מתי יוצא צום עשרה בטבת תשפ"ד 2023?

צום עשרה בטבת חל ביום שישי י' בטבת, 22 בדצמבר 2023. ביום זה, לפני 2,449 שנה החל המצור על ירושלים.

מאחר והשנה הצום יוצא ביום שישי, שבירת הצום תיעשה לאחר הקידוש (כמובן לאחר צאת הכוכבים).

זמני יציאת הצום:

ירושלים:

כניסת הצום: 5:23

סיום הצום: 17:02

כניסת שבת: 16:04

תל אביב:

כניסת הצום: 5:25

סיום הצום: 16:59

כניסת שבת: 16:20

חיפה:

כניסת בצום: 5:26

סיום הצום: 16:59

כניסת שבת: 16:11

באר שבע:

כניסת הצום: 5:23

צאת הצום: 17:03

כניסת שבת: 16:23

אלעד:    

כניסת הצום: 5:25

צאת הצום: 16:58

כניסת שבת: 16:10

אשדוד:  

כניסת הצום: 5:25

צאת הצום: 17:00

כניסת שבת: 16:20

בית שמש:          

כניסת הצום: 5:24

צאת הצום: 16:58

כניסת שבת: 16:10

ביתר עילית:

כניסת הצום: 5:23

צאת הצום: 17:03

כניסת שבת: 16:15

בני ברק:

כניסת הצום: 5:25

צאת הצום: 17:00

כניסת שבת: 16:21

טבריה:  

כניסת הצום: 5:24

צאת הצום: 16:54

כניסת שבת: 16:06

מודיעין:     

כניסת הצום: 5:24

צאת הצום: 17:01

כניסת שבת: 16:23

צפת:     

כניסת הצום: 5:25

צאת הצום: 16:59

כניסת שבת: 16:11

מה יש בצום עשרה בטבת, שאפילו אם הוא חל ביום שישי צמים אותו? - הרב ברוך רוזנבלום במבט ייחודי על צום עשרה בטבת:

למה צמים בעשרה בטבת?

עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש. יום זה מסמל את תחילת החורבן – ביום זה צרו האויבים על חומות ירושלים, ולאחר שנתיים וחצי של מצור וסבל כבד – נפרצו חומות העיר.

עשרה בטבת מציין את תחילת המצור שהטיל נבוכדנאצר, מלך בבל על ירושלים ואת תחילתו של הקרב, שבסופו נחרבו ירושלים ובית המקדש ועם ישראל הוגלה לבבל למשך 70 שנה. ימי הצומות נועדו לתשובה ולשיפור במעשינו כדי שירחם ד' עלינו, ויגאלנו מהרה גאולת עולם.

מדוע צמים בעשרה בטבת? צפו בתשובת הרב יצחק יוסף:

י' טבת הוא יום שלישי ל-3 ימי פורענות וצרות שהיו לעם ישראל החל מח' בטבת. ביום ח' בטבת, תורגמה התורה ליונית על ידי ציווי של תלמי המלך, וירדה התורה מגדולתה, ביום ט' בטבת, נפטרו מנהיגי העם, עזרא ונחמיה, ובמותם חשכו עיניהם של ישראל באותו הדור. ובצום עשרה בטבת, החל המצור על ירושלים.  

להרחבה נוספת אודות ח' בטבת ותרגום התורה ליוונית, לחצו כאן.

להרחבה נוספת אודות ט' בטבת ופטירתו של עזרא הסופר, לחצו כאן.

מה מותר ומה אסור לעשות בעשרה בטבת?

עשרה בטבת הוא יום צום, במהלכו גברים מגיל בר מצווה ומעלה ונשים מגיל בת מצווה ומעלה צמים, לא אוכלים ולא שותים.

נשים בהריון, נשים מניקות וכן מי שהצום קשה עליו בשל סיבות בריאותיות יפנו לרב שיפסוק להם כיצד לנהוג.

ביום זה ראוי להימנע מטיולים או פעילות חווייתית ביום זה.

הצמים וגם אלה הפטורים מלהתענות, כולם כאחד מחויבים בחשבון נפש ביום הזה. כמו שכותב הרמב"ם, "יש ימים שכל ישראל מתענים בהם משום הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיו כמעשינו עתה. עם שגרם להם ולנו אותם הצרות. ובזיכרון דברים אלו נשוב להטיב מעשינו שנאמר והתוודו עונם ואת עוון אבותיהם וכו'" (הלכות תענית ה'). הרמב"ם קורא לנו להתעוררות גדולה, לחשב חשבונו של עולם, מדוע באו עלינו הצרות שבאו באותו היום. המילה צום מגיעה מאותו השורש של המילה צמצום. ביום כזה אנו מצמצמים את ההנאות שלנו מהעולם הזה על מנת שנתעלה לרגע מעל הזרימה הטבעית של החיים ונצליח לראות תמונה מעמיקה יותר של המאורעות שעוברים עלינו במישור האישי ובמישור הלאומי. כמו שאומר הרמח"ל בבאור מידת הזהירות, "שיהיה האדם נזהר במעשיו ובענייניו כלומר: מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לא. לבלתי יעזוב נפשו לסכנת האבדון חס ושלום, ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפלה" (מסילת ישרים ב'). חשבון הנפש של עשרה בטבת הוא מיוחד מפני שהוא מגלה לנו עד כמה חשובה העבודה הרוחנית של ניקוי הדבר משורשו.  

אם י' בטבת היה חל בשבת, היה עלינו לצום בו, מרוב חומרתו. מדוע, ומה דנים בשמיים מדי שנה בתאריך זה? הסבר קצר ומרתק מפי הרב זמיר כהן:

לסיפור מיוחד לעשרה בטבת, לחצו כאן

צמים? קשה לכם? הנה מה שהרב פינקוס כתב במיוחד בשבילכם

צום עשרה בטבת שחל ביום שישי

על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת הוא היחיד מבין התעניות שיכול לחול ביום שישי, והדבר קורה אחת למספר שנים (בשנים מסוג השא השג זחא זחג). כאשר התענית חלה ביום שישי, ואסור לסיים את הצום לפני צאת הכוכבים.

כמו כן, בדרך כלל בתפילת מנחה בעשרה בטבת שחל ביום שישי: המנהג המקובל הוא שקוראים בתורה בפרשת "ויחל" כמו בתענית רגילה, אבל כמו בכל מנחה של יום שישי לא אומרים תחנון,, ולכן לא אומרים בתפילת מנחה את תחינות אבינו מלכנו שנלוות בהרבה קהילות אל התחנון בימי צום.

על פי הלוח העברי הנוהג כיום, התאריך י' בטבת לא יכול לחול ביום שבת עצמו. עם זאת, האבודרהם כתב שבניגוד לכל שאר הצומות שחיובם מדרבנן, אילו עשרה בטבת היה חל בשבת, התענית הייתה דוחה את השבת ולא נדחית ליום אחר. טעמו של האבודרהם הוא פסוק ביחזקאל בו נאמר לגבי עשרה בטבת הביטוי "עצם היום הזה", כפי שנאמר בתורה לגבי יום הכיפורים שדוחה שבת. לעומת זאת, רש"י הרמב"ם כתבו שהתענית נדחית כשאר התעניות.

יום הקדיש הכללי

צום עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל, כיום 'הקדיש הכללי', על אלו שנספו בשואה ואין ידוע יום פטירתם.

יום זה אינו נחשב רק כיום אזכרה לנספים בשואה שיש להם קרובים, שאין ידוע התאריך בשנה בו הם נספו. אלא גם ובעיקר כיום אזכרה לאלפי בתי אב ומשפחות שלמות שנרצחו בשואה עד שלא נותר מהם שריד ופליט.

דווקא לגבי אנשים שנרצחו בשואה, ולא הותירו אחריהם זכר - קבעה הרבנות הראשית לישראל שביום זה ידליקו נר לעילוי נשמתם בכל בית בישראל.

עוד קבעה הרבנות הראשית שכל מי שאחד מהוריו כבר אינם בחיים (אף בלי קשר לשואה), יאמר גם קדיש יתום בציבור ביום זה לעילוי נשמתם. תקנה זו של הרבנות הראשית מחייבת את כל מי שאחד מהוריו נפטר, אף אם אין לו קרובים שנספו בשואה, משום שהנספים בשואה הם כמת מצווה שכל ישראל קרוביהם.

את התקנה קבעו הרבנים הראשיים דאז, הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל. כה לשונם: "אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה בכל בית, וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום, גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה, כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה אשר שרף ה'".

הרב יגאל כהן: למה נקבע יום הקדיש הכללי דווקא בעשרה בטבת? צפו:

מילים נבואיות של נחמה אנו מוצאים אצל הנביא זכריה, "כֹּה אָמַר השם צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה ח' י"ט), ועל יסוד נבואתו של זכריה קבע הרמב"ם ש"כָּל הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ, עֲתִידִים לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ; וְלֹא עוֹד, אֵלָא שְׁהֶם עֲתִידִים לִהְיוֹת יָמִים טוֹבִים וִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה" (הלכות תעניות ה' י"ט).

מדור עשרה בטבת מכיל עשרות שיעורים ומאמרים מושקעים. היכנסו.