היו שם וחזרו כדי לספר: "יש חיים אחרי המוות"

אחת השאלות המרתקות את העולם כולו היא: "מה קורה לאדם ברגע המוות?" דומה כי אין בן אנוש שאינו סקרן לדעת מה הוא עומד לחוות בצאתו מן העולם, ומה יעבור עליו ברגעים בהם הנשמה תתנתק מהגוף.

מירי מיכאלי, כתבת 'חדשות 13' יצאה לברר את הנושא באמצעות שיחה עם שלוש נשים שהיו במרחק נגיעה מן המוות, ביקרו בעולם העליון וחזרו לחיים כדי לספר.

שירלי לופו: "הרגשתי שאני בין שני עולמות"

שירלי לופו, העוסקת בליווי תינוקות, מצאה את עצמה במצב קשה מאוד אחרי לידת בנה הבכור. היא הייתה אז בחדר לידה, עם לידה שלא מתקדמת המצריכה ניתוח קיסרי דחוף. התינוק נולד בסופו של דבר בריא ושלם, אך לאחר מכן החלה שירלי לדמם באופן מסיבי. בשלב מסוים הודיעו ההורים למשפחתה כי נותרו לה 15 דקות בלבד לחיות, שכן נותרה רק מנת דם אחת שהיא יכולה לקבל.

על מה שעבר עליה באותה עת היא סיפרה: "הרגשתי שאני נמצאת בין שני עולמות . הנשמה שלי יצאה מהגוף ורצתה כל הזמן לחזור. הרגשתי שנשפך לי אור גדול מאוד על העפעפיים - אור מלא באהבה וטוב. נפתחו לי תמונות מהעבר והראו לי את הנקודות הכי קטנות בחיים שלי, כמו למשל בגיל שנתיים, כשאני משחקת עם ההורים בבובות וחשה אהבה כל כך גדולה של אבא ואמא. הראו לי שאני לא עומדת למות, אבל מצד שני גם ראיתי את כל התחושות של הרופאים. כלומר – הרגשתי וראיתי מלמעלה את הסיטואציה הזו. אני  זוכרת את ההכרה אומרת: 'איך זה אמתי? אני לא מאמינה למה שקורה פה'". 

(צילום: shutterstock)

על הרגעים שלאחר מכן סיפרה שירלי: "הנשמה שלי התחילה לדקלם 'שיר למעלות'. זו לא תפילה שידעתי בעל פה, אבל היא פשוט יצאה ממני, ואיך שסיימתי שמעתי שאומרים לי: 'עכשיו את יורדת וחוזרת לעולם'.

"החיים שלי השתנו מאז", היא אומרת לסיכום, "אני  חיה את הדברים ביום-יום, כי אני יודעת שכשהסרט הזה ירוץ לי שוב מול העיניים, ארצה שהוא יפגוש בי מוכנה".

מעיין סבג: "רציתי לחזור להיות אמא"

מעיין סבג היא ניצולת רעידת אדמה שהתרחשה בסין בשנת 2008. באותם ימים היא נסעה למחוז סצ'ואן כדי להתמחות ברפואה סינית. רעידת האדמה תפסה אותה כאשר היא ישבה במסעדה יחד עם חברה.

מעיין סיפרה: "לא הצלחנו לצאת מהדלת, ונפלנו על הרצפה. כל הגג של המסעדה קרס עלינו. הייתי מחוסרת הכרה, דחפתי את עצמי מעל החורבות וההריסות ויצאתי החוצה לסוג של עולם הפוך. הייתי עם דימום מסיבי, הסתובבתי במשך יום ולילה, ואז הרגשתי קריסה. הרגשתי שהנשמה שלי עולה למעלה, כי לגוף שלי כבר אין אחיזה.

"בשלב זה שמעתי קול שמדבר אליי, עושה איתי חשבון נפש וגם מסביר לי שאני יכולה להינצל ושאני צריכה להקשיב לו ולאגור כוחות. בדיוק אז פגשתי בחור סיני שהוביל אותי 12 שעות ברגל, ועזר לי לחצות שני הרים שהגשרים ביניהם התרסקו.

"בסופו של דבר", הוסיפה מעיין, "הגעתי לבית חולים, שם נכנסתי לניתוח של שמונה שעות, בו שחזרו לי את כל עצמות הלסת. במהלך הניתוח הרגשתי שוב שאני לא מצליחה להחזיק את הגוף והרגשתי שאני עולה מעלה-מעלה ומגיעה לאזור מלא בשייכות, עטיפה ואהבה. הרגשתי שאני חוזרת לבית האמתי שלי, למקום שתמיד התגעגעתי אליו ואפילו לא ידעתי עליו. ואז שמעתי את אותו קול שואל אותי: 'את רוצה לחזור לגוף או לעבור הלאה?'

"הרגשתי שאני רוצה לחזור לגוף, רוצה להמשיך בחיים ולהיות אמא. אמרתי לקול: 'אני רוצה לחזור, אבל אין לי כוח לעשות את כל הדרך. אני אחרי הליכה של 12 שעות...'  ואז ראיתי סוס שנוצר, הנשמה שלי עלתה על הסוס ודהרה..."

(צילום: shutterstock)

בשלב זה ניכר כי מעיין מתרגשת ביותר: "התעוררתי וראיתי את כל הרופאים בחדר הניתוח לבנים, עם דמעות בעיניים", היא סיפרה, "הבנתי שהם לא מאמינים שחזרתי לחיים".

עד היום אומרת מעיין שהיא מרגישה שקיבלה מתנה גדולה. "החוויה שחוויתי גרמה לי לחוש שאני עוברת את כל המנגנונים שמגבילים, ובעצם גרמה לי לרצות להתחבר כמה שיותר עם אנשים ולאהוב את העולם".

הילה ברוך: "ראיתי כל אדם שנפגע ממני"

הרגעים בהם הרגישה הילה ברוך שהיא עוזבת את העולם היו לפני כשש שנים, בזמן שהיא עברה ניתוח שגרתי להוצאת צ'יסטה. הניתוח עבר בהצלחה, אלא שהרופאים השאירו בטעות כלי דם פתוח, ובמשך שעות דיממה הילה, עד שמערכותיה קרסו.

היא מתארת את הרגעים בחדר הניתוח: "ריחפתי בחדר ופשוט עברתי דרך הקירות והגעתי לאמא שלי. הסתכלתי עליה, היא ישבה שם על ספסל, ניסתה לקרוא תהילים, לא מאמינה שאומרים לה שאולי הבת שלה הולכת למות. אני ניסיתי דווקא להרגיע אותה ואמרתי לה: 'אמא, הגעתי הביתה', אבל היא לא שמעה".

ויש לה גם המשך: "נאספתי בחזרה לחדר הניתוח וראיתי שם את סבתא רבא שלי ושתי הדודות זיכרונן לברכה. ידעתי שאנחנו הולכות לעלות למעלה, והן מלוות אותי. אחר כך עזבתי את העולם ומיד כשעליתי הראו לי את כל החיים שלי, הכל באותו רגע, בסקירת חיים. ראיתי כל אדם שנפגע ממני וגם חוויתי איך שאני פגעתי בו.

"החוויה שעברתי  שינתה אותי  מאוד ובעקבותיה אני משתדלת לעזור לאנשים נוספים שחוו חוויה דומה. כי היא המחישה לי את זה שהחיים לא נגמרים, הם ממשיכים הלאה, ובעצם אנחנו אף פעם לא מתים".