מי שולט בנפש שלך – משה או פרעה?

למי שיש אמונה – אין שאלות. ולמי שחסרה האמונה – אין תשובות.

משה רבנו משלב את יכולת ההכנעה כלפי השם, שמאפיינת את גישתם של האבות, עם הזעקה של "רוצים שינוי, רוצים משיח!" (הרבי מלובביץ').

לפני שיוצא משה רבנו לשליחות חייו, הוא פונה אל הקב"ה בטרוניה ושואל: "למה הרעות לעם הזה" – למה הפרעה הזה משתלט על הנפש בכל פעם מחדש?! מה המטרה שלו? מי צריך אותו?!

התורה ממחישה שמשה רבנו הוא אדם ככל אדם, בעל רצונות ודעות משל עצמו, ובתחילת דרכו, לפני שיצא לתפקיד ה"גואל" באופן רשמי, גם הוא עבר רגעים של שאלות, תהיות וספקות.

נראה שדמותו של "פרעה" משפיעה על כל אדם. הנה, חיציו נושפים בעורפו של משה, הוא מייצר בו את תחושת ה"פה רע" כאשר מטמיע בו את הייאוש דרך החיסרון שקיים בו, "ערל שפתיים אנוכי...", וממשיך לנקר בו שאלות.

התורה לא מסתירה את חולשות האדם וטעויותיו, להפך. היא סוללת לימוד חשוב עבורנו: מסתבר שהחיים הם בית ספר לאמונה, וגם כשנדמה לי ש"הנה, התאמנתי היטב ואני כבר מאומנת לאמונה", בכל זאת יהיו שם נקישות של קושיות שמאבדות את האיזון הפנימי.

גם האדם המאמין ביותר חייב להמשיך בכל יום ויום לשנן את הלימוד הראשון שמלמד הקב"ה כל אדם, והוא שהבחירה ביד האדם להטותה כרצונו: "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת".

מובא בליקוטי הלכות שהקדוש ברוך הוא מסר ביד כל אחד מאתנו "מטה", הלא הוא כוח הבחירה. אך כששוקעים בארציות ובגשמיות, הופך המטה לנחש. ולכן, כאשר השליך משה את המטה לארץ – מיד "ויהי לנחש". "היינו, שאצל רוב העולם, שמונחים בארציות, נהפך המטה שהוא כוח הבחירה לנחש, מגודל התגרות היצר הרע שהוא בחינת נחש הקדמוני" (ליקוטי הלכות, נטילת ידים לסעודה ו', מ"ג).

"אך גם לאדם כזה יש סיכוי, וזאת על ידי שיאחז בזנבו של הנחש, וימצא שם את הנקודה הטובה – 'שלח ידך ואחוז בזנבו ויהי למטה' – שאף על פי שהיצר הרע והנחש מתגבר כל כך בכוח הבחירה, אף על פי כן, מידה טובה מרובה ויש בידך להפוך המטה מנחש למטה. היינו, שיש לך כוח לעזור אפילו לאותם שהם בבחינת שנתהפך אצלם בחינת המטה לנחש – שתמצא להם זכות ותאיר בהם הדעת הקדוש שעדיין ה' אתנו עמנו ואצלנו, עד שיתהפכו מנחש למטה" (שם).

"ובחרת בחיים" - המטה מסמל את יכולת הבחירה של האדם לחיות חיי אמונה וביטחון בצל כנפי השכינה, אך גם אם חס ושלום נפל המטה מיד האדם אל עבר הפחד והעבדות היומיומית בשעבוד אל פרעה, על האדם להאמין שיוכל לאחוז אפילו בקצה קטן של תקווה, וברגע אחד תשוב רוחו לנשוב אמונה.

ולכן אל יקשה האדם את לבו, אלא יאמין בכוח ה"משה" שבנפשו למשות אותו מן המים הזידונים אל המים העליונים.

מי מחזיק במטה? משה או פרעה? (זוכרות את השיר: מי זה נוקש ב"דלת"...).

מלמדים חז"ל שכל דמות המופיעה בתורה מסמלת תנועות בנפש.

עלינו לחיות בהקשבה פנימית לכוחות השולטים בנפשנו, על ידי זיהוי סממני ההתנהגות שלנו. נוכל תמיד לתת את השליטה לקולו של משה, ולזכות לחיות בחירות נפשית ולא בשעבוד.

משה רבנו מסמל את מהות האמונה בשלמות, בפשטות ובהכנעה. משה ימשוך גאולה לנפש, רוגע, אמונה ושמחה.

פרעה - מסמל כפירה בכוח עליון ואמונה שקרית ב"טבע". פרעה ימשוך הפרעות, לחץ, דאגות מחלוקות, תסכולים ועצבות, ומשם ייצר מחלות ל"ע.

תרגיל יומי: בכל יום ויום קחי לך פינה של שקט, שימי יד על לבך, תנשמי שלוש נשימות, ותגעי בעמקי לבך, מה קורה שם. הקשיבי למיתרי הלב, האם מתנגנת בתוכך מנגינה של אמונה, רוגע, נעימות, או מתח, דאגות ותסכול?.. האם את מפחדת, או מרגישה בטחון?

מי מושך בחוטי רגשותיך, מי הוא המוביל את מעשיך, מחשבותיך והחלטותיך?

משה או פרעה?

אמרי את הפסוק המרכך את הלב: "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" – תשאפי אמונה, ותנצחי את היום!

לסיכום: ראש חודש שבט, שמזלו "דלי", הוא זמן אופטימלי לדלות מבאר הנפש כוחות של אמונה, להטות את הלב כלפי השמים ולחבר את הנפש אל שירת האמונה ששרה הבריאה בכל יום. תפקיד האמונה לפתוח את מנעולי השעבוד שבלב, להפוך קביים לכנפיים ולתת לנפש לצאת לחופשי.