תחת איום ההפצצות: מה קורה ליהודים שנותרו באתיופיה?

רעש נפילת פצצה הרעיד את מחוז תיגראי שבצפון אתיופיה. גג רעפים ניתק ממקומו כאילו היה עלה נידף, ועף אל עבר המדרון החלקלק שמתחת, ובין רגע משפחה יהודית תושבת המחוז נותרה ללא קורת גג. במקרה זה, חייהם נותרו להם לשלל. לא הרחק מהמקום, נמחקה משפחה שלמה מההפצצות של צבא אתיופיה. זוהי הטרגדיה הפוקדת את היהודים המתגוררים במחוז תיגראי שבצפון אתיופיה.

אלפי יהודים בישראל, יוצאי המחוז התיגראי, עוקבים במתח ובחרדה אחר הנעשה במדינה האפריקנית. החשש כבד: מאות יהודים מתגוררים עדיין במחוז התיגראי, שנחשב לאחד מהמחוזות היותר מאוכלסים ביהודים באתיופיה. כעת, בעקבות המתח השורר במחוז, יהודים אלו נותרו חסרי הגנה. מדינת ישראל הרשמית נאלמה דום; איננה מנסה לחלץ מהמקום את היהודים חסרי האונים, הנתונים לחסדי הכוחות המקומיים.

פגשנו שלושה מיוצאי תיגראי בישראל. הם מתגוררים אומנם בישראל, אך עיניהם נשואות בימים טרופים אלו לאתיופיה, המדינה שרחוקה מהם פיזית, אך קרובה לליבם. הם חוששים ומוטרדים מאוד מגורלם של מכריהם ויקיריהם שנותרו מאחור, ועל כן יזמו מאבק, שנועד להעיר את תשומת לבה של מדינת ישראל למצבם של יהודי תיגראי ולהעלותם ארצה.

יצחק לאקהברהן, אחד מהשמות הבולטים במאבק של יוצאי תיגראי בישראל,הוא בן בנו של אחד מהכוהנים הידועים שהתגוררו במחוז האתיופי. "לאחר שסבי הגיע ארצה הוא נישק את האדמה והדבר הראשון שביקש היה להיקבר בעיר הקודש ירושלים. אולם לא כולם זכו להגיע ארצה. מאחור נותרו חלק ממכרי, שכעת ניצבים במרכזו של עימות לא-להם", הוא אומר בכאב.

גם וודסה, המתגוררת כיום בבאר שבע, אינה מסוגלת להימלט מהמחשבה על הנעשה במחוז התיגראי שבאתיופיה. בני משפחתה של וודסה עדיין מתגוררים במחוז המופצץ. "יש לי אחים באדיס אבבה וגם בתיגראי", היא אומרת ל'הידברות'. "אנחנו דואגים בעיקר לחייו של בן אחותי. הוא מתגורר במחוז המופגז, ומאז פרוץ המלחמה לא נוצר קשר עימו. כיוון שלפני המלחמה הוא היה משוחח עם אימו, אחותי, מדי יום, אנחנו חוששים מאוד לחייו". וודסה מציינת כי יהודים רבים המתגוררים במקום מצפים להעלאתם ארצה.

וודסה

מלחמת הריבונות של אחמד

מה מתרחש במדינה האפריקנית? כדי להבין, יש לשוב מספר שנים לאחור, אל השנים שקדמו לעלייתו של אבי אחמד, מנהיג אתיופיה הנוכחי, לשלטון. בתקופה שקדמה להיבחרו היו התיגראים למובילי הטון במדינה הגדולה. למרות עובדת היותם 6% מהאוכלוסייה בלבד, הם שלטו באתיופיה כולה ביד רמה. מנהיג אתיופיה החדש, אחמד, אינו בן העדה, והוא החל להוביל רפורמות שונות שגררו לעימות בין התיגראים לממשלת אתיופיה הרשמית. לאחרונה, העימותים הללו נגררו לקרב דמים עיקש, שמעורר חשש כבד בקרב האו"ם ומדינות העולם מפגיעה בחפים מפשע.

"עד לפני כחודש וחצי, התיגראים, כמעט 7 מיליון בני אדם חיו ברוגע ובשלווה, עד שלילה אחד חייהם השתנו מהקצה לקצה. מצבם של תושבי המקום, בהם היהודים, הפכו לגיהנום בתקופה האחרונה", אומר לאקהברהן ומאשים את אחמד באחריות לטבח באזרחי המחוז. לדבריו, אחמד פועל מתוך רצון למנוע קריאת תיגר על שלטונו, ולכן מסכים להקריב על המזבח את חייהם של התושבים התמימים המתגוררים במקום.

מדוע אחמד נאבק דווקא באנשי תיגראי?

"אחמד, בן שבט האמורו, עלה לשלטון לפני כשנתיים, לאחר שהצליח להקים קואליציה עם קבוצה אתנית נוספת במדינה ובכך דחק את רגליהם של התיגראים מהשלטון", מסביר יצחק. "המנהיג האתיופי החדש, למעשה דחק ממוקדי הכוח את הקבוצה שהובילה לעצמאותה של אתיופיה ולהפלת המשטר הקומוניסטי, וכדי להשלים את תוכניותיו הריבוניות הוא רואה צורך בדחיקתם של התיגראים החזקים, שבעיניו עלולים לאיים על שלטונו".

באתיופיה יש המאשימים את אחמד ברצון לשמש כמנהיג הכל יכול של המדינה. "בנאום שהוא נשא בעבר, אמר כי הוריו אמרו לו שעליו לשמש כמלך אתיופיה, ומאז הוא מנסה לממש זאת ולהפוך לדיקטטור, ולכן הוא רדף את הכוח החזק ביותר שניצב מולו, התיגראים. הוא נהג להעליב אותם בעצרות ובנאומים שנשא, טען לגביהם טענות שונות שלא היו, מנע מהם תקציבים ואף ניתק את החשמל מבתיהם.

המלחמה העקובה מדם פרצה כאשר צבאו של אחמד פשט על המחוז במפתיע עם מטוסים וכוחות קומנדו, ובמבצעים צבאיים מהירים ניסה להשתלט על המחוז, ובמובנים רבים, גם הצליח. במסגרת המאבק של אחמד על ביצור שלטונו, הוא ניתק לתיגראים את האינטרנט ואת הטלפון, וביטל את התחבורה האווירית והיבשתית באזור. "השיא היה כאשר למעלה מ-45 אלף תיגראים איבדו את בתיהם. זהו טבח לאור יום", מזהיר לאקרבאהן.

"בני משפחותינו הפכו לקורבן"

לא מזמן התרחשה פגישה מעניינת בין סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן ליהודים יוצאי תיגראי בישראל. היהודים דרשו ממנו את העלאתם ארצה של היהודים שנותרו מאחור, אך מאז לא נעשה דבר. יצחק מספר כי בפגישה דנו יוצאי תיגראי עם יברקן במצב שעמו מתמודדים יהודי תיגראי, שכאשר הם יוצאים מהמחוז, הם נתונים תחת סכנת מעצר לאור המתיחות בין ממשלת אתיופיה לתיגראים.

(צילום: shutterstock)

"אנו מאוד דואגים ליהודים שנמצאים שם. אני וחברי גדלנו שם ומכירים היטב את המקום, ומלאי דאגה למשפחות שנותרו מאחור, שייתכן מאוד כי חלקם נמצאים בין רבבות הפליטים שנמלטו מבתיהם, ומתחננים כעת לדברים הבסיסיים ביותר כמו בגדים נקיים ומים", אומרים מנהלי המאבק.

מה אתם רוצים בעצם?

"מדינת ישראל יכולה לעשות רבות. היא יכולה לנצל את הזדמנות הזו שנוצרה ולהעלות ארצה את אלו שנמצאים שם. בנוסף, אנו דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשליחי הציבור בכנסת, שהמדינה תגנה את פעילות אבי אחמד על המלחמה הלא חוקית שהוא מנהל; את ההפצצות שהוא ביצע נגד אזרחים, במה שתואר על ידי חלק מאלו ששהו שם ככמעט ג'נוסייד".

לאקהברהן מציין כי צעדים מעין אלו לא אמורים להוות בעיה מבחינתה של ירושלים. אנו כבר שומעים אמירות בגנותו של אחמד מצד מדינות אירופה והעולם, שרואים את הזוועה וכבר משמיעים את קולם. אחמד מדבר יפה אולי, אבל הוא פושע מלחמה".

אל זעקת יוצאי המחוז התיגראי בישראל מצטרף נועם, שמבהיר: "אנו דואגים רק ליהודים שמתגוררים שם. היהודים הראשונים שהגיעו לארץ מאתיופיה היו תיגראים, ויש להם חלק עצום בכל העלייה האתיופית לישראל. אלו שנותרו שם, הם קרובי משפחתם, שלא יכלו להגיע בגלל כל מיני סיבות, או בגלל חשש למות בכפרים הסמוכים, או כאלו שלא היה להם מספיק כסף כדי לשלם למבריחי גבול.

נועם

"מאז העלייה ההיא", ממשיך נועם, "עברו 36 שנה, המשפחות האלו נמצאים כיום במצב קשה מאוד. בגלל המלחמה שהתחוללה שם, חלקם נמלטו לסודאן השכנה ולאדיס אבבה, בירת אתיופיה. לצערי", הוא מוסיף, "מדינת ישראל לא מכניסה אותם לרשימות ההמתנה להעלאה ארצה. ולנו הגיעו מים עד נפש; בני המשפחות שלנו הפכו לקורבן המאבק בין הממשלה למקומיים. תדאגו שהזעקה שלנו תתפרסם", ביקש.