למה אני פוחדת לצאת לשידוכים?

אני בת 21, וחוששת להתחיל לצאת לשידוכים. איני יודעת אם לקרוא לזה חוסר ביטחון או ביישנות, אבל קשה לי מאוד לצאת לפגישות. אין לי איך להסביר את זה, מביך לי, אני מפחדת מאוד שלא ארשים ולא יהיה על מה לדבר. אני אדם חברותי מאוד, יש לי הרבה חברות, ואני מצחיקה מאוד ויודעת לבטא את עצמי. איך אוכל להתגבר על זה?

עולם השידוכים גורם תמיד לחששות, אכזבות ופחד מפני כישלון לכל אדם באשר הוא, הן גברים והן נשים. עם זאת, חרדה חברתית היא אחת הפוביות שמגבילות בצורה הקשה ביותר את הסובלים ממנה, לעיתים עד כדי מצב קיצוני של הימנעות מוחלטת.

לא פעם, אנשים הסובלים מחרדה זו עשויים לפחד משידוכים בשל החשש החזק מדחייה, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך - כל אלה קשורים בצורה ישירה ומזינים זה את זה. בנוסף לכך, אדם הסובל מחרדה חברתית יחווה דחייה בצורה קשה יותר מאשר מישהו אחר, וכתוצאה מכך יהיה חרד עוד יותר בפעמים הבאות, ואף יעדיף להימנע.

ככל שתחשפי את עצמך לסיטואציה דומה שוב ושוב (יחד עם תחושת הפחד), כך באופן הדרגתי רמת החרדה תרד. מחקרים מראים כי ככל שאדם יחזור על אותה סיטואציה שוב ושוב, ככל שיעבור הזמן ובהתאם לגודל החשיפה - רמת החרדה שלו תרד. אם את מנסה, ובסוף רואה שהשד הוא לא כה נורא, וכן את לא חווה דחייה בכל פעם, זהו מתכון לצבירת ביטחון.

(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

בני בן ה-5 ובתי בת ה-4 רבים ללא הפסקה. הם שונים מאוד באופיים. מה אני, בתור אמא, יכולה לעשות?

ילדיך רבים. זה לא קשור לכך שהם שונים זה מזה. זה קשור לזה שהם אחים. לפעמים ילדים ששונים זה מזה - משלימים זה את זה ולאו דווקא רבים זה עם זה.

ילדייך רבים כי הם אחים. אחים רבים, על פי רוב. אינני יודעת אם צרת רבים תועיל לך במשהו, אבל זה קורה בכל הבתים הטובים.

למה חשוב שתדעי זאת? כדי שלא יעברו במוחך מחשבות כמו: "איזו מין אמא אני", "אוף, רק אצלי זה ככה", "מה לא עשיתי נכון שהם שונאים כל כך?".

אחים, דווקא כיוון שהם קרובים כל כך - הם מקנאים. הם מסתכלים זה בצלחת של זה. הם מתחרים על המשאבים של ההורים, על הזמן שלהם, על הכסף שלהם, על תשומת הלב שלהם ועל מילות החיבה שלהם.

אי אפשר למנוע לחלוטין את הקנאה והתחרותיות, אבל אפשר לצמצם את ממדי המריבה. איך תוכלי לצמצם? אם תשתדלי שלא להיות חלק מהמריבה.

איך? לא לשמוע שהיא קיימת בכלל. נכון, את לא חרשת, את שומעת היטב שהם רבים, אבל זה ביניהם, וכפי שידעו לריב, כך ידעו להשלים. הימנעי מלשפוט ולהחליט מי צודק.

השתדלי להקדים רפואה למכה, להפריד עוד לפני שמתחילה המריבה, לבדוק מה יוצר את המריבה ולהשתדל שחומר הבעירה לא יהיה קרוב.

פעמים רבות ילדים לא רבים בשביל לריב, אלא בשביל לערב את ההורה. ככל שאתם, ההורים, לא תהיו בתמונה - כך המריבה תסתיים מהר יותר.

במקרה שהילדים רבים באופן אלים במיוחד - הפרידי בין הכוחות, אבל בלא לנקוט עמדה ובלי להילחץ ולצעוק.

גיל ילדיך מצוין להתחלה של החינוך העצמי שלך, אמא. במקום ללמד אותם איך לא לריב, למדי עצמך איך לא להיבהל ממריבותיהם ואיך לא להתערב, למדי את עצמך לנשום ולהירגע על אף שהם רבים, לתת לגל לעבור ולהמשיך הלאה.

ועוד משהו קטן: הורים רבים מבקשים עצה מה לעשות שהגדול מכה את הקטן או שהקטן מרגיז את הגדול, יפה ששמת לב לכך ששניהם בגוף המריבה, כי בשביל לריב צריך שניים.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

לאחרונה גילו לי רמת טריגליצרידים גבוהה בדם. איך אוכל להפחית רמת טריגליצרידים בדרך תזונה טבעית?

הטריגליצרידים הם הקבוצה הגדולה ביותר בשומני הדם אשר אחראים לאספקת האנרגיה לגוף, המגיעה בעיקר מן השומן והסוכר שאנו אוכלים: חלק נכבד מהמזון ומהסוכר שאנו אוכלים איננו נשרף במהירות בגוף כדי ליצור אנרגיה, אלא מועבר לכבד, ושם הוא הופך לטריגליצרידים וחוזר באמצעות מערכת הדם חזרה לתוך הגוף.

השפעת המזון על טריגליצרידים גבוהה מאוד. לכן ישנה חשיבות רבה למזון שאנו מכניסים לגוף. הרמות הנורמליות של טריגליצרידים נעות בן 200-85 מ"ג.

התפריט המומלץ: התפריט צריך להכיל עד 30% קלוריות של שומן מסך הקלוריות היומי. עדיפות לשומן בלתי רווי, ללא טיגון.

מומלצת אכילת פחמימות מורכבות, כגון לחם מלא, תירס, אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה, בורגול, דוחן וכו'. בנוסף מומלץ לשלב בתפריט שפע ירקות טריים ומבושלים, וכן קטניות.

כדאי להימנע מאלכוהול, סוכר לבן ומוצריו, קמח לבן ומוצריו, דבש, סילאן ומשקאות קלים.

אין לראות באמור תחליף לייעוץ מקצועי אישי.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)