כתבות מגזין
מפתח התרופות הישראלי: "יש תרופות לקורונה, וכדאי להכיר אותן"
משה רוגוזניצקי, יהודי חרדי, הוא אחד מבכירי המדענים שטוענים שמצאו פריצות דרך רפואיות לטיפול בקורונה. "זה לא במקום חיסון", הוא מבהיר, "אבל אם מישהו חולה, כדאי שיהיה לו מענה". ואיך הוא הגיע לעסוק בתחום?
- מיכל אריאלי
- פורסם י"א שבט התשפ"א |עודכן
משה רוגוזניצקי
זוכרים את התרופה 'פמוטידין' שקיבל הנשיא לשעבר דונאלד טראמפ בעת שחלה בקורונה? מדובר בתרופה ללא מרשם המיועדת במקור לעודף חומצת קיבה, עליה המליץ לו רופאו הפרטי. לא כולם יודעים וייתכן מאוד שגם טראמפ בעצמו אינו יודע, אך מאחורי ההמלצה להשתמש בתרופה זו, מסתתר משה רוגוזנציקי, יהודי חרדי, אברך כולל לשעבר. ולא, אין לו שום תואר במדע או ברפואה.
רוגוזניצקי עומד בראש מחקר פורץ דרך הממליץ גם על שלוש תרופות נוספות מלבד הפמוטידין, כולן תרופות וותיקות שבשימוש כבר עשרות שנים, כאשר לטענתו הן יכולות לסייע בריפוי חולי קורונה, או לפחות להקל עליהם משמעותית בעת המחלה.
רוגוזניצקי לא מסתפק בכך, אלא ממשיך לחקור ולחפש עוד פטנטים ותרופות גם לשימושים נוספים, זאת מתוקף תפקידו כמדען וחדשן אשר ממציא פריצות דרך רפואיות משמעותיות ומנהל בכיר של מכון המחקר Medlnsight .
"נזרקתי במקרה לעולם הרפואה"
"נולדתי באנגליה, למשפחה שומרת מצוות", הוא מספר. "את כל שנות ילדותי העברתי בחו"ל, בין היתר בדרום אפריקה ובהולנד. למדתי בישיבה קטנה והגעתי לארץ בגיל 20, כשאני מתכנן להמשיך את לימודיי בישיבה גדולה. אלא שבאותם ימים חוויתי מצב רפואי מורכב שדרש ממני תשומת לב וגרם לי לקרוא הרבה מאוד מאמרים רפואיים בנושא. הרגשתי שלא מספיק לי הידע שאני מקבל מהרופאים, ואני מעוניין להבין את הדברים לעומקם. כך נכנסתי לתוך עולם קסום עמו ערכתי היכרות לראשונה - עולם הרפואה. באותם ימים קראתי אינספור מאמרים רפואיים ומחקרים, חקרתי לעומק כל דבר שנתקלתי בו ותמיד ניסיתי להבין איך מדענים עשו פריצות דרך ופיתחו פיתוחים בלעדיים.
"מספר שנים לאחר מכן התחתנתי והקמתי את ביתי", הוא ממשיך, "במשך רוב שעות היום למדתי בכולל, וביתר השעות עסקתי במחשבים לצורך פרנסה, לא העליתי בדעתי לעשות משהו מעבר לכך".
לעיסוק הרפואי הוא נקלע ממש במקרה, כאשר רופאה שהכירה אותו משנות בחרותו, פנתה אליו והציעה לו לחבור איתה לצורך פיתוח של מחקר מסוים. "אחרי שעבדנו ביחד במשך תקופה והיא ראתה את הידע הרב שיש לי, היא התחילה להפנות אליי חולי סרטן שלפי דעתה יכולתי לעזור להם בייעוץ. כך אכן עשיתי, ובאופן זה נכנסתי בפעם הראשונה לעולם הרפואה".
מאז, במשך 18 שנים ועד לפני שלוש שנים, הוא עסק בתחום הייעוץ הרפואי לרופאים, כאשר הוא התמחה בייעוץ רפואי אישי עבור חולי סרטן. בשנת 2006 הוא פגש אישיות רמת דרג - יועץ של הממלכה הבריטית שחלה בסרטן מפושט. "המפגש היה מרתק מאוד עבור שנינו", הוא מציין, "אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה בחייו של אותו יועץ בה הוא פגש יהודי שומר מצוות. הוא לא האמין שדווקא אני אעשה את הלא יאומן ואעזור לו למצוא תרופות שישפרו את מצבו. אבל ניסיתי ועשיתי עבורו כל מאמץ שנדרש, כולל קריאת אלפי מחקרים. כמובן שהריפוי המלא לא הגיע ביום אחד. במשך שבע שנים ייעצתי לרופאים שלו איך לטפל בו, ובמהלך אותן שנים גם הקמנו יחד ארגון אמריקאי, שמטרתו להנגיש את כל המידע על התוויות מחדש של תרופות לחולים ורופאים ברחבי העולם. כיום מכון המחקר שלנו כבר ידוע מאוד ובכל העולם נשענים על ההמלצות שלנו".
מה אומרים רופאים ומדענים כשמבינים שהם משוחחים עם אברך נטול כל הכשרה?
רגוזניצקי מצליח להפתיע: "דווקא בנסיעותיי לחו"ל אני כמעט לא נתקל בתגובות מוגזמות, בטח שלא מזלזלות. אני עובד עם חוקרים ידועים מכל העולם ומקבל מהם גיבוי מלא. לא נראה שמשנה להם במה אני מאמין או איך אני נראה. ואף יותר מכך – פעמים רבות אני רואה שהם דווקא מכבדים אותי בזכות המוצא שלי. כך למשל היה בשנה שעברה כאשר מסרתי הרצאה בכנס רפואי בברלין בגרמניה, והמארגנים דאגו להזמין לי אוכל כשר למלון. מכיוון שהם חששו שהארוחות לא יהיו לשביעות רצוני, הם הזמינו לי את האוכל משלושה מקומות שונים.
"בכלל, הגעתי כבר מזמן למסקנה שכאשר מדובר במדענים אמתיים, אלו בדרך כלל אנשים בלי אגו, והפוקוס שלהם הוא בעיקר על התוכן ולא על האדם שעומד מאחורי".
הוא עוצר לרגע ואז נזכר במקרה מעניין: "הגעתי לפני כחמש עשרה שנים לבית חולים הרשי שבפנסילבניה בארה"ב, במסגרת מחקר שהצעתי לתרופה מסוימת. באותם ימים עמד המחקר להתפרסם, אחרי חמש שנים של עבודה, ואז יצרה אתי קשר החוקרת הראשית וסיפרה שעורך הז'ורנל הרפואי התקשר אליה וביקש לדעת מה התואר המדויק שלי. 'אתה דוקטור או פרופסור?' היא שאלה אותי. השבתי לה שאין לי שום תואר, אבל רגע לאחר מכן שאלתי: 'כבר חמש שנים אנחנו עובדים יחד, איך זה שלא שאלת בהתחלה?'"
בארץ, לדבריו, כזה דבר לא היה יכול לקרות. "המדענים בארץ יותר שמרניים, וגם יש להם לעתים קרובות דעות מקובעות נגד הציבור החרדי. בעיניהם מצטייר החרדי המצוי ככזה שאסור לו להבין במדעים, וכמי שמעולם לא למד מקצוע ולא יכול לעזור בקבלת החלטות או השמעת דעות".
לדבריו זו תדמית מאוד פוגענית, שכן דווקא בחורי ישיבה יכולים להציע לא פעם תגליות של ממש בתחום המדע. "באופן כללי הלימודים האקדמאיים מכשירים חוקרים טובים, רק שבדרך כלל הם מתקיימים מתוך מטרה לצבור מידע קיים. כמעט ולא תמצא לימודים כאלו המתבססים בעיקרם על שאלות, שיכולות להיות קריטיות להבנת המחקר. דווקא לימוד הגמרא פוקח לנו את העיניים, שכן הוא מבוסס במהותו על הצבת קושיות ושאלות. זו גם הסיבה שהוא מפתח כל כך את המוח. אני יכול להעיד מקרוב שיש בעולם מעל 100 פטנטים רפואיים ששמי רשום עליהם, וברור לי שצורת החשיבה הזו שאני מאופיין בה הייתה חיונית לפיתוחם".
אתיקה, רפואה ואמונה
בוא תסביר לנו בדיוק: במה מתעסק המכון שלך? מהי מטרתו העיקרית?
"אני חוקר תרופות", הוא עונה, "צריך להבין שאם נבחן כל תרופה גנרית, נוכל לראות שיש לה רשימה של תופעות לוואי, אך לא כולן שליליות. יש מהן תופעות שנחשבות דווקא לרצויות, ולפי הסטטיסטיקה שלי – קיימות בין 20 ל-100 מחלות שונות שכל תרופה יכולה לטפל בהן, חוץ מההתוויה המקורית שלה. העניין הוא שמכיוון שהתרופות הללו כבר קיימות בשוק והפטנט שלהן פג, אין צד כלכלי שמעוניין לקדם מחקרים בתחומים האלו, ולכן המידע החשוב הזה בדרך כלל לא מפורסם.
"המכון שאני הקמתי מתעסק בהנגשת המידע על השימושים הנוספים שיכולים להיות לתרופות, כדי שרופאים ומטופלים יוכלו להיעזר בו. זו לא עבודה פשוטה בכלל, כי בכל שנה מתפרסמים כ-2 וחצי מיליון מאמרים בספרות הרפואית ומידי שבוע נוספים בממוצע 45 אלף מאמרים רפואיים. אין לנו אפשרות לקרוא את כולם, אבל אנחנו מנסים לנבור ולחפש, כדי למצוא את היהלומים הקטנים הטמונים בהם. לאחר מכן אנו לוקחים את המידע ומנסים לפשט אותו ולהנגישו לרופאים ולמטופלים".
מי שבפועל אחראים על עבודת המחקר, הם לדבריו עובדי המכון שלו. "יש לנו צוות של חוקרים שעובדים בחו"ל והתפקיד שלהם הוא לקחת נושא מסוים ולבחון אותו על כל היבטיו, כדי לחפש אופציות טיפוליות חדשות שמצויות בתרופות קיימות".
נשמע מוזר שאתה זה שצריך לבוא וללמד רופאים על מחקרים בתחום העיסוק שלהם. איך אוכל מחר לתת אמון ברופא שבעצמו לא יודע לספר לי על מחקרים כאלו?
"אני חושב שזה לגיטימי שרופא מלכתחילה לא ייחשף לכל החומרים הקיימים בתחום בו הוא מתמחה. רופא ממוצע קורא שישה מאמרים בשבוע, זאת בזמן שכפי שציינתי מתפרסמים בכל שבוע יותר מ-45 אלף מחקרים בספרות הרפואית. אגב, גם לא כל השפות נהירות לכל הרופאים, שכן חלק מהמחקרים מתפרסמים בסינית, בצרפתית או בספרדית. אישית אני דווקא חושב שרופא טוב הוא רופא שמודה בכך שהוא לא מסוגל לדעת הכל, ומסכים לשמוע גם מגורמים אחרים".
הוא גם מוסיף כי לצד המקצועיות הגדולה בעבודתו, חשוב לו מאוד שלא לסטות מההלכה כלל. "התברכתי באבא שהוא רב חשוב – הרב מאיר רוגוזניצקי שהיה רב קהילות במשך הרבה שנים. אני מתייעץ אתו עם כל שאלה בנושא של אתיקה או רפואה, ופעמים רבות הוא מפנה אותי גם לרבנים נוספים".
רופאים פתוחים לשמוע
רוגוזניצקי מסביר שכאשר עובדי המכון שלו מחפשים תרופות מתאימות הם עובדים לרוב בשתי דרכים – לפעמים הם מחפשים תרופה שיכולה להועיל באופן ישיר למחלה, ולפעמים הם מחפשים תרופה שמועילה לסימפטומים שמאפיינים אותה. "כך למשל כשהם ניסו לחפש תרופה לקורונה, בשלב ראשון הם חיפשו תרופה ישירה למחלה, ואחר כך בדקו אפשרות של איזון פעולת קרישת הדם, או ריפוי של הריאות והלב, שאלו איברים בהם מתפתחות בעיות בעקבות הקורונה".
על תהליך חיפוש התרופות לקורונה הוא מספר: "התחלנו לחפש תרופה מתאימה כבר בתחילת שנת 2020. אז הקורונה עוד לא הגיעה לארץ, אבל הגיע אלינו מידע מסין וראינו תוצאות בדיקות דם של מטופלים. כך למדנו איך הקורונה מתנהלת, אך עדיין לא נראה שום פתרון באופק. כדי לבצע מחקר שיועיל בתחום הצטרפנו לפרופ' אלכס חדד, שנחשב למומחה בינלאומי לשילוב בין רפואה לטכנולוגי. במשך חודשיים ניהלנו יחד מחקר, במסגרתו חיפשנו תרופות שיוכלו לנטרל את המנגנונים הקיימים בקורונה. בסיומו של המחקר יצאנו בהמלצות על ארבע תרופות, שלפי דעתנו כדאי לשקול את הטיפול בהן בחולי קורונה. כולן תרופות ותיקות שקיימות בין 20 ל-60 שנה, אך אנו ממליצים להשתמש בהן לצרכים אחרים. חשוב לי להדגיש שאמנם בתחילה חשבנו שהתרופות מקלות רק על תסמיני המחלה, אבל בסופו של דבר לאחר שמדענים אחרים בדקו את המלצותינו מסתבר ששלוש מתוך ארבע התרופות לא רק מקלות, אלא ממש תוקפות את הווירוס".
מאז ועד היום, לדבריו של רוגוזניצקי, נעשו עוד הרבה מאוד מחקרים על התרופות הללו, ואחת מהן כאמור אף נלקחה על ידי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ונראה שהועילה לו מאוד.
אתה לא חושש להמליץ על תרופות שטרם נוסו על מספיק אנשים? אולי נכון יותר לעשות עליהן מחקרים גדולים לפני שמציעים לציבור לקחת אותן?
"זה מזכיר לי את המשל של החפץ חיים, על אדם שלימדו אותו שיש להעביר את כל המים תהליך של פילטור. באחד הימים פרצה אש בעיירה, והוא, במקום לשפוך את המים ולכבות את האש, רץ קודם כל לפלטר אותם... גם כאן, כשאנחנו נמצאים מול מחלה שיכולה בתוך כמה ימים להרוג מישהו, זה לא הזמן לחכות למחקרים ממושכים בהם ניתן לאנשים לבדוק את יעילות התרופה הזו מול פלצבו, וננסה להגיע למסקנות. כאשר התרופה כל כך בטיחותית לשימוש, זה פשוט לא הגיוני".
אבל מה עם החולים? זה לא עלול לסכן אותם?
"למה שזה יסכן אותם? הרי אם רופא יכול להמליץ לדוגמה על תרופה ללא מרשם לטיפול בצרבת, למה שלא יוכל לתת לו אותה לשימוש אחר? אדרבה, אני חושב שחובה לנסות כל מה שאפשר כדי לתת למטופל. כמובן שאני לא יכול לומר את זה על כל תרופה. יש אלפי תרופות שבדקנו ופסלנו. לקחנו רק את הבטיחותיות ביותר שיש. אלו תרופות שמשתמשים בהן כבר עשרות שנים, ומטופלים כבר משתמשים בהם שימוש ממושך – לפעמים 20 שנה ברצף, וברור שאין להן שום בעיות משמעותיות".
ומה אומרים הרופאים על המחקרים שלכם? הם שמחים לאמץ את ההמלצות?
"תלוי באיזה רופאים מדובר. בארה"ב מאוד פתוחים לשמוע, ולפי המחקרים כ-40% ממרשמי התרופות שניתנים שם מיועדים להתוויות שונות מאלו שמאושרות מלכתחילה. בישראל המצב שונה, שכן ישנו חוק שאוסר על רופאים לרשום שינוי התוויה, אלא אם כן הם מקבלים אישור פרטני מהרוקח המחוזי. זה לא שהדבר לא מתאפשר, אבל התהליך מסורבל ובירוקרטי, כך שבאופן טבעי מעדיפים רוב הרופאים שלא להתעסק בו. אנשים שמתעקשים לקבל את התרופות פונים בדרך כלל למרפאות פרטיות, שם קל יותר לקבל מרשם".
לא במקום חיסונים
מכל מה שאתה אומר ניתן להבין שחברות התרופות לא אמורות לחבב אותך.
"זה נכון. חברות התרופות בוודאי היו מעדיפות לפתח בעצמן תרופות בעלויות יקרות יותר ועם רווחים גדולים יותר. אני עובד מול מערכות קשוחות שלאף אחת מהן אין אינטרס לקדם את המחקרים שלי, אבל מבחינתי זו לא סיבה שלא לשאוף להטמיע שינויים מבלי להשקיע מיליארדי דולרים".
העבודה לדבריו היא אינסופית. "בעולם קיימות 9500 תרופות, מתוכן יש 500 שנחשבות בעלות פטנט, כך שעדיין יש עליהן זכויות יוצרים, אך כל ה-9000 האחרות הן גנריות, ודווקא בהן יש הזדמנות נפלאה לעזור לחולים. אגב, אחרי שנים שאני פועל בתחום כמעט כשועל יחיד, גיליתי בשנה האחרונה שארגון הFDA האמריקאי כינס קבוצת רופאים וחוקרים בוושינגטון במטרה לעזור בקידום שינויי התוויות על תרופות גנריות. הארגון השיק באותה עת אפליקציה, שנועדה לכך שכל רופא שישים לב לשיפור אצל מטופל שלו החולה בקורונה, עקב שימוש בתרופה שלא נועדה במקור לטיפול בקורונה, ידווח שם על כך. בתוך חודשים ספורים כבר נאספו שם 150 דיווחים כאלו. אין ספק שבחו"ל המודעות לנושא עולה, אך בארץ היא פחות קיימת".
ולסיום הוא מבקש להדגיש: "כפי שציין מנכ"ל מודרנה, והוא אינו היחיד, הצפי הוא שהווירוס יישאר אתנו למרות החיסונים. יש למרבה הצער הרבה מאוד אנשים שלא יכולים להתחסן, כאלו שיחלו למרות החיסון, וכן גם ילדים שבשלב זה לא יכולים לקבל חיסון. זו הסיבה שמובן מאליו שלצד החיסונים שחובה להשתמש בהם לאוכלוסיות המתאימות, חשוב גם לפתח את תחום התרופות לטיפול בקורונה. זה לא במקום, אלא בנוסף".