האם מותר לקרוא בשם לועזי? איך מתקנים הדלקת אור בשבת בשוגג? ואיזו נעל קושרים קודם?

1. האם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בוגר? כלומר מלבד אדם וחווה שנבראו בני 20, האם גם שאר הנבראים היו בוגרים? שמעתי רב אומר משהו מעניין ״אם היית חותך עץ הייתי יכול לראות בו 60 טבעות, אף על פי שהעץ רק בן 3 ימים״.

הכל נברא בצורה בוגרת ומושלמת.

* * *

2. האם שמנים לצורך מריחה זקוקים לכשרות?

אם השמנים לא ראויים לאכילת אדם, אין צורך בכשרות.

מקורות: ראה שו"ת יחוה דעת חלק ד' (סימן מ"ג).

(צילום: shutterstock)

3. כידוע, בזמן מתן תורה עם ישראל הגיע במהלך ה-40 יום קודם קבלת התורה למצב שתיקנו את חטא אדם הראשון, והיה אמור להגיע המשיח, אם לא חטא העגל. השאלה שלי: לא כולם חטאו בחטא העגל, למשל הנשים לא חטאו. מדוע גם הן נענשו? או למה הן עדיין סובלות מהקללות שהתקללה בהן חווה עד היום? גם אם מאז הן חטאו בדברים אחרים, אבל את עניין תיקון החטא של אדם וחווה הן כבר תיקנו במהלך ה-40 יום שלפני מתן התורה...

כאשר עם ישראל חטא בעגל, כל הבריאה נפגמה מחדש, ומאחר שהנשים מקושורת בנפשן לגברים, הרי שגם הן נפגמו בחטא העגל. אמת שהפגימה שלהם היתה הרבה יותר קטנה, וזו אחת מהסיבות שהן צריכות פחות מצוות, כי הן רוחניות יותר.

* * *

4. באילו תנאים מותר לסרס/לעקר חיית בית, כמו כלב, חתול, ארנב, וכדומה? ראיתי על זה חילוקי דעות, ולא הבנתי את העניין.

אסור לסרס את כל סוגי בעלי החיים (שלחן ערוך אבן העזר סימן ה' סעיף י"א), ואסור גם לבקש מגוי לעשות זאת (שם סעיף י"ד).

אמנם סירוס עקיף מותר בבעלי חיים ממין נקבה - ולכן מותר לתת להן טיפול תרופתי שפוגע ביכולת הרבייה באופן קבוע. אולם בבעלי חיים ממין זכר האיסור כולל גם סירוס באופן עקיף - ורק טיפול תרופתי שפוגע ביכולת הרבייה באופן זמני מותר.
 
מקורות: יעויין חלקת מחוקק (שם סק"ו) ובית שמואל (ס"ק י"ד), ובמה שכתבו בזה בשו"ת במראה הבזק חלק ו' (סימן ע"ז).

* * *

5. אני רוצה לקרוא לבתי מישל, שם שמאוד מצא חן בעיני ובעיני בעלי. האם יש איסור כלשהו על השם הזה?

השם מישל הוא שם לועזי, ויש מחלוקת הפוסקים אם יש איסור לקרוא בשם כזה. אולם גם לדעת המתירים ראוי להתרחק מזה כמה שאפשר. ולכן כדאי מאוד למצוא שם יהודי, שיהיה לו השפעה טובה על בתך שתחיה.

מומלץ לראות כללים בבחירת שם לתינוק:  https://www.hidabroot.org/article/119376

נשמח לסייע עוד ככל שתצטרכו בלי נדר.

מקורות: דעת המהרשד"ם (חלק יורה דעה סימן קצ"ט) שאין חשש איסור לקרוא בשמות הגויים. ומכל מקום ודאי מידת חסידות הוא להרחיק האדם עצמו בכל מיני הרחקות שאפשר. ע"ש. וכן סובר בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ד' (סימן ס"ו) שאין איסור לקרוא בשם לעז, אך מכל מקום הוא דבר מגונה. ולכן אם אין טעם מיוחד לקרוא בשם לועזי יש ודאי לבחור בשם אחד מהנביאים והצדיקים שבמקרא, או למי שהכרנוהו בדור זה לצדיק וגאון ואף כשהוא חי. ע"ש 

אולם דעת המהר"ם שיק (חלק יורה דעה סימן קס"ט) שיש איסור דאורייתא לקרוא בשם הגויים, משום חוקות הגויים. ע"ש. והובא בדרכי תשובה (סימן קעח ס"ק י"ד). וכן דעת המהרש"ם חלק ו' (סימן י') שיש בזה איסור מן הדין. ע"ש. וכתב בשו"ת משנה הלכות חלק ד' (סימן קי"ד) שאמנם היה לנו לפסוק כדעת המהרשד"ם שהיה גדול הדור וכגובה ארזים גבהו, כי האחרונים לא ראו דבריו, ובאופן זה אומרים אילו ראו דבריו היו חוזרים בהם. אולם שוב יצא לחדש, שבזמן הזה שהגויים לא שומרים שבע מצוות בני נח, אפשר שגם לפי המהרשד"ם הדבר אסור מעיקר הדין. ע"ש. 

* * *

6. ב"ה אני מאורסת ואני רוצה בחתונה שלי לעשות תסרוקת בשיער שהחלק הקדמי יהיה מורכב מהשיער שלי והחלק האחורי יהיה פאה. הבנתי שיש בזה הרבה הלכות ומנהגים, ורציתי לשאול אם לפי האשכנזים זה מותר? אשמח למקורות.

יש חיוב לכלה לכסות את הראש, עכ"פ לאחר הייחוד. לכן לפי מנהג האשכנזים, שעושים חדר יחוד, השיער צריך להיות מכוסה כדת וכדין, ואין היתר לעשות תסרוקת שמורכבת מהשיער הטבעי.

מקורות: יעויין בשו"ת שבט הלוי חלק ט' (סימן רנ"ט) ובשו"ת אז נדברו חלק י"ב (סימן נ') ובשו"ת שרגא המאיר חלק ח' (סימן כ"ד) ובשו"ת יחוה דעת חלק ה' (סימן ס"ב) ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ה' (סימן של"ד) ובשו"ת ודרשת וחקרת חלק ה' (חלק אבן העזר סימן י"א) ובספר לבושה של תורה חלק א' (סימן כ"ז אות ו' והלאה), ובמה שהביא בזה בספר מנחה לחיים (סימן ד' סעיף י"ח) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ובהערה ע"ח שם.

בשעה טובה ומוצלחת!

* * *

7. מה התיקון להדלקת אור בשוגג בשבת?

התיקון הוא לקבל על עצמך בלי נדר ללמוד שתי הלכות מהלכות שבת כל יום, עד שתדעי אותן היטב, ובעז"ה על ידי זה תצליחי להישמר מכל תקלה ומכשול בשבת.

מקורות: יעויין ארחות רבנו חלק א' (עמוד קס"ה) ושערי הלכה ומנהג חלק אורח חיים חלק ב' (עמודים רכ"ד-רכ"ה).

* * *

8.  האם מותר לגבר לצבוע שיער שיבה לצורך שידוכים?

גדולי הפוסקים נחלקו בשאלה זו, אם מותר לגבר לצבוע שערות לבנות לצורך שידוכים, באופן כזה שלפי הגיל שלו הוא כעין מום. יש שאסרו זאת לגמרי. ויש שהתירו לצבוע רק על ידי גוי. ויש שהתירו אפילו על ידי יהודי. ולמעשה אפשר להקל בזה.

מקורות: יש בזה אריכות דברים, וכאן יספיק הקיצור, ראה בשו"ת שרידי אש (חלק יורה דעה סימן מ"א) שהעלה, שמי שנזרקה שיבה בזקנו ועל ידי כך הוא נראה זקן יותר מכפי שהוא באמת, ודבר זה גורם לו הפסד גדול בעניני שידוכים, שיש להתיר לו לצבוע השערות היות ואינו מתכוין ליפוי אלא לתועלת מעשית. ע"ש. וכן כתב בשו"ת באר משה חלק ח' (סוף סימן ח') שעלה בדעתו להתיר לאיש אחד צעיר לימים שהיה בזקנו שערות לבנות אחדות, ועל ידי זה היה נראה כאיש בא בימים, ולא יוכל לבא בשידוכין עם אשה צעירה הראויה לו לפי שניו, ועתה נפשו לשאול הגיעה אם מותר לו ללקט השערות לבנות מחמת שרוצה לישא אשה הראויה לו לפי שניו? והעלה שם, דמאחר שאינו מתכוין כלל לניאוף ח"ו, אדרבה היפך כוונה לו, מותר לו ללקט. ע"ש. וכ"כ בשו"ת שמש ומגן חלק א' (חלק יורה דעה סימן י"ט) שבזמן הזה אם אי אפשר לו למצוא אשה בלי שיסדר את עצמו, ויסלסל בשערו ויתקנו, וכל שכן שלא יהיה כמו זקן והוא באמת צעיר, יש להתיר לו לצבוע שערות לבנות, ויש בזה משום הכנסת כלה ומצות פריה ורביה. ע"ש.

וגדולה מזו כתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה חלק ב' (סימן פ"ב אות ז') שנוהגין להקל לצבוע או ללקט לבנות מתוך שחורות למי שהוא צעיר, ובאופן כזה שלפי הגיל שלו הוא כעין מום, וכוונתו רק להסיר ממנו את המום ולהיות ככל אדם, ואין זה דומה לתיקוני נשים. ע"ש. והיינו אפילו שלא לצורך שידוך. 

וע"ע מה שציינו בזה בספר שמחה לאיש על עניני שידוכין (עמודים י"ט, קכ"ד-קכ"ה) ובספר אהל יעקב על הלכות לא ילבש (עמודים צ"ה-צ"ט).

אמנם צריך להיזהר שלא יהיה בזה משום אונאה בשידוכים, וכמו שכתב בספר נשמת אברהם חלק יורה דעה (סימן קפ"ב אות ב') בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל. וכן יעץ הגר"י זילברשטיין שליט"א בספר עלינו לשבח (דברים חלק ב' עמוד ק"פ) לבחור שעומד להתארס, לגלות למיועדת את ענין צביעת השערות. ולכשהגיב ואמר שאם יגלה הרי הבת לא תסכים לשידוך, אמרתי לו - שאם יציג את הדברים מתוך נאמנות, היא תסכים ותסכים. וכך אכן היה. ע"ש.

* * *

9. האם מותר להכין ג'לי בשבת?

אין להכין ג'לי בשבת. ולפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל, מותר.

מקורות: בשו"ת שבט הלוי חלק ז' (סימן מ"א) מחמיר משום חשש לישה ונולד. ובשו"ת באר משה חלק ו' (סימן מ"ה) ובספר חוט שני הלכות שבת חלק א' (עמוד קי"ד אות ח') אוסרים משום לש. וכן פסק בספר שמירת שבת כהלכתה חלק א' (פרק ח' סעיף ל').

ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל להתיר נמצאת בספרו חזון עובדיה הלכות שבת חלק ד' (עמוד רפ"א).

* * *

10. אני כותב ביד שמאל, ואמרו לי שאני צריך לנעול נעל ימין ואז שמאל, ואז לקשור ימין ואז שמאל, זה נכון?

המשנה ברורה כתב: "ואיטר יד שמניח תפילין בימין של כל אדם, יקדים ימין גם להקשירה". וכך ינהגו בני אשכנז.

בילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן ב' - דין לבישת בגדים וכיסוי הראש:

ז. איטר יד שמניח תפילין בימין של כל אדם, ינעל את מנעליו כמו כל אדם, תחלה מנעל של ימין, ואחר כך של שמאל. ולעניין הקשירה, יש אומרים שיקשור תחלה מנעל שמאל ככל אדם. ויש אומרים שיקשור תחלה מנעל ימין, שהיא היד שמניח בה תפילין. והעיקר כדעת ראשונה. ואיטר יד ורגל, או איטר רגל, ינעל ויקשור של ימין תחלה.

כך ינהגו בני ספרד.