"הכל התפוצץ ברגע, זה היה מדהים"; ראיון ראשון עם יוצרי ’ברדק’

בניגוד לשם הבמה הקליט שבחרו לעצמם, בעבודתם המקצועית של יוצרי 'ברדק' - מני וקשטוק ואפי סקקובסקי - שום דבר לא מבורדק. סייעתא דשמיא גדולה, שנים של התכווננות וחודשים של עבודה ממוקדת - אותם יזמו וביצעו השניים - הביאו לפני מספר חודשים להתפוצצות הגדולה של הסרטונים ההומוריסטים שלהם בעולם החרדי וגם מחוצה לו; התפרצות שקצב הוויראליות שלה היה שני כמעט רק לקצב התפשטותו של נגיף הקורונה.

"לאחר התלבטות ארוכה החלטנו ללכת על השם 'צימעס'", אומרים השניים – שזהו להם הראיון הראשון, "היה לנו כבר לוגו מונפש, והיינו מוכנים לצאת לעולם עם השם הזה. רגע לפני שזה קרה גילינו שיש חברת הפקות בשם הזה, ולכן חיפשנו שם אחר.

"אנחנו לא זוכרים מי הציע את זה, אבל אחרי ש'צימעס' נפל אחד החברים שלנו הציע את השם 'ברדק'. לאחר התלבטות קצרה החלטנו ללכת עם השם הזה כי הוא מגניב, קצר וקולע, ובניגוד לשמות אחרים שעלו - מוכר לכל סוגי האוכלוסייה, חרדים, דתיים וחילונים - שאגב מאוד נהנים מהמערכונים שלנו, למרות שהם מיועדים בעיקר לחרדים ועוסקים בהם. אנחנו מקבלים המון תגובות חמות מאנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, וזה מאוד משמח".

מני וקשטוק

מכים שורשים

אם כן, לפני מספר חודשים פרצו בסערה לחיינו סרטוניהם של יוצרי 'ברדק', מני וקשטוק, 32, נשוי המתגורר גר בבני ברק, במאי ויוצר וידאו, ואפי סקקובסקי, 27, נשוי המתגורר בקרית יערים, אברך, יוצר תוכן ושחקן. דבר ידוע הוא שהעולם החרדי עשיר בתוכן חשוב ומגוון, אך בתחום ההומור – לדעת רבים עולם זה צריך עוד לעבור כברת דרך משמעותית. משום כך, סרטוניהם של השניים התפשטו כאש בשדה קוצים, הגיעו למאות אלפי צפיות תוך זמן קצר, והיו בבחינת מים קרים על נפש עייפה ורצינית מדי. השניים כותבים את הסרטונים יחד, כאשר בנוסף לכך אפי ניצב בקדמת הבמה כשחקן הראשי, ומני אחראי על הבימוי, הפקת ימי הצילום ועבודת אנשי הצילום והעריכה, ובנוסף לכך מבליח בהופעות אורח קצרות.

לכל דבר טוב יש שורשים שמישהו טיפח, ובהקשר זה מעניין לחשוף את השנים וההכנות אשר קדמו לפריצתם הגדולה של השניים. "נולדתי בירושלים", מספר וקשטוק, "ואמנם כיום אני בגלות בבני ברק, אבל עדיין מגדיר את עצמי כירושלמי. אני בא ממשפחה חרדית, בית חסידי מודרני. אבא שלי ואני התחנכנו בישיבות ליטאיות, למרות שאנחנו חסידי גור. התחתנתי בגיל 24, למדתי חצי יום, ולאט לאט פיתחתי את יכולותיי כיוצר וידאו ובמאי. התחלתי לערוך בקטנה עוד לפני שהתחתנתי, אבל אחרי החתונה זה בהחלט עלה מדרגה. ככל שהזמן חלף התפתחתי יותר ויותר, עשיתי תואר בפרסום ותקשורת, והשקעתי המון זמן בלימוד והתפתחות בתחום. כיום ברוך ה' אני עושה פרויקטים גדולים ומסחריים עבור חברות גדולות, עושה סרטים ברמה הגבוהה ביותר, ובנוסף מרצה לבימוי וצילום ב'בית הספר לקולנוע יהודי' ביד בנימין.

"גם אני נולדתי בירושלים", אומר סקקובסקי, "ועדיין גר באזור. הוריי בעלי תשובה שהתקרבו לזרם הליטאי, ובאופן טבעי זה החינוך שקיבלנו. עברתי בין כמה ישיבות קטנות, ומגיל 18 עד עכשיו אני לומד בישיבת רש"י. כמה מאחיי למדו בישיבת רש"י לפניי, הם מאוד מוכשרים במשחק, ולכן השתתפו לא פעם בהצגות שהיו מעלים בישיבה. כשהגעתי לישיבה התחלתי גם אני לשחק, והרב מילצקי, ראש הישיבה, היה מכוון ומדריך אותי כיצד לעשות זאת נכון, וגם דחף אותי לכך. הוא היה אומר שוב ושוב שאם הקב"ה נתן למישהו כישרון – עליו לנצל אותו.

אפי סקקובסקי

"לאפי ולי היה חבר משותף, ולא פעם ערכתי עבורו סרטונים", אומר וקשטוק. "באחד הסרטונים שערכתי הופיע אפי, וככה נחשפתי אליו. מיד כשראיתי אותו הבנתי שיש פה משהו. לפני שמונה שנים צילמתי מערכונים עם כמה חברים, זה כמובן לא היה מושקע כמו עכשיו, ולמעשה הקדמנו את זמננו. בשנים ההן הציבור החרדי לא היה חזק באינטרנט כמו שהוא היום, זה הצליח מאוד יחסית לזמן שזה יצא ויש למערכונים הללו מאות אלפי צפיות ביוטיוב, אבל בהחלט הקדמנו את זמננו. לצד כל שאר הדברים שעשיתי, תמיד היה לי את החיידק הזה של יצירת סרטונים מצחיקים, אז כשראיתי את אפי שלחתי לו הודעה והצעתי שניפגש.

"נפגשנו, אמרתי לאפי שיש לי חומרים, והצעתי שפשוט נתחיל. חשבנו על מה כדאי ללכת, ואיך לעשות את זה, ובסופו של דבר הבנו שאנחנו צריכים ללכת על מערכונים מצחיקים קצרים. בשלב הזה צללנו לכמה חודשים של עבודה, ואחרי תהליך ארוך ולא פשוט היו לנו חמישה סרטונים ביד. בתקופה ההיא, בתחילת הדרך, עוד בקושי היה לנו תקציב. יום צילום, אחרי לא מעט הנחות, עולה בסביבות 15 אלף שקל. יש לי הרבה חברים בתעשייה, ביקשתי טובות והבטחתי להחזיר, ובזכות  סיעתא דשמיא גדולה צילמנו וערכנו את חמשת המערכונים, והתחלנו לשלוח לחברים כדי לקבל תגובות".

כמו אוויר לנשימה

"התגובות היו מעולות", אומר סקקובסקי, "והחלטנו שאנחנו מעלים סרטון ראשון לרשת. זה היה במוצאי שבת, ומאז כמעט בכל מוצ"ש אנחנו מעלים סרטון. פתחנו לברדק יוטיוב, פייסבוק וטוויטר, העלנו בכל אחד מהם את הסרטון, והוא עלה גם באותו לילה באחד האתרים החרדיים המפורסמים. הם שמעו שזה עומד לקרות ורצו לפרסם. ידענו שיש לנו משהו חזק ביד, חומר איכותי, אבל לא ידענו עד כמה. הכל התפוצץ ברגע, זה פשוט היה מטורף.

"הסרטון הראשון הגיע תוך פחות מיממה ל-15 אלף צפיות ביוטיוב, באתר החרדי שהזכרתי כעת היו 70 אלף צפיות, בטוויטר עשרת אלפים, ובפייסבוק עוד חמשת אלפים. היום כמעט לכל סרטון שלנו יש למעלה מ-100 אלף צפיות ביוטיוב, ועוד מספר דומה ברשתות החברתיות השונות. אם נוסיף לכך ווטסאפים ומיילים, אפשר להעריך שכל סרטון שלנו מגיע לאזור החצי מילון צפיות ויותר.

"בנוסף לכל זאת, חשוב מאוד לזכור שמומחי הרשת טוענים שאם אתה מקבל עשרת אלפים צפיות איפשהו, זה אומר שבפועל צפו בסרטון שלך לפחות עשרים אלף, לפחות פי שניים, כי הרבה פעמים כמה אנשים רואים יחד. מעבר לכך, יש עשרות אם לא מאות צפיות שאנחנו לא יכולים למדוד, כי הן קורות במיילים וכמובן בווטסאפ. כשהוצאנו את הסרטון הראשון שלנו הודענו שיש אפשרות להירשם לקבלת הסרטונים במייל, וקיבלנו עשרות אלפי בקשות. ואם זה לא מספיק, אנשים לא רק נרשמים, אלא ממש מבקשים. מתחננים. כותבים לנו שאין להם אפשרות לראות הומור כשר, ושהם צריכים את זה כמו אוויר לנשימה".

עד כמה ההצלחה הפתיעה אתכם?

"הפתיעה מאוד. האמנו שזה יצליח, אבל לא כל כך מהר. למשל, היום יש לנו מעל 60 קבוצות ווטסאפ, שבכל אחת מהן יש 250 איש שמקבלים מדי שבוע את הסרטונים שלנו. משם זה כמובן מגיע לרבים נוספים. כמעט לא עסקנו בקידום של הסרטונים, וזה פשוט רץ לבד. קיבלנו כבר עשרות הזמנות להופיע בכל מיני מקומות - שבע ברכות, ישיבות, שמחות. יש לנו חומרים שאפשר להופיע איתם גם על במות, אבל אנחנו עוד לא עושים את זה, כי אנחנו מתמקדים בווידאו.

"ועם הזמן", ממשיך סקקובסקי, "זה רק הולך ומתחזק. שיאים שהגענו אליהם – נשברים שוב ושוב. אחד הדברים המדהימים זה שככל שעובר הזמן – יותר ויותר אנשים מזהים אותי ברחוב. האמת היא שכבר כמה שנים היה לי ברור שזה מה שהולך לקרות, ועדיין – כשזה קורה זה מיוחד ומפתיע. וזה קרה בגדול. בכל שכונה חרדית שאני הולך בה, מזהים אותי בכל רגע. לפני כמה שבועות העליתי טרמפיסט ולכל אורך הנסיעה, חצי שעה, הוא לא הפסיק לצחוק למרות שלא הוצאתי מילה. לפי דעתי 95% מהחרדים נחשפו לתכנים שלנו. כולל החרדים כי שמרנים".

לצד ההצלחה הגדולה, מהם הקשיים שלכם? הימים הפחות מוצלחים?

"אנשים בסופו של דבר מקבלים סרטון של דקה", אומר וקשטוק, "אבל מי שלא עוסק ביצירה כזו לא מבין כמה מאמץ נפשי ופיזי יש בדבר כזה. כמה משקיעים בסרטון של דקה. ומעבר למאמצים הנפשיים, יש את כל הצד הטכני של התיאום, ההפקה, הצילום, העריכה ועוד המון דברים. מעבר לכך, דבר נוסף שהוא לא פשוט, למרות שברוך ה' הוא קורה ממש מעט, זה עניין הביקורות. רוב התגובות שאנחנו מקבלים הן טובות, אבל מטבע הדברים לאנשים יש גם מה להעיר.

"ומצד שני, ברור לי שאם לא מבקרים אותך סימן שאתה לא קיים. אפי נניח קיבל כמה הערות מאבא שלו, שחשב שהיינו צריכים לעשות כמה דברים אחרת. לפני כמה שבועות אחי אמר לי שהפריע לו שבאחד הסרטונים שלנו האברך נראה מוזנח והחילוני לבוש כמו שצריך. אחד הדברים הטובים שיוצאים מזה הוא שאנחנו משקיעים המון מחשבה במה להכניס, ויותר מכך - במה לא להכניס. למרות שהסרטונים שלנו לא מיועדים לילדים, אנחנו יודעים שגם ילדים רואים אותם ולכן פועלים בהתאם. וכמובן שמעל הכל הכי חשוב לנו לעולם לא לפגוע אישית בבן אדם. וזה קשור לכל מה שאנחנו עושים ונעשה, לא רק למערכונים. ומעבר לכל זה, יש גם כמובן את העניין הכספי. אנחנו משקיעים את כל הכסף, וזה סיכון מסוים שאנחנו לוקחים".

אפרופו כסף, איך ומתי העניין יכול להיהפך רווחי?

"שני התחומים העיקריים שאנחנו בונים עליהם בעניין הזה הם הפרסומות וההצגות. מההתחלה ידענו שאנחנו רוצים להגיע לשם, וזה לא סותר את המערכונים. אולי נעשה הצגות יחיד של אפי, אולי הצגות של שנינו, ויש מצב שגם נוסיף כמה שחקנים. מה שבטוח הוא שבעזרת ה' נעשה הצגות מעולות וחונקות מצחוק. מעבר לכך, כמו שאמרתי, האפיק השני הוא פרסומות, וזה משהו שאנחנו כבר עובדים עליו. בנוסף, אנחנו גם מקבלים תמלוגים מיוטיוב, ולא מזמן מכרנו למישהו את הזכויות להפצת דיסק און קי עם המערכונים שלנו.

"שורה תחתונה", מסכם וקשטוק, "אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים גם כדי ליצור ולשמח אנשים, וגם כדי להתפרנס. אין בזה בושה. להפך. אנחנו רואים שקורים דברים מעולים בזכות הסרטונים שלנו. למשל, קיבלנו המון תגובות מרגשות מחולים, זקנים, ובכלל מאנשים שעוברים דברים קשים, שמספרים לנו כמה הסרטונים שלנו עוזרים להם. לכן, בין היתר, אני גם לא עושה עניין מזה שאפי יותר מוכר ממני, למרות שאנחנו שותפים מלאים. אני משתדל להתמקד בעיקר. בתועלת הרבה שמופקת מהעשייה שלנו".