הוא לא מוכן להוציא מילה אחת של פירגון, כועס, מתוסכל, כל מה שאני עושה ובאה לקראתו לא מספיק, כאילו הוא ממש שונא אותי. כשאני מנסה לדבר איתו על זה - הוא צועק עלי ואומר לי שהוא נחמד לאנשים אחרים כי הם לא מתנהגים כמוני... אני הורסת לו את החיים... ועוד.

שמעתי פעם הרצאה מאיזה רב שדיבר על זה שאנחנו צריכים לדעת לעזור בבית פנימה, כי לעזור לאחרים זו לא חכמה... תאמין לי שניסיתי הכל. הגעתי למצב שאני ממש מקנאת באנשים אחרים על היחס שהם זוכים לקבל ממנו...

אשמח לעזרה או תובנה בעניין.

* * *

שלום וברכה.

אכן, תיאור דומה לשלך חוזר על עצמו לא פעם אצל הרבה זוגות. כל אחד והניסוחים שלו. אנסה לבחון יחד איתך את העניין מזווית נוספת.

ראשית, אני מבין כי בעלך סובל אף הוא, כפי שתיארת במשפט הכואב שהוא אמר, שכביכול את "הורסת" לו את החיים...

נכון אמר אותו רב שנוח וקל יותר לעזור לאחרים ולא בבית, מכל מיני סיבות שלא ניכנס אליהן כרגע. אך האם כאשר חוסר העזרה בבית "לא משתלם" וגורם לבעלך לסבל רב, האם גם אז נאמר כי נוח לו יותר לא לעזור? מדוע הוא עדיין מסרב להניע מעגל של נתינה בביתו שלו שבאופן ודאי ישפר את איכות חייו?

בהכרח יש כאן משהו שלא עלינו עליו... אדם שטיבעו נתינה ונושא חן בעיני הסביבה ובכל זאת נמנע מכך בסביבה מסוימת, חייבים לומר כי ישנם איזשהם גורמים וסיבות המניעים את התנהגותו זו, ולו רק נבין אותם נוכל להביא לפתרון רגשותיו ולהשיב לו את הרצון לתרום ולהיות נחמד כפי שהוא יודע היטב.

הדרך האחת והיחידה להבין מהן אותן סיבות, מיום שניטלה נבואה מאיתנו היא לשאול ולהבין ללבו. אך דא עקא, אנחנו לא יכולים להבין ללבו כאשר הוא מאשים ולא כאשר הוא מטיח עלבונות ומתנסח בצורה מאוד לא מדויקת. לעיתים אף אנו מנועים לשאול בכלל כי אנו מצפים לכך שהצד השני יתחיל במעגל ההבנה וההקשבה לרגשותינו הרמוסים והפגועים, ובצדק.

מה שניתן לעשות הוא להרגיע את רמת המתח ואז לגשת ממקום שליו ורגוע עם עצמינו ולנסות לפתח שיח כנה ומקבל רגשות. אך בשביל הורדת המתח עלינו להבין כי האחריות למצב תלויה בשני הצדדים. שוב: בשני הצדדים! באם השורות הבאות ייתנו לך את התחושה כי מוטלת כאן אשמה עליך, חיזרי וקראי את השורה הקודמת. לא מוטלת אשמה, אלא אחריות. ולא עליך, אלא על שניכם. כאשר אנו מודעים לכך שאמנם ודאי שהתנהגותו של בן הזוג אינה ראויה, וכי מוטלת עליו האחריות למצב הלא נעים, אך מאידך אנו יודעים שביכולתנו לשנות, והאחריות לאותו שינוי מוטלת גם על כתפינו. אנו יכולים לצאת מעט מהמקום הכועס והפגוע, גם אם צודק, ולנסות להבין ללבו של הזולת.

ציינת עוד משפט שאמר בעלך: "שהוא נחמד לאנשים אחרים כי הם לא מתנהגים כמוני". הוא ביטא רגש מסוים בצורה מעליבה ולא הוגנת, אך אם ננסה להתנער מהטרמינולוגיה השגויה, האם נוכל לנסח את המשפט שוב?

אם הוא היה אומר "צודקת, זה לא בסדר שאני מתנהג כך, ובאמת אני עצמי מרגיש מאוד לא בנוח שכך אני מתייחס לאשתי היקרה. אך אני זקוק לעזרתך. קשים לי כמה פרטים שביכולתך לשנות, שכרגע נותנים לי תחושה של כעס ופגיעה, ואינני מסוגל להיות נחמד. התואילי לעזור לי ולהתחשב בי?". אולי זה היה נשמע לך המשפט הכי כן ואוהב שקיבלת ממנו...

הוא אמר את זה!

לא בניסוח הנ"ל, כי כאב לו. אנשים שנתונים במצב סטרס רגשי נוטים להתבטא בכעס ובתסכול, ואף להעליב ולפגוע. אך הם עדיין רוצים שיבינו אותם! קשה להם!

עלינו לא להתפתות לעולם לניסוחים ולטרמינולוגיה. אנו חותרים תמיד ובכל מצב להבין מהות. להבין עומק. אם רק ניתן אמון שאנשים הם לא רעים, וכאשר הם מתנהגים בצורה לא הולמת הם במצוקה, וניתן אמון בעצמינו שביכולתנו לבצע שינוי, נשמע לאורך חיינו מנגינות אחרות לגמרי מאלו ששמענו עד כה. אותה מנגינה ערבה וקסומה שפושטת לה על מיתרים שבלב תלווה אותנו לאורך ימים ושנים, ונדע להבין, ולא לבטל את רגשותיו של האחר מתוך התגוננות כי לא נחוש מותקפים. ולא נאשים את האחר גם כאשר נהיה במצוקה, כי נדבר אז בשפת אותה מנגינה.

נשיר אותה.

נרקוד אותה.

נאהב אותה.

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.C