יניב בן משיח: "החולה ביקש ממני את בקשתו האחרונה"

נעים להכיר

"יניב בן משיח, 41, זמר, יוצר ומלחין, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בפתח תקווה".

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"כשהייתי בן שש שיחקתי בכדור עם חברים מחוץ לבית הכנסת, ופתאום אחד הילדים בעט את הכדור בטעות לכיוון חלון בית הכנסת שנשבר כתוצאה מהפגיעה. הגבאי יצא אלינו, ובמקום לצעוק עלינו פשוט הכניס אותנו לבית הכנסת, התחיל ללמד אותנו פיוטים ומיד צירף אותנו למקהלה. ומשם  - הכל היסטוריה".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה. כל כך הערצתי אותו. הופעתי בשמחות של הנכדים שלו, ובכל הזדמנות בה פגשתי אותו התרגשתי עד עמקי נשמתי מרוב קדושתו. בלוויה שלו הלכתי עם מיליון המשתתפים ופשוט בכיתי. שנה לאחר פטירתו הוצאתי שיר לכבודו שנקרא 'הקדוש מרן יוסף'. מעבר לכך, יש לי את הזכות להיות מקורב לראש ישיבת המקובלים המקובל הרב בניהו שמואלי שליט"א, שאיתו אני מתייעץ לגבי כל דבר משמעותי בחיי. אני מחובר אליו המון שנים, ולמעשה כבר מגיל שבע".

מיהם האמנים היהודיים שהשפיעו עליך באופן המשמעותי ביותר ומה ספגת מהם?

"הפייטנים הרב סימן טוב שי והרב מרדכי אשכנזי, מהם למדתי את תורת המקאמים במשך כשלוש שנים. בנוסף לכך, מגיל מאוד צעיר שמעתי מוזיקה ערבית, טורקית  ויוונית, ואף ביצעתי כמה שירים בעברית בעלי לחן יווני, כמו 'פתח ליבי בתורתך', 'ירושלים שלי לעד', 'אשת חיל' ועוד. עם אחד הזמרים היוונים עליהם גדלתי זכיתי לשיר במשך 8 שנים ברציפות, באתונה, שירים שקיבלו ניחוח יהודי".

איך נראה סדר יום ממוצע שלך?

"בימים כתיקונם אני בדרך כלל חוזר מאוחר בלילה הביתה, עם אנרגיות שיא, אז נרדם רק סביב ארבע לפנות בוקר, וקם בשמונה כדי לעזור עם הילדים ולהכין להם את מה שהם צריכים בשביל יום לימודים מוצלח. לאחר מכן יוצא לתפילת שחרית ושיעור תורה קבוע בכולל. בצהריים אני חוזר לנוח, אלא אם כן יש לי הקלטות באולפן או ראיונות בתקשורת, ובערב שוב יוצא להופעה. בתקופת הקורונה זכיתי להיות יותר עם המשפחה, בין הקלטות באולפנים לאירועים שכן ניתן היה לקיים".

איך השפיעה הקורונה על עבודת ה' שלך והקשר עם הקב"ה?

"מאז ומתמיד הקשר שלי עם בורא עולם, שמלווה אותי בכל יום ובכל רגע, היה חזק. לא הייתי צריך את הקורונה כדי להתחבר לבורא עולם. הוא איתי גם בטוב וגם בטוב. אין רע יורד מלמעלה".

שתף במשהו מעניין ו/או מרגש הקשור למשפחתך

"אצלנו בבית תמיד יש חגיגות. עכשיו בזמן הקורונה הילדים מנצלים את זה שאבא בבית, ואני מכין להם ארוחות גורמה טעימות. הכי חשוב זה לשמור על השמחה בבית, אנחנו ממש מקפידים על זה".

מה אתה זוכר במיוחד מתקופת ההפגנות נגד ההופעות הנפרדות שלך בתל אביב?

"לפני כעשור קיימתי הופעות נפרדות בהיכל התרבות בתל אביב, ואני זוכר שההפגנות שהתקיימו נגד ההופעות הביאו לטירוף ברכישת הכרטיסים. כך יצא ששבועיים לפני ההופעות כל הכרטיסים כבר נמכרו, תודה לבורא עולם. הגעתי להופעות הללו מאוד מרוגש, היו איתי על הבמה 22 נגנים, והקהל - דתיים וחילוניים, שרו בעל פה את השירים שלי, מה שברוך ה' קורה עד היום".

ספר על חוויה משמעותית שחווית בעקבות קיום מצווה שזכית לקיים

"כשאני מבקר חולים בבתי חולים, שר להם, משמח אותם ואומר מילה טובה – הם ממש מתחזקים מזה, אבל לא פחות מכך - גם אני יוצא מחוזק מהעניין, ומודה לבורא עולם על כך שנתן לי את הזכות לשמח. בשבילי זה שווה הכל".

מהו החלום המוזיקלי הגדול ביותר שלך?

"לזכות לשיר לכבוד המשיח, שיבוא בעזרת השם בקרוב ממש".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"אני מרגיש את ה' יתברך בכל עצם בגוף שלי, בכל צעד שאני עושה בחיים. בכל דבר טוב וגם במה שלא נראה כזה – הוא שם. ברוך ה' זכיתי להיות יהודי, כלומר חלק בלתי נפרד מבורא עולם, ולכן זה מובן לי מאליו שכל דבר שקורה זה רק מאיתו יתברך".

סיפור מרגש שקרה לך?

"באחד מבתי החולים בארץ שכב לפני כמה שנים יהודי חולה על ערש דווי, אמרו לו שיש לו רק עוד כמה ימים לחיות, ושאלו אותו מה אפשר לעשות בשבילו כדי שישמח כמה שיותר בימיו האחרונים. הוא חשב מעט, וביקש שיזמינו אותי להופיע ליד מיטתו. זה היה מאוד מאוד מרגש.

"בכל פעם שאני מקבל בקשות להגיע למקומות האלה אני מתרגש מחדש, מגיע ממש עם דמעות בעיניים, ומודה לה' על כך שיש לי את הזכות לשמח אנשים בכל מקום שהם נמצאים בו, ולנסות לתת להם כוח לעבור את התקופות הקשות של חייהם. זו השליחות שלי, ואני מרגיש שזכיתי בה".

ספר על מצווה שאתה מחובר אליה באופן מיוחד

"בתקופה האחרונה קיבלתי על עצמי להכין כבר ממוצאי שבת או יום ראשון את הנרות לכבוד שבת הבאה. אני מאוד מתרגש כשאני מכין את המים, השמן והפתילות לכבוד הדלקת נרות. השבת מקדשת ככה את כל השבוע, עם הציפייה הגדולה שתגיע כבר. מעבר לכך, אני יכול להעיד שבזכות חיבוב שבת נפתחו לי המון שערים משמעותיים בחיים".

מה הדבר שהכי גורם לך להיות מאושר?

"כשאנשים עם ובלי כיפה שרים יחד את השירים שלי לכבוד בורא עולם, זה ממלא אותי בשמחה גדולה".

מהו הדבר שאתה הכי חושש ממנו?

"אני מאוד מפחד לאבד את הקול. כשאני צרוד אני ממש בצער מזה, כי הקב"ה נתן לי מתנה ואני רוצה להשתמש בה כל רגע  ולשמח את עם ישראל. לכן אני מתפלל תמיד שלעולם לא ייחר גרוני".

שיר שהשפיע עליך במיוחד?

"השיר האחרון שהוצאתי, 'לאהוב', שכתב והלחין אודי דמארי. השיר מרגש במיוחד בתקופה הזו, כי לא חשבנו שזה מה שיקרה כשהוא יצא, אבל הוא קיבל המון אהבה מהקהל. אני מאוד מקווה שנדע כולנו כיהודים לאהוב אחד את השני ושנרבה באהבת חינם. זה קשה לא להופיע במשך כל כך הרבה זמן, ואני כבר ממש מחכה לחזור לבמות ולשמוע את הקהל שר איתי 'זה כלל גדול, כל כך גדול, רק לאהוב ורק לתת מתוך הלב. 'ואהבת' זה הכל, זה כלל גדול, כי מה נשאר לי באמת? רק האמת. זה לאהוב'".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום בו דמיינת שתהיה? ואיך זה גורם לך להרגיש?

"לא, וזה לא מובן מאליו בעיניי. אחרי 25 שנים של עשייה מוזיקלית, בה טיפסתי לאט לאט, כבשתי המון יעדים שהצבתי לעצמי בתחילת הדרך ואני מודה לה' על כך. המון אנשים מכירים ואוהבים את השירים שלי, שבין היתר מושמעים לא מעט בתחנות הרדיו השונות, וזה עושה תחושה נהדרת. מבחינתי מדובר בחלום שמתגשם לי מול העיניים. ברור שתמיד יש עוד איפה להשקיע ולאן להגיע, ואני אכן לא מתכוון לעצור".

איפה אתה רוצה להיות בעוד עשר שנים?

"להמשיך לשמח את עם ישראל, עם המוזיקה הכי איכותית שיכולה להיות, ב"ה עד 120".

מה הדבר שהכי מרגש אותך וקשור ליהדות?

"השבת מבחינתי היא מעל הכל. השבועות עוברים וחולפים, אבל השבת תוקעת יתד של אמונה, התקרבות לאני הפנימי ולחיבור עם ה' יתברך. אני כל כך אוהב את השבת, ולכן מתכונן אליה כל השבוע. יש לי שיר שנקרא 'שבת של קודש', ובחודש האחרון עשיתי דואט עם מושיק עפיה על השבת, כי היא מקור הברכה שלנו.

"מעבר לכך, לאחרונה, בתקופת הקורונה, דאגתי להביא ספר תורה מהודר הביתה, לקיים תפילת שחרית של שבת במניין ולחזן בשמחה גדולה. והכל כמובן לפי ההנחיות. לאחר התפילה כשהיה אפשר פתחנו שולחן עם כיבוד, שרנו שירי שבת, וקיווינו שלא יגמר לעולם. אחד החלומות שלי הוא להקים בית כנסת, ואולי זה יקרה בעזרת ה' יתברך".

לקח כואב שלמדת בחייך?

"שום דבר לא כואב בחיים, זה רק אתה מחליט להכאיב לעצמך. אפשר להתגבר על הכל. מה שלמדתי זה שאף אחד לא יכול לקחת מאתנו את השמחה שנתן לנו בורא עולם. צריך ללמוד בחיים ללכת בדרך ישרה, יד ביד עם הקב"ה, וככה לעולם לא ליפול".

ספר על תפילה שהייתה משמעותית במיוחד עבורך

"לפני 11 שנים, היה משהו מאוד מאוד חשוב שרציתי מה', הקשור לחיי האישיים. משהו ממש קריטי. בדרך כלל אני נוסע בכל ראש השנה לרבי נחמן מברסלב, אז המליצו לי לנסוע שבוע קודם לאוקראינה, ומשם להמשיך בנסיעה מפרכת של 11 שעות עד לווילועדניק, בה קבור רבי ישראל דב בער זצ"ל שנקרא גם 'בעל הידית'. הגעתי לשם והתפללתי בכל ליבי. תודה לאל, שבוע לאחר ראש השנה הכל הסתדר ובא על מקומו בשלום. יש כוח עצום לתפילה על קבר של צדיק".