ענבר רחל מאוסטרליה: "מעולם לא דמיינתי שאהיה גננת - ואעסוק בטהרת המת"

משפחת בן הרוש מתגוררת בבית חב"ד בביירון שבאוסטרליה. זהו אזור קסום ומלא טבע, מקום מצויר כמו גלויה, וגם בו יכולים להיות חיים יהודיים מלאי חום. 

"בעלי ואני מגיעים מבתים ישראליים, ולא חשבתי אף פעם שארחיק נדוד עד אוסטרליה", מספרת ענבל רחל בן הרוש. "לאחר נישואינו, התגוררנו כחצי שנה בשכונת מקור ברוך שבירושלים, ובעלי חיפש כולל מתאים. לאחר המלצות, עברנו למלבורן שבאוסטרליה, להמשך לימודיו של בעלי ב'כולל מנחם'. ברוך ה', בעלי למד שם כשלוש שנים וחצי, במהלכם קיבל סמיכה לרבנות וגם השתלם במלאכת שחיטת העופות. לאחר חג השבועות האחרון הגענו למחוז ביירון שבמדינת ניו סאות׳ וולס באוסטרליה. דווקא כאן, בנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה, באזור קסום וירוק, ליד הים, עם מזג אויר טרופי ונעים, בחרו לגור מאות יהודים, רבים מתוכם ישראלים. בנוסף למתגוררים כאן בקביעות, האזור מושך מדי שנה כמות גדולה מאוד של מטיילים ישראלים, אפילו בתקופה הזו.

הבית של משפחת בן הרוש

"כבר בימים הראשונים שלנו כאן, פנו לבעלי יהודים שראו אותו בסופר המקומי ואמרו לו ״גם אני יהודי״. כך לאט לאט נוצרים קשרים, אנחנו מחליפים מספרי טלפון ומזמינים את כולם לפנות אלינו בכל עניין, ולהרגיש אצלנו בבית.
"מספר שבועות לאחר הגעתנו לכאן, הגיעה אלינו משפחה שביקשה שנערוך בר מצווה לבנם, משפחתו תכננה לערוך את בר המצווה בישראל, אך המצב לא אפשר זאת. היו לנו שבועיים בלבד לפני תאריך יום ההולדת כדי להכינו לכך, וברוך ה' הילד הינו בעל קליטה מהירה והסתדר עם הלמידה המהירה. אמו ואחותו נרתמו למשימה, ויום לפני בר המצווה הן הגיעו אלי הביתה בערב, אחרי שהבנים ישנו ויחד בישלנו את הסעודה ואפינו את החלות והעוגות. נוסף על המשפחה, הצלחנו לארגן מניין של יהודים מהסביבה שהגיעו לארוע הנחת התפילין ולעליה לתורה, ברוך ה', היה אירוע מקסים ומרגש".

בר המצווה שנערכה בחצר הבית

כיצד נראה הבית שלכם?

"ביתנו משתרע על פני 8 דונם של שטח ירוק עם עצי בננות, מנגו, גויבה, פיתנגו, קלמנטינות, לימונים ועוד. שלל פרחים בצבעים מרהיבים, בריכת מי גשמים, ויש לנו גם לול עם חמש תרנגולות שמטילות ביצים מדי יום. בעלי אחראי על הטיפול בתרנגולות, והבנים שלי לא מוותרים להיכנס ללול יחד איתו. הם אוהבים ללטף את התרנגולות, להאכיל אותן במסירות, ולאסוף בעדינות את הביצים הטריות. מדי פעם ניתן לראות קנגורו מסוג וואלבי קופץ לו בחצר ביתנו, וכשהילדים מבחינים בו הם מיד רצים לחלון, ועוקבים אחריו בהנאה רבה".

שימו לב לצפרדע הקטנה המקננת בתוך הפרח

אלו מוסדות חינוך יש אצלכם? והיכן הילדים שלכם לומדים?
"בשלב זה, אין כאן מוסדות חינוך תורניים, ולכן אני מחנכת את הילדים בבית. עבור המשימה הזו רכשתי חוברות לגננת, ובעזרתן אני מלמדת אותם בגן שפתחנו: 'גן מעל הטבע'. בנוסף אני מתייעצת ושואבת רעיונות משליחות נוספות מרחבי העולם שעוסקות אף הן במלאכה חשובה זו. כבר השבוע יתווסף ילד נוסף לגן, ובעזרת ה' הכוונה בעתיד היא לפתוח גן מסודר, ולתת לילדים היהודים הרבים כאן את האפשרות להתחבר עם ילדים יהודים נוספים, תוך כדי לימוד הא״ב ומעגל השנה היהודי".
 

טבילה יומית בנהר הקרוב

"הבוקר אצלנו מתחיל כמו בכל בית, אך במקום שהבנים יצאו מהבית לאחר ארוחת הבוקר, אני מחליפה כובע ועוברת מתפקיד האם לתפקיד הגננת. אני מוסרת לילדיי שיעורים מסודרים, על פרשת השבוע, על החגים וכל שאר הנושאים הרגילים שלומדים בגן. אנו מכינים יחד יצירות, שרים שירים ומשחקים. להרגשתי, לא מגיע לילדיי פחות מכך. אינני רוצה שהם יפסידו בגלל שאימא שלהם היא גם הגננת, וברוך ה' כעת כולנו מרוצים מאד. יש לנו 3 בנים בלי עין הרע: מנחם מענדל בן 3.5, שניאור זלמן בן שנתיים, ושלום דובער הקטן בן 3 חודשים. בבוקר הגן משותף לשלושתם... בן השנתיים לא ממש מבין הכול, אבל הוא נהנה מהאווירה ומהשירים. כשאני צריכה לטפל בקטן, אני נותנת לגדולים תעסוקה מוגדרת לשעת ה'הפסקה'.

"לקראת ארוחת הצהריים אני מכינה ארוחה קלה. כמו שנפוץ כאן באוסטרליה ארוחת הצהרים איננה ארוחה בשרית מבושלת, והכנת סלט, חביתות וממרחים על הלחם לא דורשת התעסקות ארוכה. בעלי חוזר הביתה לאחר שעות של לימוד, תפילה ועיסוק בצורכי הקהילה, ואנו מתיישבים לארוחה משותפת. אגב, בכל בוקר הוא מתחיל את היום בטבילה, אולם היות ואין כאן מקווה רשמי אלא רק במרחק של שעה וחצי נסיעה, בעלי טובל כל בוקר בנהר הקרוב. בקיץ המים לא קרים אולם בחורף זה היה מאתגר יותר. דרך אגב, אחת מהתוכניות שלנו היא כמובן לבנות גם במקום זה מקווה.
"לאחר הארוחה, אני מעבירה שיעור בזום למספר ילדים באותו הגיל של בני הבכור שנמצאים במקומות שונים ברחבי העולם, כשבני מקשיב לידי ונהנה מחברת בני גילו במובן מסוים. לאחר מכן, אני ממשיכה איתו לעוד שיעור 'פרטי' בנושא אותיות ומספרים, כהשלמה של חומרים שלא מעניינים את הקטן. בעזרת חוברות וספרים שרכשתי מהארץ, אני מתקדמת איתו לפי הקצב האישי שלו.
אחרי שה'גן' שלנו נסגר רשמית, וכל עוד בן השנתיים עדיין ישן, אני מנסה להספיק מהר תפילת מנחה ולימוד חומש, תהילים ותניא יומי. בשעות אחר הצהריים הילדים משחקים בהשגחתי, כשאני מנסה להספיק קצת משימות שגרתיות בבית, ובין לבין מגיעים אורחים לבית חב״ד ואנו מקבלים את פניהם.

"בערבים בעלי מוסר שיעורי תורה, פנים אל פנים ובזום, ולעיתים גם אני. באופן קבוע אני עורכת הפרשות חלה (טוב, יש הרבה בצק להכין...) עם נשים מהקהילה ועם מטיילות ורואה במוחש את העוצמה של תפילה זו".

כיצד נראית אצלכם השבת?

"את סעודות השבת אני מתחילה להכין כבר בתחילת השבוע. בערבים לאחר שהבנים ישנים, אני מכינה פשטידות, לשה כמות גדולה של בצק, אופה עוגות ועוגיות ועוד, ומקפיאה מה שניתן. ביום

חמישי בבוקר מגיע משלוח של ירקות, וזה מאפשר לי להכין בערב את הסלטים והמנות הנוספות. בימי שישי אני קולעת את החלות ואופה אותן ואנו מחלקים אותן עם נרות למשפחות יהודיות.

ביום שישי בצהריים, לאחר שמסתיים הגן, אני נכנסת למטבח ומשלימה את ההכנות האחרונות ועריכת השולחן.

"בחודשים הראשונים אני ובעלי אפינו ובישלנו במו ידינו, ובשבתות ובחגים שמחו לתת יד גם מקומיים ומטיילים. עם הסרת ההגבלות הממשלתיות של התקבצות אנשים ביחד וגדילת הפעילות, בשבועות האחרונים מגיעות עוד נשים לעזור.

טיול באוסטרליה - עם קראוון נייד

"להדלקת נרות מצטרפות אלי מטיילות ומקומיות, ולאחר מכן, עם אורחים נוספים שמגיעים, כולנו הולכים ל'בית הכנסת' הסמוך וקרוב לבית – מה שהיה עד לא מזמן מחסן, ושיפצנו והפכנו אותו למקום שיהיה נעים להתפלל וללמוד בו. הבאנו ממלבורן ספר תורה ומאות ספרי קודש, ושם אנו עורכים קבלת שבת ותפילת ערבית. לאחר מכן אנו נכנסים לבית, ועורכים קידוש וסעודת שבת מכובדת. בעלי מדבר על פרשת השבוע, ואנו נוהגים לעשות סיבוב, כך שכל אורח יספר משהו על עצמו ועל החיים, וירגיש בנוח. גם הבנים שלי משתתפים בסעודה, לפחות עד שהם נרדמים... הבכור אף משתף בנקודות מפרשת השבוע ומראה את דף היצירה מהגן שלנו. יש התוועדות, שירה ואווירה מאוד טובה.

"נפוץ מאוד באוסטרליה לטייל עם קראוון, כשמטיילים כאלו מגיעים אלינו לשבת הם חונים אצלנו, בשבת האחרונה למשל היו לנו שלושה קרוואנים בחצר הבית.

בחצר - תיבת הדואר הפרטית

"מעניין לציין, כי השטח בו אנו מתגוררים לא מחובר לאספקת המים של העיירה. המים שאנו צורכים מגיעים משני מיכלי מים ענקיים המתמלאים ממי הגשמים שנאספו בגג הבית. המים מגיעים לברזים על ידי משאבה חשמלית הנדלקת בכל פעם שפותחים ברז, ועל ברז המים לשתייה מותקן פילטר לסינון המים. כשעברנו לכאן גילינו את המשאבה החשמלית, ולפתע קלטנו כי בשבת זו תהייה בעיה אמתית. אסור לפתוח את הברזים כי אז המשאבה מתחילה לפעול. עברנו כמה שבתות מאתגרות בלי מים בברזים בשבת, ובהן מילאנו דליים בערב שבת ושתינו רק מים מבקבוקים. התלבטנו מה לעשות עד שבעלי חשב על רעיון מבריק ופשוט גם יחד: להשאיר ברז אחד פתוח עם מים זורמים בכל השבת כך שהמשאבה תפעל כל העת, ללא קשר לפתיחת וסגירת הברזים האחרים. וכיצד נעשה זאת בלי שהמים ייגמרו במיכל ויתבזבזו לריק? בעלי חיבר צינור ארוך לברז בחצר הבית, ואת קצהו השני של הצינור החדיר למיכל. כך המים זורמים ללא הפוגה אך מוחזרים אל המיכל בו זמנית. מאז, בכל ערב שבת הקפדנו לפתוח את הברז המיוחד והשימוש בברזים התאפשר בשבת.
"שבוע אחד קרה ששכחנו לפתוח את הברז... בסעודת ליל שבת, כשהאורחים החלו ליטול ידיים לסעודה, שמעתי לפתע את המשאבה מתחילה לפעול. קראתי לבעלי בחרדה: 'תקשיב, הברז נדלק!' הוא לא איבד עשתונות, ומיד קרא לאורח מהצד השני של החדר 'אל תסגור את הברז!'. הברז נשאר פתוח, ובעלי רץ מיד החוצה ופתח את הברז המחובר לצינור המיכל. ברוך ה' המשאבה לא נכבתה בינתיים, וכך יכולנו להשתמש במים גם באותה שבת".
מה מזג האוויר עכשיו אצלכם?

"עכשיו אצלנו קיץ, העונות הפוכות מארץ ישראל. אולם אנו לא מתפללים 'ותן ברכה' כמו בקיץ, אלא כמובן מתפללים על ארץ ישראל, ומבקשים 'ותן טל ומטר לברכה', כמו בחורף. אישית אנו בדיוק בימים שגם אנחנו דואגים ומתפללים לגשם. כאן, עם התלות במיכלי המים המתמלאים במי הגשמים, התפילות לגשם הופכות למוחשיות. גם בקיץ יורד כאן גשם, ואנחנו מקווים מאד שבהמשך השבוע ירדו גשמים והמיכלים הריקים יתמלאו מים. היו תקופות בהן הייתה בצורת, ומיכלי המים לא התמלאו, ואז נאלצים להזמין משאית מיוחדת מחברות המספקות מים וכך למלא את המיכלים בתשלום מלא. אנו מתפללים לברכת שמים, וזוכים להרגיש מהי בקשה אמתית לגשם".

אחד משני מיכלי המים

מבצע נדיר: הבאת מוהל במטוס פרטי

האם אתם חשים באנטישמיות?

"אוסטרליה היא מקום רב תרבותי, ואנשים מכבדים את הדתות השונות ובתוכן גם את היהדות. בכל השנים שאנו כאן, לא חווינו אנטישמיות מצד הגוים, והפעילות הדתית יכולה להתקיים גם במרחבים הציבוריים. בשבוע האחרון, לאחר מספר שנים של פעולות לקידום העניין על ידי אנשי הקהילה יוסדה במחוז חברה קדישא מקומית. קבלנו את האישורים ולראשונה הוקצתה באזור חלקת קבורה יהודית. אנו מקווים שהיא תישאר ריקה, ובינתיים כבר לקחתי חלק במצווה של טהרת המת שנערכה במדינה הסמוכה".

איך חוגגים אצלכם את חגי ישראל?

"את חגי תשרי חגגנו באווירה מקומית. עקב מגבלות הקורונה, לא הגיעו בחורים מהערים הגדולות לסייע בבית חב"ד. עם ילד בן שבועיים וחצי, ושני בנים קטנים, נאלצנו לערוך את ההכנות בעצמנו עם עזרה מהמקומיים. בעלי היה החזן בראש השנה וביום הכיפורים, ואני הייתי עם הבישולים ובבית. בהתאם להגבלות, יכולנו לארח עד עשרים אנשים בכל תפילה וסעודה. שמחנו מאוד לקבל את פני האורחים, ולכולנו הייתה תחושה מאוד מרוממת ומיוחדת לחגוג במקום זה את החגים ביחד.

"בסוכות בעלי בנה עם סיוע של מטיילים סוכה מקסימה שהייתה כולה בנויה מקני במבוק. גם בחנוכה אנחנו ממשיכים להגביר את האור. חילקנו חנוכיות עם נרות וסביבונים, ונערוך בעזרת ה' מסיבת חנוכה כאן אצלנו בבית חב"ד, עם סופגניות שנטגן במטבח ביתנו, והדלקה מרכזית בחנוכיה שבנינו, כמובן גם היא מעצי הבמבוק שגדלים בחצר הבית. כמו כן אנחנו מתכננים פינת יצירה לילדים וקישוט סופגניות, ואני מקווה שאחת המטיילות תגיע לעזור לי עם הילדים".

הסוכה של משפחת בן הרוש

החנוכיה שבנינו

נרות חנוכיה וסביבון שחילקנו

מוצר שאין להשיג אצלכם, והיית שמחה שישלחו לך מהארץ?

"יש ערים גדולות באוסטרליה, שבהן אפשר לקנות בסופרמרקט במחלקת כשרות מיוחדות, ואפילו ניתן למצוא מוצרים מישראל. אולם אצלנו, במחוז ביירון, אין כאלו מחלקות. לכן אנו מזמינים עבורנו ועבור משפחות נוספות בקהילה, משלוח של מוצרים קפואים. המשלוח מגיע כל שלושה חודשים מסידני, וכולל בשר ועוף כשר, מוצרים מחלב ישראל ומוצרים יבשים נוספים, וכולם נכנסים הישר להקפאה. כשאני צריכה חלב, גבינות או יוגורט אני מוציאה ומפשירה, ואפילו לא מסתכלת על התאריך, כי הוא בוודאי עבר... לפעמים זו תחושה קצת מלחיצה שהמשלוח ייגמר לי לפני הזמן ולא אשים לב, ואי אפשר לרדת לחנות למטה ולהשלים קניות דחופות. עוד לא הגענו לכך, אבל במקרה הצורך בעלי שוחט מוסמך, ולגבי חלב טרי יש אפשרות לנסוע למחלבה באזור ולמלא ישירות לבקבוקים. את כל הבישולים והאפייה אני עורכת במטבח ביתנו וברוך ה' לא חסר לנו כלום.

"מה שכן, אני מתגעגעת לצאת עם חברה לבית קפה. אין כאן מסעדות כשרות, וכרגע, אוכל מוכן ממקום אחר הוא בגדר חלום עבורי. ברוך ה' כשבועיים לאחר הלידה של בני השלישי, זכיתי לפינוק של ארוחה אחת כזאת: השליחה ה'שכנה שלי' במדינה הסמוכה מעבר לגבול, מרחק של כשעה וחצי נסיעה מביתנו, שלחה לנו ארוחה חמה. באותו זמן הגבולות בין המדינות באוסטרליה היו סגורים בגלל הקורונה, והיא לא יכלה להעביר אלי את המשלוח. היא איתרה מישהי שנסעה לאזור עם אישור מיוחד מכיוון שבנה למד בבית ספר במדינה זו, והעבירה דרכה את האוכל. זו הייתה משימה חד פעמית, שחיממה את ליבי מאד.

"אז אמנם לא דמיינתי שאהיה גננת במשרה מלאה, שאבשל בכמויות גדולות כל כך לשבתות, חגים וארועים, שאעסוק בטהרת המת, או בשאר העיסוקים המזדמנים לי, ובוודאי לא שאגור במקום מרוחק שכזה. אך ברוך ה' אור התורה והמצוות נותנים לי את האוויר לנשימה, את החיות ואת הכוח למלא את תפקידי בעולם בשמחה.

מקום הלימוד והתפילה לפני ולאחר השיפוץ הראשוני

סיפור שיכול לקרות רק אצלכם

"זהו סיפורה של הברית המיוחדת שזכינו לערוך: לפני כשלושה חודשים ברוך ה' נולד לנו במזל טוב בננו השלישי. כאמור, באותו הזמן, בעקבות התפשטות הנגיף, הגבולות בין המדינות שבתוך אוסטרליה היו סגורים. לא ניתן היה להביא מוהל ממלבורן, ולא מאף מדינה אחרת. המשכנו בחיפושים נמרצים אחר מוהל: הקהילה היהודית הגדולה הקרובה אלינו נמצאת בסידני, ושם ברוך ה' מצאנו מוהל שהסכים להגיע. היה זה זמן מועט לפני חגי תשרי, והסתבר שהמוהל הוא גם חזן, ולא יכול היה לקחת את הסיכון להידבקות בטיסה רגילה בתוך אוסטרליה, ולכן הסכים להגיע אלינו רק במטוס פרטי. כמובן שטיסה כזו הינה יקרה מאוד, אך בשביל מצוות הברית כמובן שעושים הכול. להפתעתנו, ביוזמת אחד השליחים הנוספים באוסטרליה, התארגנו כל השליחים ותוך שעות ספורות גייסו את כל הסכום הנדרש עבור המבצע. מעשה זה של חסד חימם את ליבנו כאן במרחק, וברוך ה' זכינו להכניס את בננו השלישי בבריתו של אברהם אבינו במועד".